Story of my life פרק 1 1D

ABIGAIL SCHMIDT 24/10/2013 693 צפיות 5 תגובות

פרק 1
מנקודת המבט של רות:
לילה. חושך. וקור אימים. אני שומעת את אביגיל בוכה. וליבי נחרט. אני באה אליה ומחבקת אותה, אני יודעת למה היא בוכה. היא רוצה את הוריה, כל יום זה אותו הדבר, בלילה היא בוכה על מות הוריה, ואח"כ מקללת את אחיה שעזב אותה לבד. בנוסף לקול הבכיות שלה אני שומעת את אחי הקטן- ניית'ן בוכה, הוא ממש קשור לאביגיל. היא תמיד טיפלה בו, ואני תמיד טיפלתי ב- מקס, התאום של ניית'ן. אביגיל קמה ממיטתה ולוקחת את ניית'ן לחיכה ומנסה להרגיע אותו. היא נשכבה על המיטה וניית'ן בידה, ושניהם נרדמים.
"למה אבא למה?!" אני שואת את אבי, "למה רצחת אותו, מה זה עזר לך?!" אני צועקת עליו ומנערת אותו.
"רות, רות" אני שומעת קול מעומעם. פקחתי את עניי, אני רואה את אביגיל
"מה קרה?, למה צעקת?, שוב חלומות על אבא שלך?"
"כ..כן" אמרתי בגמגום. "סליחה שהערתי אותך" אמרתי בהתנצלות
"זה בסדר." אמרה בקול חם "טוב, אני עייפה. לילה טוב." לחשה אביגיל
"לילה טוב" עניתי. ריחמתי על אביגיל, חייה נהרסו בגיל כ"כ צעיר וגם חיי. אבל לי עוד יש משפחה שחיה ונושמת, ואצלה אין. חוץ מאחיה.

בוקר. ציוץ ציפורים. שמש קופחת וקצת אפרוריות בשמי הארץ.
"בוקר.." אמרתי בעודי ניגשת לאביגיל להעיר אותה
"בוקר טוב" ענתה
התארגנתי לעבודה, עוד יום של מלצרות ברשת האוכל המהיר 'ננדוס'. אביגיל הולכת לעבוד במשרד ראש העיר, היא מנקה את המשרד, באה לבקר אותי במסעדה והולכת שוב לנקות במשרדים של עורי הדין.
"אני רוצה, אם בא לך שנעבור לגור יחד, שותפות?!" אמרה אביגיל וקטעה את מחשבותיי
"כאילו להשכיר את אחד הבתים? ולגור השני?" שאלתי
"כן!, רוצה לעבור אלי, זה בית גדול יותר וניתן לאחסן הרבה דברים" הציעה אביגיל
"כן" אמרתי בשמחה.
"יאללה צאי לעבודה, מחכים לך" צעקה אביגיל.
יצאתי מהבית, נשמע צלצול מטלפוני
"הלו?" שאלתי
"רות אני לא יכולה לקחת את מקס וניית'ן לגן, אין לי זמן היום."
"אני באה.." אמרתי
הפלאפון נשמט מידי. ראיתי את הגופה של…


תגובות (5)

השארת רותי במטח
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

24/10/2013 07:07

אני במתחח!! תמשיכיי

24/10/2013 07:15

תמשיכי. אני במתח אלוהי!!!!

24/10/2013 07:37

תמשיכיי

24/10/2013 07:42

של מי?!?
תמשיכי?!?

24/10/2013 10:32
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך