take me home-פרק 9.

מחר זה היום האחרון בניו יורק,היום אנחנו הולכים להופעה של הבנים.
"מותק,את מוכנה?" שאלה אמא "רק רגע" אמרתי ומתחתי את חולצתי,לא מצאה חן בעיני העובדה שהיא הייתה חולצת בטן,אבל ג'מה המליצה לי עליה..
"אני מוכנה!" אמרתי וחייכתי חיוך גדול,ג'מה תפסה בידי וג'ייק כרך את ידו סביב צווארה.
עלינו למכונית גדולה,היו שם הרבה אנשים,השמפחות,החברות והידידים.
"את האחיינית של הארי?" שאל מישהו בעל עיניים כחולות ושיער שהגיע כמעט לכתפיו "כן,אני אמה" השבתי בנימוס "אני אנדי,חבר טוב שלו ושל האחרים"הוא אמר "היי כולם,זאתי אמה האחיינית החדשה של הארי" הוא הציג אותי בפניי כולם בצעקה,הסמקתי,הוא הביך אותי..
לוטי,וואליה ודילן התיישבו לידי "תתרגלי,את חלק ממשפחת 1D" הם אמרו,"אני רק מקווה שז-ה לא יקרה הרבה" אמרתי והדגשתי את המילה 'זה',צחקנו..
הגענו להופעה ונכנסנו ליציע מיוחד "אמא,אני יכולה ללכת ליציע הרגיל?" שאלתי "אממ,בטח" היא אמרה, אני ודילן הלכנו,הסתכלתי על דילן,הוא היה כל כך חתיך,לבוד בג'ינס פשוט,חולצה שהחמיאה לגזרתו השרירנית במקצת,הגענו לכל המעריצות,היו מעט מהן,בערך שלוש מאות,הבנתי שזו הייתה הופעה מיוחדת לזוכים מכל העולם..
"אתם חברים?" שאלו כולן,הסתכלתי על דילן,שולחת לו מבט שואל "כן" הוא אמר והלך,ההופעה התחילה, ואחרי 10 שירים הארי דיבר לתוך המיקרופון, "אנחנו ממש מתרגשים להופיע כאן,מול המעריצים והמשפחה שרק בזכותם אנחנו כאן,תודה רבה! לפני חודש,נוספה למשפחת 1D חברה חדשה,אמה ברדלי-סטיילס, אז קדימה חברים,בואו נקבל אותה למשפחה" הוא אמר "ברוכה הבאה למשפחת 1D" צעקו כולם וחלקם חיבקו אותי,חייכתי חיוך ענקי..
—
"סוף סוף חזרנו הביתה" אמרה ג'מה והניחה את מזוודתה בכניסה, "אני הולכת לסדר את הבגדים" אמרתי ועליתי לחדרי "את המלוכלכים הניחי בכביסה" ביקשה ג'מה, התחלתי במלאכתי,העובדה לא הייתה רבה כי רוב הבגדים היו מלוכלכים ונלבשו כבר במהלך הנסיעה.
"אמה,את רוצה ללכת ללימודים או שתעדיפי לחזור מחר?" שאל ג'ייק "אני אלך היום,ישנתי המון במהלך הטיסה" השבתי "אז תתארגני,הלימודים מתחילים בעוד חצי שעה" הוא אמר, התלבשתי במדי בית הספר, לבשתי ג'ינס כחול,חולצה קצרה אדומה וג'קט פוטבול בצבעי המדים שקניתי עם אשלי,ג'ייק הסיע אותי לבית הספר.
"שלום" צעקה אשלי ורצה לעברי,חיבקתי אותה חיבוק חזק "איך היה בניו יורק?" היא שאלה "היה מדהים ואני ודילן חברים" לחשתי "אעאעאע" היא צעקה..
התחלנו ללמוד,נהנתי כרגיל,בסוף השיעור,בלי לחכות רגע משכה אותי אשלי איתה לחדר האוכל "פעמיים טוסט עם סלט" היא אמרה לשף בחפיזות "הרגעי" אמרתי לה "פרטים!" היא דרשה,לקחנו את המנות והתיישבנו בשולחן יחד עם עוד כמה ידידים וחברות שלנו "דיברנו בחדר,ואז התנשקנו,זה היה מושלם,הבטן שלי רעדה ואז כמו מטומטמת נפלתי כשניסיתי לצאת" לחשתי "אני לא מאמינה" היא אמרה.
דילן עבר לידינו וחייך, "בוקר טוב נסיכה" הוא אמר וניגשתי אליו, הוא חיבק אותי ונישקתי אותו נשיקה קטנה,כולם הסתכלו המומים ואנחנו ציחקקנו..
"בואי,אני רוצה להכיר אותך לחברים שלי" הוא אמר ומשך אותי יחד איתו "חברים,זו אמה,החברה שלי" הוא אמר שזרועו כרוכה סביב צווארי,כל אחד הציג את עצמו,אוי לא,זו קייטי,הנערה שתמיד הציקה לי שגרתי מאחורי בית היתומים..
"את מי רואים פה?" היא אמרה בארסיות "הילדה הענייה והמכוערת" היא אמרה בבוז,עמדתי מולה עם מבט של רחמים,דילן הבחין בו "קייט,תסתמי!" הוא אמר לה "מה קרה? את מתביישת, ילדה מסריחה,אל תשכחי את העבר שלך!" היא אמרה, "קייט,די!" דילן צעק, "תפסיקי לעשות את זה,את סתם מקנאה, את אוהבת את הארי לא?מקנאה ביופי הטבעי שלה,בלי כל האיפור שאת מורחת כמו מכשפה!" הוא אמר בבוז "ילדה עם זיפים" מישהו אמר לה וכולם צחקו..
חזרתי לכיתתי,בקושי אכלתי את האוכל..
ככה עבר כל היום,המשפט שהיא אמרה 'אל תשכחי את העבר שלך' הדהד במוחי,עליתי לישון שהמשפט כמעט ונצעק במוחי..
*לא אליסון,עצרי,ניסתי לצעוק,אליסון לא הקשיבה את לא חייבת להיכנס לחרא הזה,את מספיק חזקה! צעקתי,הגשם התחזק,בבקשה תעצרי צעקתי שוב,אך היא הלכה*
קמתי מהסיוט שעיגולי זיעה נוצרים במוחי,אליסון,אני חייבת לעזור לה!