Stuck In The Moment פרק 26-פרק סיום עונה-

~~~כעבור שעה~~~
-נקודת מבט של הארי-
״אתם רוצים שנתאמן על טורן?״ ליאם שאל אותנו
״אני לא מאמין שלא סיפרתי לי עליה!!״ לןאי אמר לי שוב מאוכזב
״לואי תסתום אוקי?!״
״מי זו הייתה?״ זאין התערב
״זו-״ התחלתי לומר אבל פתיחה חזקה של הדלת קטעה אותי
אמבר הייתה שם עם מייקל שהיה בלי חולצה, מתנשקים. כנראה חזרו מריצה
״אחם!!״ השתעלתי בכעס
״אה. זה אתם.״ היא אמרה ברוגע וניתקה את השפתיים שלה ממייקל
״כן זה אנחנו. היי שוב.״ לואי ניסה להתחיל איתה מחדש
״היי אידיוט 2״ היא אמרה בכעס ותפסה את ידו של מייקל
״מייקל תכיר. זה האידיוט שניסה להתחיל איתי,״ היא הצביעה על לואי
״את האידיוט הזה אתה כבר מכיר,״ היא הצביעה עלי
״וזה עוד 3 אידיוטים שאני לא מכירה״ היא הצביעה על נייל, זאין וליאם.
״היי! אנחנו לא אידיוטים!!״ ליאם קפץ
״מסתבר שאתם מספיק אידיוטים כדי להיות חברים שלהם״ היא גיחכה והצביעה עלי ועל לואי
״אה, ואידיוט 2? זה החבר שלי. מייקל.״ היא הציגה ללואי את מייקל
״סורי חבר. היא תפוסה״ מייקל חייך אליו חיוך מנחם וטפח על גבו. היה מצחיק לראות את לואי מתנער ככה, מידו השרירית של מייקל.
״מי את?״ נייל שאל אותה
״אני… אממ…״ היא ניסתה לחשוב
״הארי! מיזו??״ ליאם לחש לי
״אני, ובכן, אממ.. חברה של ג׳מה״ היא אמרה מהר ואני נעצתי בה מבט מופתע
״כן. אני חברה של ג׳מה, ובאתי לקחת מפה משהו בשבילה.. היא ביקשה ממני. ונתקלתי בחבר שלי מייקל ו-״
״רגע. אבל ראינו אותך מקודם.. יצאת לריצה!״ לואי קרא וחייך אליה חיוך ערמומי
״ממ.. כן, ישנתי אצלה, אבל היא הייתה צריכה לצאת לפני שנפגשנו ו- רגע. למה אני מסבירה לך את זה? אתה רוצה להאמין תאמין.״ היא ענתה לו ולואי שתק
״קדימה מייקל. אני אקח את מה שג׳מה ביקשה ממני ונצא אוקי?״ היא שאלה אותו והוא הנהן היא נישקה אותו נשיקה קצרה ועלתה למעלה
״ואני עולה ל.. להביא את ה.. ממ..״ ניסיתי לחשוב
״אוי פאק! הטלפון שלי!״ זאין קרא
״את הטלפון שלך! כן! אני אחזור עוד שנייה״ קראתי ורצתי מהר למעלה
רצתי לאורך המזדרון ונעצרתי לפני החדר של אמבר. פתחתי את הדלת ונעמדתי ליד אמבר
״מה עשית?? חברה של ג׳מה??״ לחשתי לה בכעס
״כן!! הייתי רצינית כשאמרתי שאני מנתקת איתך קשר. ואני גם ככה עוזבת אז.. למה לא?״
״אבל..״
״אתה הגשמת את החלום שלך. עכשיו זה תורי. ואם אתה תכחיש את מה שסיפרתי לחברים האידיוטים שלך למטה, אני אסרס אותך״ היא סננה בכעס
גורמת לי לרעוד
~~~באותו היום בשעה 9 בערב~~~
-נקודת מבט אמבר-
״הם מתווכחים במשך שעות!!״ דילן ילל לי באוזן
״הם לא מתווכחים!! הם מדברים״ ניסיתי להשתיק אותו
״אותו הדבר״ הוא מלמל מעביר ערוץ בטלוויזיה
״אוקי אוקי.. עכשיו תשתוק כבר!!״
״אמבר..?״
״מה?״
״את מצוטטת?״
״מה?? אני?? פחחח לא!!״ קפצתי
״שקרנית״ דילן צחק עלי
הרגשתי את ידית הדלת נפתחת והתיישבתי מהר ליד דילן
״אז סיכמנו?״ אבא שאל את אן והיא ענתה לו בחיוב והם התחבקו
״טוב.. אני אקח אותם לשיחה..״ אבא אמר לאן וסימן לי ולדילן ללכת בעקבותיו
יצאנו החוצה מהבית
״נו??״ לחצתי עליו ברגע שנכנסנו לאוטו
״אני עדיין לא הולך לספר לך כלום״ הפעם אבא היה נחוש אז וויתרתי.
