Stuck In The Moment פרק 5

"זה השירותים, וזה החדר של הארי וזה החדר שלי" היא סיכמה
"אוקי" צחקתי ונכנסנו לחדר שלה. היא התיישבה על כיסא ואני על המיטה שלה.
"אז.. איפה את לומדת?” ג'מה שאלה אותי
"!@#$%^&*)(“ עניתי לה
"אה מגניב.. שמעתי שזה תיכון טוב" היא חייכה
"בת כמה את?” היא הוסיפה
"15” עניתי לה
"אה.. את בגיל של הארי. אני בת 17” היא צחקה
"באמת?” הופתעתי
"כן… אני קטנה כי נולדתי פג… אני לא נראית כמו מישהי בת 17 נכון?” היא צחקה על עצמה
"לא ממש" חייכתי
"אז.. מה קרה עם ההורים שלך? שלי התגרשו" היא אמרה ואני קפאתי
"אמבר? הכל בסדר?” ג'מה שאלה אותי כשהיא ראתה שאני לא מגיבה.
"אממ.. כן. אמא שלי נפטרה" אמרתי מהר וניסיתי להראות על פניי מבט אדיש
"אני כלכך מצטערת-”
"אל. אני לא צריכה שירחמו עלי" סיננתי עצבנית
"אוקי! אל תכעסי עלי.. אני רק- לא משנה. מה את אוהבת לשמוע?” היא העבירה נושא
~~~
"אמבר! תשמרי על דילן! אני יוצא הערב!” אבא קרא
"שוב?!” התעצבנתי
"מצטער!” הוא צחק ויצא החוצה
התקשרתי לקת'רין
"את יכולה לדבר?” שאלתי אותה ונשכבתי על המיטה שלי מביטה בתקרה
"מה? הוא שוב ייצא?”
"כן.. נמאס לי כבר!! אם זה יהפוך למשהו רציני?!”
"הכל קורה לטובה"
"ממתי את כזו חיובית?” גיחכתי
"מאז שמישהו בן 17 הזמין אותי לצאת איתו. עם איזו שמלה את חושבת תראה יותר יפה? סטרפלס או-”
"לא יודעת. תשאלי את דנה.. אני חייבת לנתק.. בייביסיטר..” אמרתי לה מהר
"טוב אז נדבר מחר"
"אוקי.”
"ביי"
~~~
"אמבר! דילן! ישלי הודעה חשובה בשבילכם..”
"אני באה!” קראתי מלמעלה. סגרתי את המחשב וירדתי למטה
"כן? אני מקווה שזה-”
"כן זה חשוב. ישלכם שבוע לארוז" אבא אמר לי עם חיוך
"אעעאעאעאע טסים לצרפת?!?!” קפצתי
"קרוב…”
"ברצלונה!?!?!?” גם דילן התלהב
"ברצלונה?! מה עובר עליך?!”
"צרפת? זו המדינה הכי מטומטמת שיש בעולם הזה!”
"אתה הילד הכי מטומטם שיש בעולם הזה!!”
"ואת-”
"מספיק!” אבא צעק ושנינו סתמנו
"אוקי אז.. ישלכם שבוע שלם לארוז כי אנחנו עוברים לגור עם אן והילדים שלה!!” אבא שלי אמר מתלהב
"יאיייי SWEET!!” דילן התלהב ואני הרגשתי איך הפה שלי נפער ולא מצליח להיסגר
"אמבר. יכנסו לך זבובים לפה" דילן צחק עלי
"סתום תפה!!!” צרחתי עליו. הוצאתי עליו הכל. הייתי כלכך עצבנית באותו הרגע. רציתי לצרוח לבכות להתפרק, אבל לא מולם. לא מול אפחד.
"אמבר תירגעי..” אבא התקרב אלי וניסה לחבק אותי אבל אני העפתי אותו
רצתי לחדר שלי וחטפתי את האייפון שלי מהשידה, זוג אוזניות וקפוצ'ון שהיה זרוק לי על המיטה.
רצתי למטה ויצאתי מהר החוצה. לבשתי את הקפוצ'ון ושמתי את הכובע שלו על הראש שלי.
חיברתי את האוזניות לאייפון ותחבתי את הידיים שלי לכיסים.
בדיוק התחיל לרדת גשם. זה כאילו שהשמיים בכו בשבילי. רציתי לבכות אבל פחדתי מדי שמישהו יזהה אותי פה.
הרגליים שלי לקחו אותי לסטודיו ונכנסתי לשם מהר בלי לחשוב יותר מדי. חיברתי את האייפון שלי לרמקולים הורדתי את הנעליים ואת הקפוצ'ון והתחלתי לרקוד. הייתי כלכך מרוכזת בזה ואפילו לא שמתי לב שמישהי עמדה בכניסה
"סליחה חמודה.. אנחנו סוגרים פה… אבל ראיתי אותך רוקדת… אני חושבת שכדאי לך מאוד להצטרף ללהקת ריקוד פה. יש פה עלונים. קחי אם את רוצה.” היא חייכה אלי בחום
מלמלתי 'תודה', לקחתי עלון אחד, הרמתי את הדברים שלי ויצאתי החוצה.