take me home-פרק 23.

-בבקשה תמליצו על סיפורים שלכם בתגובות,אני מאוד רוצה לקרוא-
"אמה אנחנו צריכים ללכת" אמר הארי.
"בסדר" אמרתי וחייכתי חיוך גדול לעבר הבנים.
נכנסנו למכונית,"לאן את רוצה לנסוע?" שאל הארי, "לא יודעת" אמרתי באי חשק.
~מנקודת המבט של הארי~
אמה חושבת שלא שמתי לב שהיא מאוהבת בזאיין,את המבט הזה אפשר לקלוט מקלימוטרים.
היא הביטה מבעד לחלון,שומעת שירים מהאייפון שלה,נאנחת מדי פעם.
התאפקתי שלא לפרוץ הצחוק,זה די לא הגיוני שזאיין יסכים לחברות הזאת,יש לו חברה, והוא בן 20.
מזל שאני,הארי אדווארד סטיילס מומחה בענייני אהבה!
"אמה,איך הולך עם דילן?" שאלתי, "אמ.. אני חושבת.. שמושלם" היא אמרה בגמגום.
"אכפת לך שנצא היום איתו ועם זאיין?" שאלתי, "עם זאיין?מה פתאום" היא אמרה, עיניה נדלקו.
הגענו לביתה,היא נכנסה לחדר וננעלה שם.
~מנקודת המבט של אמה~
"אמה,איך הולך עם דילן?" שאל הארי, למה הוא שואל,מה אכפת לו,
"אמ.. אני חושבת.. שמושלם" אמרתי בגמגום.
למה אמרתי את זה,הייתי צריכה להגיד שהכל נהדר,בלי חששות.
"אכפת לך שנצא היום איתו ועם זאיין?" שאל, "עם זאיין?מה פתאום" אמרתי,
שמחתי כל כך!
הגענו לבית,נכנסתי לחדר ונעלתי אותו.
התיישבתי מול הארון,הוצאתי כל בגד אפשרי,
בסופו של דבר בחרתי טוניקה אפורה עם ציור של ינשוף וגרביון.
נכנסתי למקלחת,התקלחתי במשך זמן רב.
אחר כך ישבתי בחדרי ויבשתי את שערי.
נעמדתי מול המראה הגדולה, לקחתי מעט אודם ומרחתי אותו בעדינות על שפתיי.
מרחתי צללית,עיפרון שחור ואייליינר.
באיטיות מרחתי מעט סומק,התזתי מעט בושם על צווארי והלכתי להארי.
"וואו" הוא אמר.
"תפסיק" רטנתי,אך בתוכי שמחתי!
הגענו לבית קפה,פאפרצי תקפו אותנו מכל עבר.
"יפה שלי" אמר דילן ונישק אותי נשיקה איטית.
למה? למה הוא גורם לי להתאהב בו יותר,גם הוא וגם אחיו!
"בייבי" אמרתי וחיבקתי אותו, "התגעגעתי אלייך" הוא אמר.
"גם אני התגעגעתי אלייך" אמרתי,הוא בא לנשק אותי,אך הזזתי את הראש.
הוא הסתכל עליי במבט מבולבל,ואני חייכתי אליו.
"היי זאיין" אמרתי וחיבקתי אותו, "שלום גמדה" הוא אמר, מכל הכינויים בעולם,
דווקא גמדה הוא בחר.
"גמדה?" שאלתי והוא צחקק.
התיישבנו בשולחן,ולקחנו תפריטים.
"אני אקח ארוחת ערב בלקנית(זרמו)" אמר הארי, "גם אני" אמר זאיין.
"אני אקח..פסטה איטלקית" אמרתי, "אני אקח קיש רועים" אמר דילן.
כולנו הסתכלנו עליו במבט O_o.
המשך הארוחה עברה בכיף,אך בבטן שלי הרגשתי מתח שלא נגמר.
הבטן שלי לא הפסיקה להתהפך!
"בייב,מה קרה?" שאל דילן, "לא,כלום" אמרתי ביובש.
"בואי" הוא אמר ומשך את ידי,הלכנו לפינה צדדית, "מה קרה?" הוא שאל בלחישה לאוזני,
"כלום,באמת כלום" אמרתי וחייכתי חיוך מזויף.
"את עוזבת אותי?" הוא שאל בעצב,כאשר פניו מורכנות לרצפה.
"מה פתאום" אמרתי,הוא הרים את מבטו אליי,
"אז מה קרה?" הוא שאל בדאגה, "אני פשוט..לחוצה מהציונים של מבחני הממשלה" אמרתי.
"אווו, מותק אל תדאגי,את הכי מוצלחת בעולם!" הוא אמר ונשק לי.
"דילן,אמה,הולכים" אמר זאיין.
עלינו למכונית,ופתאום רעש נשמע,יצאנו מהאוטו וגילינו שיש פנצר בגלגל.
—
"לא נורא" אמר הארי אחרי חצי שעה של ניסיון לתקן.
"הארי,כבר מאוחר,וקר" אמרתי,דילן חיבק אותי,וחימם אותי בחום גופו.
"קדימה,נזמין מונית" אמר זאיין.