styles style| סיפור חדש על וואן די :)

הקדמה:

המונית עצרה מול המלון.
יצאתי החוצה, והרעש הכה בי.
עשרות מעריצות התגודדו מסביב.
ליאם הביט בי. "התגעגעת לזה?"
"נראה לך?" חייכתי אליו. "תן להם כמה חיוכים, סופרסטאר."
חיכיתי לאחי בזמן שהוא הצטלם עם כמה מעריצות ברות מזל.
הייתי מופתעת מכמה שבקשו להצטלם איתי, אבל הסכמתי. למה לי לסרב?
דלת בית המלון נפתחה ומישהו יצא החוצה.
גבוה, מצחו החיוור מכוסה בתלתלים כהים, הוא לבוש בחולצה שחורה פשוטה ומכנסיים פשוטים. עיניו הירוקות הביטו בי, וחיוך צחור האיר את פניו.
ליבי עצר. הארי.
הוא פרס לעברי את זרועותיו.
עמדתי על קצוות אצבעותיי כדי לחבק אותו.
נתנו למעריצות קטע נפלא לצלם.
הוא הצמיד אותי אליו. יכולתי להריח את הריח שלו, שהיה הדבר שהכי התגעגעתי אליו.
שפתיו נשקו את מצחי. "היי, לין"
"היי." אמרתי בחיוך. "מתרגש להיום בערב?"
"למה לי להתרגש? אמא שלי מתחתנת, לא אני."
"אתה שקרן טוב."
"אני יודע."
ליאם תפח על שכמו. "בסדר, אפשר להיכנס פנימה עכשיו?"
"היי, אחי." אמר הארי לליאם ולחץ את ידו. "מה קורה?"
"בסדר. אתה מתרגש?"
"לא." אמר הארי. "טוב. קצת."
"ברור שאתה מתרגש." התערבתי. "גם אני מתרגשת! ואני צריכה ללכת להתארגן!"
"כבר?"
"בטח! וגם אתה צריך! אתה השושבין!"
"לינה!" הוא קרא אחריי כשמיהרתי להיכנס למלון.
חייכתי אליו. "קדימה, סטיילס. אין זמן!"