Stuck In The Moment פרק 10

"איפה את?!” קיבלתי אסמס עצבני מניקול
"סורי.. עוד 2 דקות מגיעה" החזרתי לה והתחלתי לרוץ עד שהגעתי לסטודיו
"אוקי איפה היית ולמה זה לקח כלכך הרבה זמן?!” צ'לסי התנפלה עלי
"אני מצטערת.. הייתי בכמה ראיונות עבודה…” התנצלתי והורדתי את הסוודר ואת הנעליים מהר.
"טוב.. בואי נתחיל בחזרות..”
"אפשר להתחיל בהיפ-הופ?” אחת מהנערות החדשות שאלה
"אמ… כן. אז מי שבהיפ-הופ שתלך עם ניקול, מי שבג'אז שתלך עם צ'לסי, מי שבמודרני שתלך עם מיילי ומי שבבלט/פויינט איתי" סטייסי אמרה
"ומי שבהכל?” צחקתי
"אממ.. תבואי לבלט אנחנו חייבות לעבוד על זה" סטייסי צחקה
~~~
"ישלי חזרהההה ביוש" צעקתי ורצתי החוצה
"פאק..” מלמלתי שהתחיל לרדת על גשם והוא רק התחזק משנייה לשנייה
הגעתי לסטודיו, לבשתי בגד גוף, חצאית, נעלי פויינט, אספתי את השיער לגולגול מתוח ועמדתי ליד הבר.
"איפה כולן?” שאלתי כשסטייסי נכנסה
"כל אחת ומשהו אחר.. בגרויות, מסיבות, עבודות, טקסים..” היא מלמלה עוברת על רשימות
"אז תגידי,” התחלתי לשאול אותה בזמן שעשיתי מתיחות על הבר
"אממ?” היא סימנה ורשמה כמה דברים ברשימות שהיא החזיקה ביד
"אז.. מה בדיוק היה הסיפור שלכן עם אמא שלי?” כששאלתי את זה היא קפאה והרימה את מבטה אלי
"אני לא רוצה ולא יכולה לדבר על זה..” היא התחמקה
"מה? למ-”
"סיימת עם המתיחות? ישלנו המון עבודה. בואי נתחיל. ניקול צריכה אותך לשיעור היפ-הופ של שעה וגם מיילי צריכה שיעור של חצי שעה איתה.. בואי נתחיל" סטייסי אמרה לי מהר
~~~
"מישהו בבית!?” צעקתי בכוחותיי האחרונים כשהגעתי הביתה. הייתי גמורה מהחזרות.
"אני פה" שמעתי את הקול של הארי ואחרי שנייה שמעתי שהוא יורד במדרגות
הסתובבתי לכיוון הדלפק של פינת האוכל מדפדפת במגזין שהיה זרוק שם.
"איפה כולם?” שאלתי את הארי
פתאום הרגשתי את הידיים שלו על המותניים שלי ואני קפאתי. הוא הניח את סנטרו על כתפי.
"ג'מה אצל חבר שלה, דילן בטיול של יומיים, וההורים שלנו יצאו לסופשבוע רומנטי" שמעתי אותו מגחך
"אממ.. טוב לדעת" ניסיתי להרגיע את עצמי
"מה קפאת?” הוא צחק עלי
"מה? כלום. אני פשוט… חייבת ללכת" הסתובבתי בידיו והתכוונתי לעלות למקלחת אבל הוא תפס בידי ומשך אותי אליו, ואני התרסקתי על החזה שלו. זה שהוא היה רק עם בוקסר לא ממש תרם למצב.
"אתה על סמים בחיי" מלמלתי והוא רק צחק
"לא אני לא. אבל היית חייבת לראות את הפנים שלך" הוא צחק
"אתה מוכן לעזוב אותי? אני צריכה להתקלח" אמרתי לו
"אין מים חמים. יש עכשיו סערה אז אל תבהלי אם יהיו-”
~רעם+ברק חזקים~ התחלתי לצרוח
"שששש השכנים יחשבו שאני עושה לך משהו" הוא צחק
"הארי תסתום!” נתתי לו כאפה והוא המשיך לצחוק
"אני עכשיו נכנסת למקלחת.” השתחררתי ממנו ורצתי למעלה
לקחתי מהר זוג מכנסיים ארוכים גופייה ומגבת והתקלחתי מהר. הארי צדק. באמת לא היו מים חמים.
