Take Me Home-פרק 15.

~כעבור שבוע~
"הארי,איפה להניח את המזוודות?" שאלתי אותו,אנחנו בחופשת חג המולד בהולמס צאפל..
"תניחי אותם בחדר שסבתא קנתה לך" הוא אמר, "מה?" שאלתי בהתפעלות, "סבתא הפכה את חדר האורחים לחדר שלך" הוא אמר וליווה אותי לחדר, הוא היה מושלם,הייתה שם מיטה גדולה ודי גבוהה, היא הוצעה בטוב טעם,היה שם ארון בגדים מלא, "אהבת?" שאל קול מפתח החדר, "מאוד" אמרתי והסתובבתי, רצתי לאן שעמדה בפתח החדר וחיבקתי אותה "תודה רבה!" הודיתי לה, "הכל בשביל הנכדה היפה שלי" היא אמרה וחייכה.
ארגנתי את המזוודות וירדתי למטה, "אמיליה,תעזרי לי לערוך את השולחן" ביקשה ג'מה, "בסדר" השבתי ועזרתי לה.
אן הייתה במטבח,בישלה.
"את צריכה עזרה?" שאלתי אותה, "בטח" היא אמרה.
התחלתי להכין עוגות וקינוחים,אחרי 4 שעות יצאנו מהמטבח בעודנו מכוסות בקמח ולכלוך.
התגאיתי בעצמי,הכנתי עוגת שוקולד,עוגת תותים ועוגת גבינה, הכנתי קאפקייקס,פנקייקים ומוס!
הלכתי להתקלח,ולבשתי מכנס ג'ינס וסוודר שמצויר עליו דובון חמוד.
הלכתי לסלון,האורחים התחילו להגיע,כמה דודים והחברים הכי טובים של הארי,לו,טום,לוקס וניק.
היינו 25 אנשים,אבל לא היו שם אנשים בגילי,כולם היו בני 18 ומעלה..
אכלנו בשולחן הגדול והארוך,הארי ישב ליד בן, הוא בן דוד שלו.
בסוף הארוחה ניגשתי להארי "הארי,איפה עדן?" שאלתי, "בישראל" הוא אמר.
"מה זאת אומרת?" שאלתי,הם אמורים להיות יחד בחגים, "זאת אומרת שיש לי חברה חדשה,ולולא הייתי שוכח את הדרכון הייתי איתה עכשיו" הוא אמר בקול די עצבני, "סליחה" אמרתי והלכתי,די נפגעתי ממנו..
עזרתי בניקיון הארוחה,ואחר כך ישבנו בסלון.
לא מצאתי עניין בשיחת המבוגרים והארי התעסק בלוקס ובפלאפון שלו בלבד.
לכן עליתי לחדרי,הוצאתי ספר מהמזוודה שלי 'בת בולין האחרת'..
לפתע נשמעו דפיקות בדלת,מי ער בשעה כזאת?, רק אני נשארתי עם הספרים שלי עד 2 בלילה..
פתחתי אותה,זה היה הארי,ודמעות היו על פניו..
"הארולד,מה קרה?" שאלתי בדאגה, "נמאס לי מהעולם החרא הזה" הוא אמר בייאוש, "למה?" שאלתי, "כל הדיירקשניות שונאות את טיילור,החברה שלי,הטוויטר שלי מלא בתגובות שנאה" הוא אמר "לעזאזל הארי, מזה נמאס לך? אני גרתי ברחוב,היו ימים שלא אכלתי כלום,עברי התעללות עד גיל 5,התמכרתי לאלכוהול,כמעט הרגו אותי, ולך נמאס??" שאלתי אותו, "אני..אני.." הוא אמר מגמגם, "אתה מה? נולדת עם כפית זהב בפה" אמרתי "אמה,אני באמת מצטער שהיה מי שידאג לי!" הוא אמר בכעס, שפתי התחתונה החלה לרעוד, הדמעות זלגו במהירות, "אמה,אני מצטער,לא התכוונתי" הוא אמר, כיסיתי את ראשי בשמיכה, "תלך מפה" ביקשתי.