אמנדה סטיילס
כוסעמק. לא הספקתי להמשיך כמעט בכלל. וישלי מחר עוד מבחן. וגם ביום שלישי. -,-
ולא התחלתי ללמוד בכלל. אני מצטערת מראש אם אני לא אספיק להעלות פרק... בזמן האחרון אינלי כמעט גישה למחשב בכלל, ולא הספקתי לעבור על הפרק לפני שהעלתי אותו, אז סורי אם יש טעויות ♥♥♥

Story of My Life (עונה 3) פרק 18

אמנדה סטיילס 14/12/2013 2400 צפיות 20 תגובות
כוסעמק. לא הספקתי להמשיך כמעט בכלל. וישלי מחר עוד מבחן. וגם ביום שלישי. -,-
ולא התחלתי ללמוד בכלל. אני מצטערת מראש אם אני לא אספיק להעלות פרק... בזמן האחרון אינלי כמעט גישה למחשב בכלל, ולא הספקתי לעבור על הפרק לפני שהעלתי אותו, אז סורי אם יש טעויות ♥♥♥

“אמבר!!” ג'מה קפצה עלי בחיבוק כשאני נכנסתי לבית שלה יחד עם הארי ודארסי
“היי! היא שלי!” הארי קרא
“אמבר!!” גם אן מיהרה לחבק אותי
“היי” חייכתי אליה וחיבקתי אותה בחזרה
“אני לא מאמינה שאתם ביחד!!” הארי כרך את ידו סביב גבי והצמיד אותי אליו
“אמא, אני יכול לדבר איתך רגע במטבח?” הוא סינן לה
“אמממ.. כן.” היא נראתה מבולבלת ושניהם עזבו
״אומיגאד כמה זמן לא התראינו!!״ ג׳מה לחשה לי אחרי שהם נכנסו למטבח
״דארסי!!״ היא קראה לדארסי שזחלה לכיוונה
״בואי לחדר״ הארי חזר מהמטבח, עבר לידי ומשך אותי
הוא החזיק בידי והריץ אותי את כל המדרגות עד שהגענו לקומה ה3 בבית שלו. החדר שלנו, של ג׳מה ושירותים.
הארי הפיל אותי לתוך החדר וסגר מאחורינו את הדלת
״שבועיים בלי פאקינג סקס!!״ הוא לחש לי מבוהל ואני צחקתי
״בשביל זה קראת לי?״
״זה לא רק השבועיים האלו!! זה כל ה10 חודשים!! טוב לא כל ה10… אבל עדיין!!״
״הארי!! אתה דפוק לגמרי. אני לא מאמינה שבשביל זה קראת לי.״
״נראלך שבשביל זה קראתי לך?״ הוא צחק
״אז בשביל מה?״ שילבתי ידיים והבטתי בו
״אוקי דבר ראשון, את חייבת להפסיק עם הקטע של הידיים, זה מחרמן רצח.״ הוא נשך את שפתיו
״תלמד לשלוט בעצמך בהמה. כל דבר שאני עושה מחרמן אותך. יור פרובלם. ואם אתה לא אומר לי עכשיו בשביל מה קראת לי, אני הולכת.״
״אמא שלי שאלה לגבינו. היא שאלה לגבי חתונה, עוד ילדים, בית, ומתי נספר על זה.״
״מה??״ נלחצתי כשהתחלתי לחשוב על העתיד שלי יחד הם הארי
״אני רציני. טוב אולי חוץ מהקטע עם הבית. ועוד ילדים. וחתונה.״
״אז היא שאלה מתי נספר את זה?״ שאלתי כדי להיות בטוחה
״שבוע הבא יש לנו ראיון. תבואי, ואם ישאלו אני פשוט לא אענה.״
״אז למה שאני אבוא?״
״אני רוצה שתהיי שם בכל מקרה.״
״לא הארי. אנחנו סוטים מהנושא. מתי נגלה להם את זה? העולם יהיה חייב לדעת על זה מתישהוא!!״
״לא יודע!!״
״מה קרה?״
״אני לא רוצה שידעו.״
״למה?״
״כי-״ הוא התחיל לומר אבל דלת החדר שנפתחה קטעה אותו
״אני מצטערת שאני מפריעה, אבל ארוחת הערב על השולחן״ אם חייכה אלינו
״אני אעזור לך לפנות כשנסיים״ מיהרתי להצטרף אליה
״מה הקטע שלך? אתה מתבייש בי? מפחד מהמעריצות שלך? גרימי?״ סימסתי להארי בזמן ארוחת הערב
אני רוצה לדעת למה הוא לא רוצה לספר
ישבנו אחד מול השני, ולא דיברנו בכלל. הרגישו את האווירה המעיקה בשולחן, ולכן מיהרתי לסיים לאכול כדי לעזור לאן לפנות ולנקות את כל הבאלגן. לא יכולתי לשבת שנייה אחת נוספת מול הארי ולהסתכל עליו, או לסבול את המבטים שלו. ג׳מה טיפלה בדארסי והארי עלה לחדר כדי לנוח. כשסיימתי לעזור לאן לשטוף כלים עליתי לחדר כדי להחליף בגדים. הארי שכב על המיטה יחד עם האייפון שלו וכשנכנסתי לחדר הוא הזיז את מבטו מהאייפון אלי. התכופפתי למזוודה שנחה על הרצפה והוצאתי ממנה פיג׳מה ארוכה.