יצאתי מהר מהמקלחת והתלבשתי מהר http://www.polyvore.com/cgi/set?id=87825553
כמה שניות אחרי הייתה הפסקת חשמל ואני התחלתי לצרוח ולקרוא להארי עד שנזכרתי שבאחת המגירות ישלי פנס והאייפון לידי וישבו אור.
הארי הגיע לחדר שלי ואני הייתי בפאניקה מטורפת
"תירגעי..! הכל בסדר. אני לידך ואני אשמור עליך" ניסיתי לזהות בקולו טיפה של ציניות אבל לא הצלחתי. לא הצלחתי לזהות אפילו טיפת לגלוג.
"איפה אתה?” מיששתי את האוויר עד שנגעתי בו. עברתי עם ידי על תווי הפנים שלו ועליתי למעלה עד שהגעתי לתלתלים שלו. שיחקתי בתלתלים והארי העביר את ידיו על גבי ולאט לאט קירב אותי אליו.
הידיים שלי עברו מהתלתלים שלו ונעצרו על הלחיים שלו. כשהידיים שלי נעצרו על הלחיים שלו הוא הצמיד אותי אליו עד שלא נשאר בנינו שום מרווח. הנחתי יד אחת על כתפו יד שנייה על החזה החשוף שלו,
פאק הקוביות… הן כאילו משורטטות עליו. הראשים שלנו התקרבו והרגשתי כמה תלתלים שלו מדגדגים את מצחי. השפתיים שלנו היו מילימטר אחד מהשנייה ו-
החשמל חזר. רק אז ראיתי שוב את אותן עיניים ירוקות שנעצו בי מבט.
לא רציתי להתנתק ממנו. היה לי נעים ככה. רציתי שהוא ינשק אותי כבר. רציתי להרגיש את השפתיים האלו על שלי. הייתי בשוק מעצמי על המחשבות האלו.
אבל אסור לנו! אנחנו לא יכולים!! זה יהיה.. טעות.
נאנחתי והורדתי את הידיים ממנו. הוא חייך אלי בעצב ופנה לחדר שלו.
~נקודת מבט כללית~
אפחד מהם לא הצליח להירדם באותו הלילה. אמבר לא הפסיקה להסתובב מצד לצד, מנסה למצוא תנוחה לשינה שלא באה… היא חיבקה כרית. בשבילה זה היה הדבר הכי קרוב בשביל להרגיע אותה.
הארי שכב על גבו ובהה בתקרה. היה לו חם והמאוורר שהוא הדליק לא ממש עזר לו.
הוא לא יכל להפסיק לחשוב על אמבר. על זה שהיא לא מפסיקה לשגע אותו.
הוא תהה מה קורה איתו. כי הרי אינמצב שהוא התאהב באחותו החורגת!!
אבל דמאט! הוא כלכך מת לתפוס לה את הפרצוף ולנשק אותה הכי הרבה זמן שהוא יכול.
הרוחות והגשם רק התחזקו בחוץ ואת אמבר הם נורא הפחידו.
היא החליטה לוותר וללכת לחדר של הארי.
~נקודת מבט אמבר~
התלבטתי במשך עוד כמה שניות אם זה באמת שווה את זה, והחלטתי שכן.
הרמתי את השמיכה ממני הוצאתי רגל אחת והכנסתי אותה לנעל בית.
הלכתי על קצות האצבעות לכיוון החדר של הארי.
הגעתי לחדרו ונעמדתי בפתח.
"הארי?” שאלתי והתקרבתי לכיוון המיטה שלו
"אמבר?” הוא שאל מבולבל
"אכפת לך אם… אמ.. אני אישן איתך? הסערה הזו ממש מלחיצה אותי ורק שנינו בבית..” ניסיתי למצוא תירוץ נורמלי
"כן.. בטח! כלומר לא! כלומר, ברור. את יכולה" הוא נשמע מופתע
עליתי על המיטה שלו ונשכבתי עם הפנים אליו
"תודה" חייכתי אליו והוא החזיר לי חיוך
הנחתי את ראשי על החזה שלו והוא חיבק אותי