הגענו לגלידריה שהיינו נוהגים לשבת שם עם אמא.. אבל.. מאז שהיא נפטרה לא באנו לשם יותר.
״אז.. אני ואן החלטנו להפרד״ אבא אמר
״והוווווווווווו״ צווחתי באושר
״מה את שמחה??״ דילן התעצבן עלי
״חכה.. הוא לא סיים לספר.״ חייכתי לדילן
״אז.. נפרדנו לשנה והחלטנו לוותר על יחסים מרחוק כי זה לא יעבוד, וסיכמנו שנמשיך להיות חברים טובים״ אבא סיים לספר
״אבל למה?!?!״ דילן עדיין לא הבין
״כי.. אנחנו טסים לארצות הברית״ אבא חייך אליו ענקי
״למה?!?!״
״כי.. חתמתי על חוזה, לגבי אמבר ו-״
״הולכת להיות לך אחות מפורסמת!!״ התפרצתי מתלהבת
״באמת?!?! זה כלכך מרגש!! לא אכפת לי. אני נשאר פה״ הוא אמר באדישות
״נו באמת דילן!! יהיה לנו בית גדול יותר, אתה תהיה מפורסם..״ אבא ניסה לעודד אותו
״אז מה?? ולעזוב את כל החברים?? ואת ג׳מה??״ נפלט לו והוא הסמיק
״ג׳מה? זה העיניין? דילן גם ככה אינלך סיכוי איתה..״ גיכחתי
״למה?!״
״כי ישלה חבר!!״ צחקתי עליו
״באמת?״ הוא התעצב
״כן״ התאפקתי לא לגכך
״מה את צוחקת?? ומה איתך ומייקל??״ דילן התעצבן עלי
״פאק!! איך שכחתי ממייקל?!?! אני הולכת אליו עכשיו נפגש בבית״ אמרתי להם מהר והרמתי את התיק שלי.
~~~בבית בשעה 10~~~
התהלכתי בחדרי מצד לצד לחוצה.
איך אני עושה את זה?? אני לא רוצה להפרד ממנו… הוא מושלם מדי!!
אבל מצד שני.. הזדמנות של פעם בחיים.. דפיקה עדינה על דלת החדר שלי נשמעה ופתחתי אותה. מייקל. שיערו היה רטוב, והונח על עיניו התכולות והוא לבש חולצה לבנה צמודה טיפה שהבליטה את הקוביות שלו.
