TDKAU – פרק 16

פרק 16

*נקודת המבט של הארי.*

"הארי? אתה איתנו?" לואי שאל אותי, ומיד פקחתי את עיניי. לואי התחיל לצחוק.
"מה נרדמת באמצע החזרה?" זאיין שאל, והתקרב לספה שעליה נשכבתי. לואי וזאיין התיישבו לידי.
"מצטער, אני.. אני בקושי הצלחתי לישון הלילה.." אמרתי, והנחתי את ידי על ראשי. הוא לא הפסיק לכאוב.
"מה קרה? זה בגלל אנה?" ליאם התקרב אלינו, והתיישב. נייל גם הגיע לספה, עם משולש פיצה בידיו.
"כן.."אמרתי, נאנח. "אני לא מבין אותה.. אני מחבב אותה, וחשבתי שגם היא אותי. אבל היא כל הזמן דוחה אותי .."
"אבל אתה יודע בוודאות אם היא אוהבת אותך או לא?" זאיין שאל אותי, והנדתי ראשי לשלילה.
"אם היא דחתה אותי כל כך הרבה פעמים, היא לא מחבבת אותי.." אמרתי לזאיין, ובכלל לכולם. כולם הסתכלו עליי, ניסו לעזור לי.
"הדבר היחידי שאני עושה זה להרחיק אותה ממני .."
"אני יודע בדיוק מה תעשה." נייל התחיל לומר, בפה מלא באוכל. "אתה צריך לאכול ארוחה טובה. אתה תראה שזה עדיף על חברה .." הוא אמר, נוגס עוד חתיכה מהפיצה. הוא קם מהספה, והלך לקחת עוד משולש פיצה אחד.
"הארי, אם היא לא מחבבת אותך, אז כדאי שתוותר על זה.. אחד מכם יפגע מזה בסוף." ליאם אמר לי, והניח את ידו על כתפי.
"אבל אתם לא מבינים.. זה ממש נראה כאילו גם לה יש משהו כלפיי.. בדיבור שלה, במבט שלה כשהיא רואה אותי.."
"הארי, אם היא הייתה אוהבת אותך היא הייתה זורמת כשהיית מנסה לנשק אותה או משהו." לואי אמר לי. "אני לא רוצה לפגוע בך, אבל יכול להיות שדמיינת את זה כי אתה מאוהב בה.."
"אני לא דמיינתי את זה. אני יודע שיש לה משהו כלפיי.." אמרתי להם. אני לא מוכן לוותר. אני מנסה, אבל לא מצליח.. לא איתה..
"החלטה שלך."זאיין אמר. "אבל אני רק לא רוצה שתיפגע.."
"אם היא תאמר לי שהיא לא מרגישה כלפיי כלום, אני עוזב את זה ומנסה לשכוח אותה." אמרתי להם, והם הנהנו.
"בסדר.."