״היי, בואי לפה רגע״ הארי ביקש
״לך תזדיין״
״אבל אני צריך אותך בשביל זה. אמרתי לך לבוא או לא? את רואה שאמרתי לך?״ הוא צחק ואני ניסיתי להסתיר את החיוך שלי
״אני רואה את החיוך הזה. למה את טורחת בכלל להסתיר אותו?״ הארי שאל אותי והתיישב על המיטה שלנו
״שתוק!״ זרקתי עליו את הבגדים שהחזקתי בידי והוא תפס אותם
״עכשיו תצטרכי לבוא לפה כדי לקבל אותם״ הוא חייך אלי חיוך ערמומי
התקרבתי למיטה והוא קפץ ממנה. התחלתי לרדוף אחריו בכל החדר. עד שסופסוף הגעתי אליו, הוא עמד ליד המיטה ולא הצלחתי להגיע לבגדים שבידו. הוא החזיק אותם בכוונה גבוה, ולא משנה כמה גבוה ניסיתי לקפוץ, זה לא עזר. לבסוף, עליתי על המיטה והצלחתי להגיע אל הבגדים. חטפתי אותם מידיו אבל הוא תפס ברגליי, משך אותם, ואני נפלתי על המיטה והוא עלה עלי ונישק אותי. התחלתי לצחוק לתוך הנשיקה והוא הפסיק לנשק אותי והצטרף לצחוקי.
״אתה מטומטם״ אמרתי מתנשפת תוך כדי שצחקתי
״מטומטם שאת-״ סתמתי לו את הפה בנשיקה של כמה שניות וקמתי מהמיטה
״אבל למה?״ הארי עשה לי פאפי פייס
״אני רוצה להחליף בגדים״
״אז תחליפי פה, מתחתיי. למה את צריכה לקום וללכת לשירותים?”
״כי אתה תאנוס אותי!!״ צחקתי
הוא צחק ואני הורדתי את המכנסיים שלי ואת החולצה. לבשתי רק חולצה וחזרתי לשכב על המיטה, ליד הארי.
״אוי פאק, אני צריכה להכין בגדים לדארסי״ קמתי מהמיטה והתקדמתי לכיוון המזוודה. התכופפתי לכיוון המזדווה והוצאתי בגד גוף של תינוקות בצבע לבן ומכנס בצבע וורוד.
הנחתי את הבגדים על הכיסא שליד השולחן שבחדר וחזרתי לשכב ליד הארי.
"זה כזה סקסי" הארי נאנח לאוזני
"מה?” צחקתי
"זה שאת מסתובבת רק עם חולצה לידי" הוא לחש לי
"למה אתה לוחש?” גמאני לחשתי
"כי ישלי הרגשה שמישהו עומד מחוץ לדלת שלנו" הוא אמר בציניות, גורם לי לצחוק מחדש
"הארי" אמרתי לאחר שצחקנו כמו מפגרים בערך 5 דקות
"מה?” הוא הרים את עצמו ונשכב עלי
"וואו, אוקי אתה שמן, זה דבר ראשון.” צחקתי והוא נישק אותי על הלחי
"ודבר שני, תבטיח לי שתשאר ההארי הזה"
"מה זאת אומרת ההארי הזה?” הוא קם ממני והתיישב
"אתה יודע.. האחד שלא נפגש עם דוגמניות מהאחורי הגב שלי, המצחיק והחמוד הזה כמו שאתה עכשיו.”
המבט שלו בפנים השתנה כשאמרתי את זה. הוא הפסיק לחייך והוא הביט בי בצורה משונה
"אממ.. א..אני-”
"לא יכול להתחייב אה?” הלב שלי נצח
"כן. אבל הפעם זו באמת לא אשמתי.”
"המנהלים שלך יכולים לקפוץ לי על טרמפולינה. אין מצב שהם יגידו לך לצאת עם מישהי אחרת!”
"הם לא יודעים שאנחנו ביחד. אפחד לא יודע"
"איך זה הגיוני?!”
"אולי כי אפעם לא הסתובבנו ביחד? אולי כי אני הסתובבתי עם בנות אחרות?”
"אבל הם יודעים מאמה"
"אבל הם אפעם לא ראו אותנו ביחד או את דארסי"
"אה" אמרתי כי לא היה לי משהו אחר לומר
"בואי נחזור לאווירה הקודמת" הוא ביקש עם חיוך
“מה?” התבלבלתי
“נו את יודעת,” הוא רכן מעלי
“שצחקנו” הוא הביט בי וניסה לגרום לי לחייך
“לא. אינלי מצב רוח.” ניסיתי לקום אבל הוא דחף אותי בחזרה אחורה
“הארי” העפתי לעברו מבט רצחני והוא צחק
“מה?” הוא התמם
“תן לי לקום.”
“לכי על זה”
“תפסיק. כבר. לאתגר. אותי.” נשכבתי בחזרה על המיטה מיואשת
“את לא בכושר” הוא צחק עלי
“הארי. אני אבעט בך כלכך חזק שאתה לא תוכל לזיין מישהי במשך 5 שנים.” איימתי עליו
“מישהי? אותך?”
“אוקי עד כאן.” סיננתי
קיפלתי את הרגליים שלי מתחתיו ובעטתי בו. הוא התחיל לצחוק ואני הבנתי שאני בחיים לא אצליח.
אז תפסתי את ראשו ומשכתי אותו אלי. תוך כדי שנישקתי אותו הוא הרפה טיפה ממני, אז התהפכתי עליו כך שהוא היה מתחתיי. ניסיתי להשתחרר אבל הוא אחז בי חזק מדי, אז לקחתי נשימה עמוקה ונישקתי אותו שוב. התחלתי לסרק את התלתלים שלו, שהיה למעלה במקום על פניו, כמו פעם. האחיזה שלו במותני נלחשה, אבל בכל פעם שניסיתי להשתחרר הוא חיזק את אחיזתו יותר ויותר. גנחתי מרוגזת ומותשת לתוך פיו, והוא חייך.
"אבוד לך" הוא אמר לי כשהתנתקנו. החיוך המעצבן שלו עדיין היה מרוח על כל הפנים שלו ואני רציתי לסטור לו. משום מה התחלתי לצחוק. אוקי. אני חייבת ל.. להסיח את דעתו. אני חייבת ללכת לטפל בדארסי, ואני ממש לא רוצה שהמשפחה שלו תתחיל לחשוד יותר מדי, בגלל שאני נמצאת בחדר שלו כמעט חצי שעה, או יותר. זה פאקינג מביך..! אמא שלו הייתה הפאקינג אמא חורגת שלי. וג'מה.. אוח גאד. איך אני אצליח להסתכל עליהן בכלל? ואבא שלו? אוי. פשוט אוי.
"הארי..” אמרתי בקול מפונק והנחתי את ראשי על חזה שלו
"מה?”
"איפה תהיו בסיבוב הופעות?” שאלתי כי לא הייתה לי שאלה אחרת לומר
"ובכן, אנחנו טסים בעוד כשבוע לניו יורק.” הוא התחיל לספר לי
"הו, אממ.. מעניין מאוד.” הרמתי את ראשי מהחזה שלו ובחנתי אותו. הוא חייך אלי ואני חייכתי אליו בחזרה.
"ו.. ואתם תהיו בפריז..? אתה יודע, מגדל אייפל?” התחלתי ללטף את החזה שלו והוא הצטמרר
"אממ.. כן. אני חושב שכן. את-” לא רציתי שהוא ימשיך לדבר, רציתי כבר להשתחרר ממנו!
נישקתי אותו תוך כדי שהוא יפסיק להתרכז שוב. אוח. אני לא אצליח להשתחרר ככה. אני חייבת להיות.. אממ.. אגרסיבית. אוח אני לא מאמינה שהוא הולך לגרום לי להתנהג ככה.
העמקתי את הנשיקה יותר ויותר, אבל זה לא עזר!! הידיים שלו נשארו על המותניים, אוחזות חזק. התחלתי לזוז עליו טיפה, כאילו אני מנסה למצוא את התנוחה, בלי שאחת הצלעות שלו תפגוש בחזה שלי.
לפחות ככה הוא חשב. ככל שזזתי יותר הוא נדלק יותר. אני כלכך הולכת להתנקם בו על זה. הוא נשאב לנשיקה, והידיים שלו סופסוף עזבו את המותניים שלי, וסרקו את גופי. ידעתי שאם אני אנסה להשתחרר עכשיו, הוא יבין מה אני מנסה לעשות, והוא יחזיק בי בחוזקה ואני אצטרך לחשוב על דרך אחרת.
רטנתי והפסקתי את הנשיקה לרגע.
"הידיים שלך מציקות לי"
"ממתי זה מציק לך?” הוא התפלא
"הארי תסתום ותחזור לנשק אותי" הנחתי את הידיים שלו על ראשי והוא חזר לנשק אותי
העמדתי פנים, שאני מתלהבת בדיוק כמוהו, והתאפקתי לא לצחוק ולהסגיר אותי. כל הסיטואציה נראתה לי נורא מצחיקה. הוא מנשק אותי בלהט ואני מעמידה פנים, בזמן שאני מנסה להשתחרר ממנו.
גם האחיזה שלו בראשי נרפתה מעט וידעתי שעכשיו אני אצליח להשתחרר ממנו.
משכתי את עצמי ממנו וירדתי מהמיטה. הוא ניסה לתפוס אותי אבל הצלחתי להתחמק ממנו.
"אתה אידיוט.” התחלתי לצחוק עליו להוציא לו לשון
הוא התיישב על המיטה, צמצם את עיניו והביט בי.
"מה?”
"1:0” הוא ניסה לחייך
"אה"
'אה׳ יבש כזה, זה כל מה שהיה לי להשיב לו.
שכבנו אחד לשני השני בשקט, וידעתי שהאווירה נהרסה. שוב.
״אתה יודע? זה מין כישרון כזה שלנו.״ הבטתי בו
״מה?״
״להרוס את האווירה״ צחקתי והוא חייך אלי
הוא התגלגל על צידו והביט בי. הוא הזיז קבוצת שערות מאחורי אוזני, ונשק לי על הלחי.
״אני מניח שאת צודקת״ הוא צחק ואני קמתי מהמיטה
״למה את הולכת?״ הוא התיישב על המיטה והביט בי
״למטה. אני לא רוצה שהמשפחה שלך תתחיל לחשוד שאנחנו עושים פה דברים״ צחקתי והוא הצטרף לצחוקי


תגובות (20)

תמשיכי

14/12/2013 14:09

פרק מושלםם !
באמת!
מחכה להמשךך ^_^

14/12/2013 14:22

אווו אניי מתההה !תמיישכיי♥♥

14/12/2013 14:37

הפרקים שלך מושלמים, ומחבנים זה דבר מעצבן-,- למה צריך מבחן בשל"ח?! לבדוק את הזיכרון שלי לגבי דבר לא מעניין בשיט?!

14/12/2013 14:52

תמשיכי!!

14/12/2013 15:03

תמשיכיייי מידדדדדדדד!!!!!!!!!!! עכשיו הרגע הדקה השניה..!!!!!!!!!!!!!!

14/12/2013 22:15

לא נורא
את יכולה מקסימום להמשיך מהטלפון מדי פעם ואז לחבר הכל ולהעלות ♥
ואת לא אשמה שיש לך מבחנים כי זה משהו שמעצבן את כולם :)

14/12/2013 22:20

לא נורא… זאת תקופה, זה תמיד ככה…
מתי שהלחץ ירד תמשיכי :)
זה קורה לכולם אין על מה להצטער!
סיפור מושלםםםםםםםםםםםםםםםם דרך אגב ;)

15/12/2013 04:35

תמשיכיי!!

15/12/2013 07:45

תממשיכיי אני ממש ממש מבינה אותך לכולם יש את התקופת המבחנים במיוחד התקוםה הזאת

15/12/2013 11:36

תממשיכיי אני ממש ממש מבינה אותך לכולם יש את התקופת המבחנים במיוחד התקוםה הזאת

15/12/2013 11:36

וואי את חייבת להמשיך!!!!!!!!!1
מאוהבת בסיפור שלך
3>

16/12/2013 04:58

תמשיכי עכשיו מיד לפני שאת מתה פה במקום

16/12/2013 09:17

זה מושלםםםםם תמשיכיייי

17/12/2013 08:54

תמשיכי כבר!!"!! תשאירי אותם ככה!!

17/12/2013 14:38

עאעאעאעאעאעאעאעאע מושלםםםםםם!!! תמשיכייייי 3>

17/12/2013 15:36

תמשיכי כבר אני לא יכולה!!!!!!

19/12/2013 10:09

למה את את לא ממשיכה? :(

20/12/2013 03:54

מדהיםםםםם!
את חייבת להמשיך!!

20/12/2013 06:29

תמשיכי עכשיו. פאקינג עכשיו.

20/12/2013 08:04
15 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך