Stuck In The Moment פרק 4

"אמבר?” אבא קרא לי כשהוא נכנס הביתה.
"אה?”
"אני צריך לדבר איתך" הוא קרא לי ואני ירדתי למטה
"מה? אני מקווה שזה חשוב כי ישלי טונות של שיעורים ועוד 7 עבודות להגיש למחר ובנוסף-”
"אמבר.” אבא קטע אותי
"אוקי אוקי אני סותמת.” אמרתי והתיישבתי על הספה
"לפני שאמא מתה היא אמרה לי או יותר נכון להגיד שהיא הורתה עלי למצוא אישה טובה. היא לא רצתה שאתם תגדלו בלי אמא, והיא התחננה. אני התנגדתי, לא חשבתי אפילו על אפשרות של למצוא מישהי אחרת. אבל היא ביקשה, התחננה. אז הבטחתי לה ואני לא רוצה לשבור את ההבטחה הזו. ואני כן מצאתי מישהי, עם כל הספקות שלי, והיא מאוד נחמדה והיום בערב אנחנו מוזמנים לארוחת ערב אצלה, ואת תכירי את הילדים שלה ואני מבקש ממך-”
"אל תדאג. אני לא אעשה באלגן. מבטיחה.” חייכתי חיוך מזויף.
"תודה.” אבא אמר לי וחיבק אותי
"טוב אני עולה לחדר להתארגן" אמרתי לו ורצתי מהר למעלה.
"ישלך שעתיים! אני יוצא להביא את דילן מחבר!” אבא קרא לי ויצא החוצה
סגרתי את הדלת של החדר שלי, ונשכבתי על המיטה
אמא באמת ביקשה ממנו דבר כזה?
השאלה הזו לא הפסיקה להדהד בראשי.
קמתי מהמיטה לכיוון הארון הוצאתי משם שמלה חדשה שקניתי בקניון עם קת'רין ודנה לפני כמה ימים.
הנחתי אותה בעדינות על המיטה והתחלתי לחטט בכל קופסאות הנעליים שלי. מצאתי עקבים והנחתי אותם ליד השמלה. פתחתי את מגירת האיפור שלי והוצאתי; שפתון מסקרה ולק.
מרחתי לק, לבשתי את השמלה, התאפרתי, נעלתי עקבים, סידרתי את השיער, והחלפתי מגן לאייפון.
העפתי עוד מבט אחד למראה והוספתי עגילים תואמים לשרשרת של אמא שלי.
http://www.polyvore.com/untitled/set?id=86102485
אחרי שסיימתי להתארגן חייכתי לעצמי במראה וחשבתי לעצמי:
'מעניין מה יהיה דעתם על בת ואחות דיווה' צחקתי וירדתי למטה
~~~
"אוקי הגענו. תזכרו. להתנהג נורמלי!” אבא אמר לי ולדילן
"ברור"
"נורמלי זה מושג יחסי" אמרתי
"אמבר. תבטיחי לי שאת לא תהרסי או תפדחי אותנו” אבא אמר לי
"מה שתגיד"
פתחתי את הדלת, הוצאתי רגל ויצאתי בזהירות.
התקדמתי לכיוון הדלת ודפקתי בעדינות. אני מוותרת על הרעיון המטומטם שלי הבטחתי לאבא.
החלטתי בליבי, ולא שמתי לב שפתחו את הדלת.. הייתי שקועה מדי במחשבות שלי.
"את מתכוונת להיכנס?” שמעתי קול שהקפיץ אותי
"לא שמתי לב.” סיננתי והרמתי מבט
"תגיד אתה לא אמ..” ניסיתי להיזכר
"הארי?” הוא לא הבין
"כן! ואחותך היא ג'מה לא?” שאלתי אותו
"קראו לי?” ג'מה הופיעה ליד הארי
"אמבר?” ג'מה התבלבלה
"ג'מה! כמה נחמד לפגוש אותך!” אבא הניח את ידו על כתפי ופנה לג'מה
"ואתה בוודאי הארי לא?” אבא לחץ את ידיהם.
נכנסנו פנימה לבית דיי גדול. אמא של הארי וג'מה יצאה מהמטבח. וואו. בחיים לא הייתי מנחשת שהיא אמא. היא כלכך צעירה! ויפה.. מעניין אם היא כזו נחמדה.
"שלום! את אמבר! ואתה דילן! אני אן" היא חייכה ולחצה את ידינו
"בואי! אני אעשה לך סיור פה..” ג'מה חייכה אלי ועלינו למעלה