*נקודת המבט של אנה.*

אני טיפשה.
ואני מודעת לזה..
פעם לא הייתי מפחדת להראות את הרגשות שלי לאחרים.. מה קרה לי?
יש לי משהו?? פגם כלשהו? משהו שפיתחתי??
רגע אחד אני אוהבת אותו, ואני מחכה לרגע שהוא ינשק אותי. ופתאום..
זה קורה, ואני מתחרטת.
שמעתי תקתוק בדלת. זה בטח הארי .. הוא הלך לחזרה של הלהקה. עוד מעט יש להם מסע הופעות, והם צריכים להיות מוכנים.
פתחתי את הדלת, ושם ראיתי את הארי.
"איך היה?" שאלתי אותו, והוא נכנס הביתה.
"נרדמתי באמצע.." הוא אמר לי. "לא ישנתי כל כך טוב בלילה .."
"זה מצחיק ששנינו חלמנו סיוט והתעוררנו ממנו באותו הזמן.." צחקתי על זה.
"אני רוצה לדבר איתך.." הארי אמר לי, וסימן לי לשבת על הספה.
"מה?" שאלתי כשהתיישבתי, פניי מופנות להארי.
"אני רוצה לשאול אותך משהו .. אני לא יודע איך לומר את זה."
האמת, הייתי במתח. די הוטרדתי מהמשפט הזה, ועניין אותי מה הוא הולך לומר לי עכשיו.
"את לא מרגישה אליי כלום? שום דבר?" הוא שאל אותי, והשפלתי מבטי.
"לא.." שיקרתי לו.
"אני רוצה שתסתכלי לי בעיניים ותאמרי לי את זה." הארי אמר לי והתקרב אליי. הוא הרים את ראשי בעזרת אצבעותיו.
"את מרגישה אליי משהו, או לא?"
ידעתי שעכשיו אני לא יכולה לשקר. הארי יכול לראות לפי עיניי בדיוק מתי אני משקרת ומתי אני לא. זה כמו מכונת אמת בתוך בן אדם.
"כן .." אמרתי לו, מורידה דמעה. אני לא יודעת למה, אבל היא פשוט זלגה מעיניי.
הארי ניגב את דמעתי עם האצבע שלו, והסתכל עליי מבולבל.
"אז למה כשניסיתי להראות לך שאני כן מעוניין, את דחית אותי?" הוא שאל אותי, ולא ידעתי מה לענות. לספר את האמת?
"אני פחדתי .." אמרתי לו, והוא הסתכל עליי לא מבין.
"ממה פחדת? את אנה ג'ונס!" הארי אמר, ובדיוק נזכרתי שגם אמרתי לו משפט כזה. כשההינו במכונית, והוא אמר לי שהוא פחד שוואן דיירקשן יחזרו.
'ממה פחדת? אתה הארי סטיילס!" זכרתי את המילים האלו שאמרתי לו.
"התאכזבתי מלא בחיים שלי.. פחדתי שזה לא יהיה רציני, או שניפרד מהר.. אולי אתה רגיל למערכות יחסים קצרות, אבל אני לא.. היה לי בסך הכל חבר אחד, מייק, והיינו ביחד שנה. פחדתי שזה עוד אחד מהסטוצים שלך.." אמרתי, בלי לפחד לומר את האמת. האמת, כן פחדתי ממשהו. פחדתי שהוא יפגע מהמילים שלי. אבל הוא צריך לשמוע את זה, כדי לדעת שלהיכנס למערכת יחסים איתי זה סיכון גדול.. אני לא מוכנה להיות אחת מהבנות המטומטמות שהוא מביא לפעמים ..
"אני לא כזה.." הארי אמר לי. "אולי אני נראה ככה, אבל אם מישהי באמת חשובה לי, אני אשאר איתה.. ואת, את חשובה לי." הארי אמר לי, ושוב הדמעה זלגה. אבל דמעת אושר .. הוא יכול להיות ממש חמוד כשבא לו.
"אז מה את אומרת?" הוא שאל אותי, וקם מהספה עליה ישבנו.
"אני לא חושבת שיש לי מה לומר עכשיו.." אמרתי לו, וזה באמת היה נכון. אני לא חושבת שאי פעם נתקלתי בסיטואציה כזאת. "חוץ מזה שאתה ממש חמוד כשאתה רוצה .."
"גם את חמודה כשאת רוצה.." הארי אמר לי, מחייך.
"אז מה עושים?" הארי אמר, אחרי שתיקה של כמה שניות. לא ידעתי מה הולך לקרות עכשיו, והעדפתי לא לענות.
"סרט בטלוויזיה?" שאלתי את הארי, בחיוך.
"בתנאי שזה אימה .."
"למה? סתם כדי שאני אפחד ?!?!"
"כן!"
"לא!!!"
"אז מה נראה?"
"קומדיה רומנטית.." לקחתי את השלט מהשולחן, וחיפשתי סרט מתאים.
"תשכחי מזה." הארי לקח את השלט מידיי, וחיפש סרט אחר.
"תן לי את זה!" ניסיתי לחטוף לו את השלט מהיד, בלא הצלחה. הוא התחיל להזיז את ידו בכוונה כדי שלא אתפוס את השלט.
אבל כמובן שהצלחתי, ולקחתי את השלט במהירות.
"אז מה נראה?" דפדפתי בכל הסרטים שהיו לנו, ועינינו נעצרו על הארי פוטר. שנינו אהבנו את הסרטים של הארי פוטר..
"הארי פוטר!!" הארי אמר, והתיישב על הספה. אני שמתי את הסרט, והתיישבתי לידו.
הסרט התחיל, לא היה משהו מעניין. כלומר, זאת רק ההתחלה. ואז ..
הארי קירב את ידו לשלי יותר ויותר, ואחז בה. אני אחזתי בידו, ואני חושבת שהסמקתי.
הארי צדק, באמת השבועיים האלו יהיו הכיפיים בחיי.. אבל, מה אני אעשה אם אני אתאהב בו יותר מידי? ולא אוכל לראות אותו יותר מארבעה חודשים?

______
| 00 |
| | |__
|__~__| /
|__||__| \
| | | |

זה נראה כמו בובספוג ? -,- אני פשוט אסון ._.