TDKAU – פרק 13 :):)

פרק 13

"אני לא מאמינה!" אמרתי, מחייכת ומתרגשת. "אתה הקשבת לי!!"
ראיתי מולי ספה שחורה, ועליה הצטופפו ארבעה נערים, צוחקים למראה התגובה שלי.
נייל, לואי, ליאם, וזאיין.
"אז אתם תחזרו להיות להקה??" שאלתי אותם, מתלהבת, בזמן שהארי החזיק את ידי והושיב אותי לידו על הספה, לידם.
"כבר חזרנו." לואי אמר, מחייך. "כל השבועיים האלה הקלטנו שני שירים חדשים, אנחנו עומדים לצלם קליפ.."
"אני לא מאמינה! ולא סיפרת לי?" שאלתי את הארי, והכיתי אותו קלות ברגל.
"הפתעה או לא?" הארי שאל אותי, מחייך את החיוך עם הגומות:)
"אני לא מאמינה שהקלטתם שני שירים חדשים ולא נתתם לי להיות הצפייה הראשונה ביוטיוב.." אמרתי להם, כאילו עצובה. אבל האמת היא, שלא יצא לי כל כך להראות עצבות. עדיין לא עיכלתי את הבשורה.
"רגע, איך החלטתם את זה?" שאלתי אותם, עם חיוך דבילי מרוח על הפנים.
"התקשרתי אליהם, ואמרתי להם שאני רוצה להפתיע מישהי מאוד חשובה שלי.. שרצתה שאנחנו נחזור להיות להקה.." הארי אמר, והסתכל עליי בעיניו המהפנטות. "מישהי בשם אנה."
ממש נרגשתי מבפנים, ואני חושבת שגם הסמקתי. השפלתי את מבטי, מחוייכת. הוא כל כך חמוד! אני חשובה בשבילו ?! באמת ?!
"ואיך המעריצות הגיבו?" שאלתי אותם, וראיתי את נייל נקרע מצחוק.
"עשו כתבה בטלוויזיה על בנות דיירקשניות והתגובה שלהן. היה כזה מצחיק.." נייל אמר בקושי, כי הדיבור נתקע לו עם הצחוק.
"שלשום יצא השיר השני, וכבר הרבה דיירקשניות למדו אותו בעל פה.." ליאם אמר לנו. "אתם יודעים שמעריצה שרה מחוץ לבית שלי את השיר החדש? בלי לטעות בשום מילה!" ליאם אמר, מתפעל.
"אני למדתי כל שיר שהוצאתם בעל פה, ותוך כמה שעות מאז שהוא יצא אני כבר הייתי שרה אותו במקלחת.." אמרתי להם, עדיין מתלהבת.
"אתם הולכים להשמיע לה את השירים? היא מחכה לזה.." זאיין אמר, והארי הוציא משום מקום מחשב, והשמיע את השיר הראשון.
https://www.youtube.com/watch?v=03vP3XcYNGs
[שוב, תזרמו שזה הולך להיות האלבום החדש שלהם.]
זה היה שיר קצבי, ומאוד אהבתי אותו. על ההתחלה שמעתי את הקול המלאכי של הארי שר..
ממש אהבתי את השיר! אני לא מאמינה שהם עשו את זה שבועיים מאחורי הגב שלי!!
"אני לא מאמינה.. זה שיר מושלם!" אמרתי להם, מתלהבת.
אחרי אולי שעה של הכירות קצת יותר רצינית בנינו, אני והארי הלכנו. ולא הפסקתי לצרוח כל הנסיעה.
הם היו האלה שגדלתי עליהם.. שבלעדיהם מי יודע אם הייתי פה היום.
הם אלה שהפכו אותי למי שאני עכשיו. כלומר, לא אחת שחותכת ומרעיבה את עצמה..
אחת חזקה. העובדה הזאת שאני חיה ונושמת, זה רק בגללם. בזכותם. בזכות השירים שלהם, המילים שלהם ..
וזה כל כך משמח שעכשיו הלהקה הזאת, שגרמה לי להיות מאושרת בחיים שלי, חוזרת עכשיו.
"תודה .." אמרתי להארי, כשנכנסנו למכונית. הארי התניע את הרכב, והתחלנו לנוע.
"על מה?" הוא שאל אותי, ואני צחקקתי.
"על זה שהקשבת לי.." אמרתי לו, מסתכלת עליו. אולי באמת כדאי שנישאר רק ידידים.. אני לא רוצה להרוס את זה.
"אני רציתי שנחזור להיות להקה כבר הרבה זמן.. התחלתי לרצות שנחזור לעשות מוזיקה אולי חודש מאז שהתפרקנו. אבל הייתה לי בעיה.." הארי התחיל לספר לי, ואני הייתי במתח. למה הוא עוצר את המילים דווקא כשהכי מותח?
"מה?" שאלתי אותו, אחרי שראיתי שהוא לא עונה. אוף איתו . .
"אני פחדתי.." הוא אמר, והסתכלתי עליו, נדהמת.
"ממה פחדת? אתה הארי סטיילס!" אמרתי לו.
"הרבה שנאו אותנו.. ופחדתי שאם נחזור אולי זה יחמיר. ובמיוחד כשאני רואה את כל אלה שאוהבים את זאיין, לואי, נייל וליאם ואותי לא.. כלומר, אני שמח בשבילם, והם חברים שלי. אבל זה די פוגע כשלא אוהבים אותך.. כשלא רוצים אותך." הארי אמר לי, ואני כל כך הבנתי אותו.
