TDKAU פרק 22

"די הארי אני יכולה גם לבד!" צרחתי על הארי, מצחקקת, כשהוא לוקח את המזוודות מידיי כדי להכניסן למכוניתו. הוא תמיד חושב שאני לא יכולה להרים אותן לבדי..
הארי הכניס את המזוודות, עם חיוך שובבי על פניו, וחיכה שאבוא לכיוונו ואתיישב במושב.
התיישבתי, מחייכת. הוא פתח את הדלת, של מושב הנהג, והתיישב. הוא התניע את המכונית.
"אני כל כך אתגעגע אליך.." הארי אמר, והתחיל לנסוע. "מה אני אעשה בלעדיך?" הוא שאל, ודמעה זלגה על הלחי שלו.
"מה שאתה עושה בדרך כלל בלעדיי.." אמרתי לו, מנגבת את דמעותיו. "תביא בחורות אחרות."
"אני לא רוצה בחורות אחרות.." הארי אמר לי. "אני רוצה אותך. ורק אותך.."
"אל תדאג.. אני אתקשר אליך כל יום ואספר לך איך באקס פקטור! ואתה תהיה הראשון לדעת אם אני עוברת או לא.." אמרתי לו, גורמת לו לחייך את החיוך חושף הגומות שלו. "ואל תדאג. גם אני לא אסתכל על בחורים אחרים.." אמרתי.
"אני אוהב אותך." הארי אמר לי, עוצר את הרכב. הסתכלתי לבחוץ, וראיתי שכבר הגענו.
"גם אני אוהבת אותך.." אמרתי, נותנת לו נשיקה על הלחי. הוא ישר הצמיד את שפתיו לשפתיי.
פתחתי את הדלת, והארי כבר מיהר לצאת ולקחת את המזוודות. אני גלגלתי את עיניי, עדיין מחייכת, ונתתי לו להרגיש גבר ולהרים לי את המזוודות. טוב, נו.. באמת זה די כבד. נתן לו לסבול קצת :)
נכנסנו לתוך שדה התעופה, והתיישבתי על הספה. הארי התיישב לידי, ואת המזוודות הניח בעדינות על הרצפה.
"את מבטיחה שתתקשרי?" הארי שאל אותי, גורם לי לצחוק.
"שאלת אותי כבר את השאלה הזאת מיליון פעמים היום.." אמרתי לו, "ברור שאני אתקשר.
"אני אוהב אותך.." הארי אמר לי, ואני חיבקתי אותו. "ורק אותך."
חיכינו קצת, יושבים, כשפתאום ראינו מולנו את כולם. את לואי וג'יין, מחובקים, את נייל עם… רגע, זאת דמי לובאטו ?! [דייל שיפר חיחיחי..] זאיין עם אשתו [זרי פוראבר!] פרי אדורדס, וליאם עם מישהי חדשה, שאני לא מכירה.
"הגעתם!" אמרתי, מחייכת ומתלהבת. "אני כל כך אתגעגע אליכם.." אמרתי, והם ישר קפצו עליי בחיבוק.
"נראה לך אנחנו נתן לך לטוס בלי לומר שלום?!" זאיין אמר לי, מחייך. דמי, פרי, וזאת שבאה עם ליאם, התקרבו אליי.
"היי, את באקס פקטור נכון?" דמי שאלה אותי, שולחת את ידה. "את ממש מוכשרת!"
"תודה.." אמרתי לה, לוחצת את ידה. "אני מעריצה גדולה!"
"אני פרי.." פרי אמרה לי.
"אני יודעת! אני מעריצה גם שלך.." אמרתי, גורמת לשתיהן לצחוק.
"אני ליה.. אני יוצאת עם ליאם." השלישית אמרה לי, ולחצתי את ידה. היא הייתה בלונדינית, מאוד יפה, עיניים חומות בגוונים שונים.. היא הייתה נראית קצת ביישנית, בערך כמו ליאם.
"אני אנה." אמרתי, מחייכת אליה.
ג'יין באה אליי, קופצת עליי מאחורה ומחבקת אותי.
"כנראה אני צריכה להיפרד מהחברה הכי טובה שלי.." היא אמרה לי, מנתקת את החיבוק החונק שנתנה לי. "אני אתגעגע."
"גם אני.." אמרתי לה, עדיין מחייכת. לא יכולתי להפסיק לחייך, למרות שבתוך תוכי, בכיתי. לא האמנתי שזה באמת קורה.
אחרי כמה דקות של פטפוטים עם כולם, המטוס הגיע וזה הזמן לטוס. כולם שוב חיבקו אותי, אני לקחתי את המזוודות ועליתי למטוס שעליו הייתי צריכה לעלות.
להתראות בריטניה, אני חוזרת עכשיו לארצות הברית. ובאמת שאני אתגעגע.
התיישבתי על הכיסא, ליד אישה צעירה וחייכנית שישר הציגה את עצמה בפניי, ולקחתי את הטלפון, להסתכל על ההודעה ששלחו לי הרגע. ולא האמנתי שזה אמיתי.. לא האמנתי שמולי, על מסך הטלפון, הייתה תמונה של הארי וג'יין מתנשקים..