״אמרת שאת צריכה לדבר איתי..?״ הוא שאל בשקט
״אממ.. כן״ בלעתי את רוקי
הובלתי אותו למיטה שלי והתיישבנו עליה
״אני… עוזבת״
״מה?!״
״אני חתמתי על חוזה ואני צריכה לעבור לארצות הברית, ואין טעם במערכת יחסים מרחוק כי זה ברור שהיא לא תעבוד.״ אמרתי לו מהר
״אני כלכך שמח בשבילך!!״ הוא חייך אלי חיוך עצוב ומחץ אותי לחיבוק
״אני מבטיחה שאני אבוא לבקר אותך! אבל תבטיח לי שנשמור על קשר״ צחקתי
״ברור״ הוא מלמל לתוך כתפי
״אופ. אני אתגעגע אליך״ נאנחתי ונשענתי עליו
״אני יותר״ הוא אמר לי בעצב
-שתיקה-
״אבל אני מאושר בשבילך. אני בטוח שאת תצליחי. את מוכשרת״ הוא חייך אלי חיוך מעודד
~~~לאחר שעה~~~
״אני מניח שאני אלך? את בטח צריכה לארגן מזוודות״ הוא צחק
״אופ כן, אבל אינלי כוח״ נאנחתי וליוויתי אותו לדלת
״נדבר״ מייקל חייך אלי והתחבקנו ארוכות, ונפרדנו.
סגרתי את הדלת ונשענתי עליה נאנחת.
״נפרדם?״ הארי שאל אותי והנהנתי
״את באמת עוזבת?״ הוא שאל שוב לא מאמין
״כן״ אמרתי מהר ועליתי בחזרה לחדר שלי. שלפתי מתחת למיטה שלי מזוודה והתחלתי לפנות לתוכה את המגירות שלי, וכמעט כל מה שנכנס בה, חוץ מהבגדים. זה הולך להגמר.
אני לא הולכת לראות יותר את הארי.
ולא את אן וג׳מה. סיימתי עם המקום הזה. ועם מייקל. הטיסה שלי בסוף השבוע, עוד יומיים.
שקעתי במחשבות בזמן שסידרתי את המזוודה, ולא הבחנתי בהארי שנכנס לי לחדר.
״שכחת את זה״ הוא מלמל והביא לי את מחברת שירים שלי. איפה לעזאזל היא הייתה?!?!
״אממ.. תודה״ הסמקתי ולקחתי אותה מידיו. האצבעות שלנו התנגשו והרגשתי זרמים עוברים לי בעמוד השדרה.
נעמדתי מהר, לפני שהוא יבחין בזה.
״אני אתגעגע״ הוא אמר לי בשקט ואני התנדנדתי במקום במבוכה.
~~~לאחר יומיים בשדה התעופה~~~
״ביי אן״ חיבקתי אותה לפני שעליתי על המטוס
״הו, אני אתגעגע.. אל תשכחי לבוא לבקר!״ היא חיבקה אותי בחזרה
״ביי ג׳מה״ עברתי לג׳מה
החלפנו כמה משפטים, ושמתי לב שאבא עם אן ודילן עם הארי
״אני אתגעגע אליך.. הגשמת לי חלום״ ג׳מה צחקה
״איזה?״
״תמיד רציתי אחות קטנה״ היא חייכה אלי
״אוווווווווווו אני אתגעגע אליך מאוד״ צחקקתי במבוכה והתחבקנו שוב
היא הלכה לדילן והם דיברו בזמן שאן עדיין דיברה עם אבא שלי.
התקרבתי להארי והוא התקרב אלי.
״ביי הא-״ התחלתי לומר אבל הוא ריסק מהר את שפתיו על שלי.
לא אידיוט!!! דחפתי אותו ממני בכעס.
רק אז שמתי לב שהוא צילם אותנו מתנשקים.
״הצלחתי..״ הוא מלמל וחייך
הוא שלח את התמונה לאחד החברים האידיוטים שלו
התערבות?? התערבות?? לא מספיק שהבנאדם נישק אותי בלי שהסכמתי לו זה עוד היה מהתערבות?!?!?!
סטרתי לו בחוזקה ועליתי למטוס בלי להסתכל לאחור. משאירה שם את האידיוט שהרס לי את החיים, וגם את הלב.