"מי כמוני יודעת.." אמרתי לו. "אבל מזל שהתגברת על זה.. מה שלימדתם אותי עוד כשהתחלתי להעריץ אתכם, זה לשים ז* על כולם, ולא לומר 'מה הם יחשבו'. שישנאו, הרי אין להם סיבה לשנוא אותך.." אמרתי לו, ושילבתי את ידיי. "גם אותי הרבה היו שונאים, ומי יודע אם גם עכשיו שונאים אותי. אבל כבר לא אכפת לי.. באמת שלא אכפת לי. שישנאו! יש להם בעיות איתי או איתך? שילכו … ידפקו ת'ראש בקיר מצידי." אמרתי לו 'נאום' ארוך מאוד, שזה היה משהו שהייתי רגילה לעשות כשאני עצבנית על משהו. וכן, התעצבנתי כששמעתי ששונאים את הארי. אין להם סיבה לשנוא אותו ..
"את יודעת שאת מלאכית?" הארי שאל אותי, מחייך אליי.
"כן, אמרו לי את זה הרבה .." אמרתי לו, והסתכלתי עליו, גם בחיוך.
"אני ממש מצטער על אתמול.." הארי חזר ואמר, למרות שהוא לא ידע שאין כבר צורך להתנצל.
"אני סלחתי לך .. זה בסדר. טעית." אמרתי לו, חוזרת על מילותיו ממקודם. אני יודעת שאני טועה הרבה פעמים.. ובגלל זה סלחתי לו. והטעות הכי גדולה שלי, הייתה שכל כך נפגעתי כשהארי לא אסף אותי.. יכול להיות שהוא היה מאושר איתה, ולא שם לב. אז מה אם הוא טעה? הייתי צריכה פשוט לשכוח את זה, כי העיקר שאני בבית שלו בריאה ושלמה. וגם היה יכול לקרות לי משהו בחוץ, ותאמינו לי שאני מעדיפה לשכב עם הארי ולא עם איזה פדופיל שיאנוס אותי או משהו. תאמינו לי, הסתכנתי מספיק ..
נכנסנו לבית, ואני ישר קפצתי על הספה והדלקתי טלוויזיה.
"רוצה לאכול משהו?" הארי שאל אותי, ובא לשבת לידי. הנחתי את ראשי על ברכיו, והוא ליטף את שיערותיי.
"אולי אחר כך.." אמרתי, וניסיתי למצוא תנוחה נוחה על הספה. הייתי שכובה על הספה, וראשי על ברכיו של הארי.
ראיתי בטלוויזיה סדרה כלשהי, אני לא יודעת את השם שלה. זה היה הפרק הראשון, והוא היה נורא מעניין.
וככה היינו כל הצהריים, מול הטלוויזיה. בכיף. ופתאום נזכרתי במה שאני צריכה לעשות. הדבר הזה, שלא זכרתי קודם!
"הארי!! אני צריכה עזרה.." אמרתי להארי, וקמתי מהספה.
"במה?" הארי שאל, וכיבה את הטלוויזיה.
"אני צריכה לבחור שיר! למחנה אימונים!!" אמרתי.
הארי עלה ללמעלה, ואני אחריו. נכנסנו לחדר השינה, והתיישבנו על המיטה.
"בואי נחשוב.. איזה שירים את אוהבת לשיר?" הארי שאל אותי, ואני התחלתי לחשוב.
"אמ .. דמי לובאטו, סלינה גומז, מיילי סיירוס, ג'סטין ביבר .." התחלתי לומר רשימה ארוכה, והארי עצר אותי.
"אהבת את השיר החדש שלנו?"
"מה זה קשור, הארי?"
"פשוט תגידי, אהבת?" הארי התעקש, ולא הבנתי מה הולך לו במוח בזה הרגע, שהוא עוצר מלחשוב מה אני הולכת לשיר ומתחיל לדבר איתי עליו .. -,-
"כן. למה?"
"את יכולה לשיר אותו! תלמדי אותו בעל- פה , ותשירי!" הארי אמר לי, מחייך.
"וואו, זה רעיון מעולה!!" אמרתי לו, וקפצתי מהמיטה. הארי אחריי.
"תודה!!" אמרתי להארי, ונשקתי לו על הלחי. נשיקת ידידים כזאתי..
רצתי לכיוון הלפטופ שלי, וחיפשתי את המילים. הארי הופיע בפתח החדר.
"את יודעת שאני יכול ללמד אותך יותר פשוט?" הארי אמר לי, והנהנתי. הרי הוא יודע את כל המילים.
ירדנו לסלון, והתיישבנו על הספה.
"תתחיל." אמרתי לו, מחייכת. עכשיו הבנתי מה הלך לו במוח!
"אני אגיד משפטים, ואת תחזרי עליהם.." הארי הסביר לי, והתחיל לשיר. משפט משפט.
"Maybe it's the way she walked.."
" Maybe it's the way she walked" חזרתי אחריו.
" straight into my heart and stole it "
" straight into my heart and stole it ?"
"נכון.. עכשיו תאמרי את שני המשפטים ביחד."
ככה אני והארי תרגלנו ותרגלנו, ותוך חצי שעה כבר למדתי את כל השיר בעל פה.
"קדימה, תשירי." הארי אמר לי, ואני נעמדתי מולו והתחלתי לשיר את כל השיר.
" Maybe it's the way she walked, straight into my heart and stole it
Through the doors and past the guards, just like she already own it
I said can you give it back to me, she said never in your wildest dreams

