Teenage Dirtbag פרק 1

"היי חיית המחמד של המורה". שמעתי את קולו העמוק לפני שטרקתי את דלת הלוקר.
הייתי כבר כל כך רגילה לזה, זה קורה כל יום, שובר את לבי לחתיכות תמיד כשהוא היה שולח אליי הערות פוגעות ומבטים.
"איך את היום?" הוא צחק כשהוא ראה אותי עדיין מפוחדת.
"תעזוב אותי, לעזאזל" צעקתי והוא המשיך לצחוק.
"שמעת אותה, עזוב אותה" שמעתי מבטא אירי לפני שהתרחקתי והתנגשתי בחזה מוצק.
"ומי אתה?" הארי שילב את ידיו, נועץ מבט בבחור הבלונדיני.
"זה לא עניינך" הוא העיף אליו מבט והלך.
"את בסדר?" הוא הטה אותי שאביט בו.
"כן תודה.." הסמקתי בזמן שהסטתי את מבטי כשהוא גיחך.
"אני נייל, התלמיד החדש" הוא חייך, עיניו הכחולות נצצו.
"אני הייזל" גמגמתי, לוחצת את ידו.
"כדאי שאלך" התכווצתי כשהפעמון צלצל, אומר שהשנה החדשה מתחילה.
"רגע, רוצה לשבת איתי בארוחת צהריים?" הוא גירד את עורפו ושלח לעברי חצי חיוך.
"בטח" החזרתי כמחווה והלכתי משם.

סוף סוף אני יוצרת חברים..

~נקודת מבט של נייל~

וואו, פשוט וואו.שיערה השחור, ועיניה האפורות הנוצצות, משהו שלא ראיתי מעולם.
מזלי, כבר יוצר חברים עם מלאך.
הלכתי לשיעור הראשון שלי שהיה אנגלית.
דפקתי על הדלת ופתחתי אותה.
"הו בנים ובנות, זה נייל התלמיד החדש שלנו" המורה אמרה בזמן שהיא אומרת לי לשבת לידה; הייזל. היא חייכה אלי כשהתיישבתי. נראה שזאת הולכת להיות שנה חדשה מעניינת בהולמס צ'אפל.

***

~נקודת מבט של הייזל~

הייתה הפסקה ואני הייתי יותר מאושרת שהצלחתי ליצור לי חבר.
פתאום נמשכתי בידי והוטחתי על הלוקרים.
"לא שוב" מלמלתי בעודי מביטה בעיניים הירוקות האלה שהורגות אותי.
"את חושבת שניצלת על ידי הגיבור שלך?" הוא לחש לי באוזן בזמן שהוא מכווץ את גבותיו.
אל תחשבי שאעזוב אותך אם הוא כאן או לא, כי יש מלחמה שמתחילה, בייב" הוא צחקק והלך.
צנחתי לרצפה בזמן שקבוצה של דמעות טריות התחילו ליפול. מה אי פעם עשיתי לו?פתאום הרגשתי מישהו לצידי, חשבתי שזה היה הארי אז הלכתי משם במהירות.
"חכי הייזל" צעק מבטא אירי.
"מה זה?" אמרתי, לא בגסות.
"אני חושב שאני צריך לשאול אותך את השאלה הזאת" אמר כשראה את הדמעות על לחיי.
"נייל זה סיפור ארוך, בוא פשוט נלך לקפיטריה" נאנחתי, הוא משך בכתפיו והלך לצידי.

***

"…אז עברה שנה מאז שהוא התחיל להציק לי" סיימתי לספר לו את הסיפור, וכמובן, לא אמרתי לו את החלק שאני אובססיבית לגבי גומת החן העמוקה שלו, תלתליו החומים כמו שוקולד, העיניים הירוקות שלו, ה.."הייזל!" הוא הרים את קולו, חותך לי את חוט המחשבה.
"סליחה, חלמתי" צחקקתי כשהוא צחק את הצחוק המתוק שלו.

***

"להתראות מחר לאב" נייל חייך, הוא נישק אותי בלחי, והלך משם במהירות בזמן שצחקקתי.
בכל היום הזה ראיתי את הארי פה ושם, שולח לי מבטים ולפעמים מחייך חיוך מרושע. ועכשיו הוא הולך לקראתי עם חצי חיוך.
עצמתי את עיניי מחכה להדחף על הלוקר או על הקיר, אבל שום דבר לא קרה. פתחתי עין אפורה אחת, לפני שפתחתי את השנייה, מביטה בו מסתכל עליי ומרים גבה."הוא הולך להיהרס, אני מבטיח" הוא לחש לפני שצחק בחוזקה, מטה את ראשו לשמיים. למרות שפחדתי מהמילים שלו, הצחוק שלו גרם לפרפרים לנדוד לתוך הבטן שלי. אם הוא רק היה יודע כמה אני אוהבת אותו.
נאנחתי, מתרחקת לכיוון הבית שלי.