sty strong-פרק 1

מחר אני יעלה את הפרק ה-2 ….
ומקווה שתאהבו את הפרק הזה…

________________________________________________________________

החיים שלי התהפכו בין רגע כשההורים שלי אמרו לי שעוברים ללונדון!
"מה??? אתם בטח צוחקים עליי נכון??אני לא עוברת ללונדון אתם יכולים לשכוח מזה" אמרתי מעוצבנת
עד שהתרגלתי לפלורידיה הם רוצים לעבור ללונדון…..
"עד שהתרגלתי לפה אל תכריחו אותי לעבור לשם אני מתחננת"אמרתי עם כמה דמעות בעיניים
"יקירה שלי אין מה לעשות קיבלתי שם עבודה וישלמו לי הרבה יותר כסף מאשר פה תביני אותנו" אבא שלי אמר.
אבל אני לא הבנתי אותם אוחחח איזה הורים מעצבנים "תתחילי לארוז עוד יומיים טסים" אמא צעקה לי
כשעליתי למעלה "טוב" מלמלתי לעצמי בשקט שאפילו הם לא לא שמעו.

~לאחר יומיים~

סוף סוף הייתי מוכנה עם המזוודות והארגזים למרות שבהתחלה לא רציתי לנסוע אבל עכשיו אני חושבת
שזה יותר בעדי מאשר נגדי הרי אני שונאת את כולם פה ואין פה מישהו שמחבב אותי בדיוק
אז אני יכולה לטוס לשם ולפתוח דף חדש.
"אשלי את מוכנה?" אמא צעקה לי מלמטה "כן " צעקתי בחזרה וירדתי עם המזוודה האחרונה
ביד שלי.
העפתי מבט אחרון בחדר שהולך להיות עכשיו של מישהו אחר ,פלטתי אנחה וירדתי למטה.
"יאלה יוצאים" שאלתי והם הנהנו ,יצאנו מהדלת והתקדמנו לעבר המונית .

הגענו למטוס אחרי נסיעה שחשבתי שתימשך לעד ,עברנו בדיוטי פרי וקנינו מלא דברים
או יותר נכון אני ואמא קנינו מלא דברים.
בדיוק כשהיינו בקופה שמענו את הכרוז אומר:
-נוסעי טיסה מספר 4823 ללונדון מתבקשים להגיע לשער ד'-
אני חיבת לציין שקצת התרגשתי לא מהריצה המטורפת שעשינו לשער ד' אלא לידיעה
שאני עוברת מדינה זה ריגש אותי.

נכנסנו למטוס והתיישבתי במטוס במקום ,ישבתי ליד בן עם כובע ושיער מתולתל חשבתי שזיהיתי
אותו מאיפו שהוא אבל כנראה סתם דמיינתי.
שמתי אוזניות ושמעתי שירים של איזו להקה נראה לי קוראים לה וואן דיירקשן לא הייתי בטוחה אבל ממש אהבתי את השיר קוראים "littel things" אני מטורפת על השיר הזה כל פעם שאני
עצובה אני שומעת אותו זה ממש מעודד אותי.
שמתי את השיר על הכי חזק כמו שאני אוהבת והתחלתי לזמזם את השיר בשקט ,לעצמי.
מי שישב לידי התחיל להסתובב עד שהסתכל עליי כאילו הוא מכיר אותי אז החזרתי לו מבט והעיניים שלו
הם היפנטו אותי הם היו ירוקות חומות כאלה ,הסטתי את המבט הצידה והמשכתי בשלי עד ש….