And we danced all night to the best song ever
We knew every line now I can't remember
How it goes but I know that I won't forget her
Cause we danced all night to the best song ever

I think it went oh, oh, oh
I think it went yeah, yeah, yeah
I think it goes…

Said her name was Georgia rose
and her daddy was a dentist
Said I had a dirty mouth
but she kissed me like she meant it
I said can I take you home with me
she said never in your wildest dreams

And we danced all night to the best song ever
We knew every line now I can't remember
How it goes but I know that I won't forget her
Cause we danced all night to the best song ever

I think it went oh, oh, oh
I think it went yeah, yeah, yeah
I think it goes…

You know, I know, you know I'll remember you,
And I know, you know, I know you'll remember me,
And you know, I know, you know I'll remember you,
And I know, you know, I hope you'll remember how we danced,
how we danced

And we danced all night to the best song ever
We knew every line now I can't remember
How it goes but I know that I won't forget her
Cause we danced all night to the best song ever

We danced all night to the best song ever
We knew every line now I can't remember
How it goes but I know that I won't forget her
Cause we danced all night to the best song ever

I think it went oh, oh, oh
I think it went yeah, yeah, yeah
I think it goes….

Best song ever, it was the best song ever,
It was the best song ever, it was the best song ever "
הארי מחא לי כפיים, וצחקתי. פתאום נזכרתי ברגע הזה על בימת ה-X FACTOR. אני זוכרת שהייתי שם, שרתי את השיר החדש של מיילי WE CAN'T STOP, וכל הקהל קם ממקומו ומחא כפיים. וכל ארבעת השופטים, אמרו כן.
"את יודעת שאת שרה ממש יפה?" הארי אמר וקם מהספה. הוא התקדם לכיווני.
"אתה תמיד אומר את זה .." אמרתי לו, משפילה את מבטי. הוא העלה את ראשי עם אצבעותיו, ונישק אותי.