Story of My Life (עונה 3) פרק 12

"בסוף לא ראינו את הסרט היומן..” הארי העיר אותי מוקדם בבוקר
"נכון" חייכתי עדיין עם עיניים עצומות והוא נישק אותי על כתפי
"אז יש לנו כמה דקות לפני שהם יתעוררו" הארי הניד בראשו לכיוון דארסי ופלאפי.
"לא יכולת לחשוב על שם מפגר יותר מפלאפי? כי פלאפי זה שם לא מספיק מפגר" צחקתי
"ששש.. אסור שהוא ישמע אותך!! הוא ייעלב!!” הארי הניח את כף ידו על הפה שלי ואני ליקקם תי אותה
"זה לא מזיז לי.” הוא צחק
"הארי בוא נתארגן, כדי שנוכל לראות את הסרט!!” אמרתי והקול שלי נשמע מוזר כי הכף יד של הארי חסמה את הקול שלי
"מה אמרת?” הארי חייך והוריד את כף ידו מהפה שלי
"אמרתי,” קמתי מהמיטה
"שבוא נתארגן מהר שנספיק לראות את הסרט" אמרתי בשקט ונכנסתי לשירותים
צחצחתי שיניים ויצאתי החוצה מהשירותים. השמש זרחה בחוץ אבל היה ממש קר.
הארי עמד במטבח ליד הקומקום עם בוקסר בלבד.
"לך תתלבש" ביקשתי ממנו
"לא רוצה" הוא הסתובב אלי וסימן לי לבוא אליו לחיבוק
"לא רוצה" עשיתי כמוהו ונשענתי על המשענת על הספה
הארי ניגש אלי וניסה לחבק אותי. ניסיתי להתנתק ממנו, בזמן שצחקתי, אבל איבדתי שיווי משקל ועפתי אחורה. לפני שעפתי אחורה תפסתי בהארי, ושנינו התרסקנו על הספה בזמן שהוא שוכב מעלי.
"את רואה מה זה? רק רציתי חיבוק וקיבלתי יותר מזה" הוא חייך אלי ונישק אותי על אפי.
"תשתוק!” דחפתי אותו ממני והוא קם
הוא הרים אותי מהספה והניח אותי בחזרה על הרצפה.
"עכשיו אפשר חיבוק נורמלי?” הוא שאל ואני צחקתי
"זה אומר שכן" הוא אמר לעצמו וחיבק אותי בחוזקה
"יש לשיער שלך ריח כלכך טוב" הוא מלמל
"וגם לגוף שלך" הוא הוסיף צוחק
"אוח הארי אני אוהבת אותך!” צעקתי והוא נישק אותי
"אתה עושה לי פילס" גיחכתי והוא חייך בגאווה
"שימי את הסרט אוקי לאב?” הארי שאל אותי ואני הנהנתי
הוא חזר בחזרה למטבח ואני שמתי את הסרט בטלוויזיה.
"אתה בא?” קראתי להארי והוא הופיע עם 2 כוסות תה וחבילת טישו
"למה הטישו?” גיחכתי
"ל..” הוא שתק
"אל תגיד לי שהארי סטיילס בוכה מהסרט היומן?” צחקתי והוא הסמיק
"פחח לא!” הוא ניסה להתעשת על עצמו ללא הצלחה
הוא הניח את הכוסות על השולחן והתיישב על הספה לידי
"תשכבי עלי" הוא ביקש ואני נשענתי עליו והוא הניח את ידו על בטני
~~~
"את.. יכולה להביא לי טישו..?” שמעתי את קולו הרועד של הארי
"אומיגאד הארי אתה בוכה" הרמתי את מבטי אליו וחייכתי
"אני לא! אני… פשוט מצונן"
"כן. אני בטוחה" לגלגתי
"זה נכון!” הוא קרא
"אבא האלי!!” שמעתי את דארסי קוראת
"היא קוראת לך. לך אליה" צחקתי וקמתי מהארי
"אבל.. אני רוצה להשאר מכורבל איתך ולראות את הסרט הזה..” הוא נאנח
"בעיה שלך. ואתה רצית עוד אחד" גיחכתי
"אוי ואבוי..” הוא מלמל ונכנס לחדר השינה שלנו ששם דארסי ופלאפי ישנו
״קחי אותה״ הארי חזר בחזרה לסלום עם דארסי בידיו
״אין מצב. הפעם אתה מחליף לה״ שילבתי את ידי והוא נאנח
״אני חייב..?״
״אם אתה רוצה להשאר חיי.. אז כן.״
״אופ״ הוא הניח אותה על הספה לידי והוריד לה את החיתול
״הארי תראה איזו חמודה היא״ צחקתי בזמן שהיא עשתה לי פרצופים
״הבנתי מה זה שתיכן נגדי הא? עכשיו היא תשתין עלי״ הארי גיחך
״כן!! תשתיני על אבא!!!״ צחקתי בחוזקה ודארסי חייכה אלי
״אני חושבת שהיא אשכרה הבינה מה שאמרתי״ הוצאתי לשון להארי
״אני הולך לזיי-״
״הארי תשתוק.״ קטעתי אותו במהירות לפני שדארסי תשמע את מה שהוא עמד לומר
״אופפפ אני מתחיל להתחרט על הילד שעשינו. למרות שהיה כיף לעשות אותו״ הארי קרץ לי
״אני נשבעת לך שאני אחנוק אותך״ סיננתי
״אמה!!״ דארסי קראה פתאום ואני הסתכלתי עליה מחייכת חיוך רחב
״היא אמרה אמא!!״ צווחתי להארי
״היא עצרה אותך לפני שתחנקי אותי״ הפעם הארי הוציא לי לשון
״ישלך מזל. התינוקת בת הכמעט שנה שלך הצילה אותך״ לגלגתי עליו והוא עשה לי פרצוף
״את יודעת, עכשיו חשבתי על זה. איך נקרא לילד שלנו?״ הארי שאל פתאום וסיים להלביש בחזרה את דארסי.
״לא יודעת״ משכתי בכתפי
״והיום זה היום האחרון שלנו פה״ הארי הוסיף ואני נאנחתי
״אין לי כוח לארוז״ גנחתי
״תפסיקי לגנוח!! רק לי מותר לגרום לך לגנוח״ הוא חייך אלי וליקק את שפתיו באיטיות
״הארי. אני ארביץ לך״
״אבל זה נכון. רק לי מותר לגרום לך לגנוח״ הוא משך בכפתיו
״לא נכון. בינתיים מייקל גרם לי לגנוח בכי חזק״ התאפקתי לא לחייך והוא צמצם את עיניו והביט בי בשקט
מייקל.. איזו נוסטלגיה..
״אה כן..?״ הוא אשכרה אכל את זה
״כן. והוא נראה יותר טוב ממך. דרך אגב״ הוספתי
ידעתי שהייתי צריכה לעצור פה אבל לא יכולתי
״את רוצה שנבדוק את זה..?״ הוא שאל אותי
״לא.״ זיעה קרה שטפה את גופי וחיוך התגנב לשפתיו
״את משקרת״ הוא גיחך
"לא אני לא"
"אה כן? תגידי לי עכשיו,” הוא הניח את דארסי בכיסא תינוקות שלה והתקרב אלי
"שהוא לחש לך משפטים מלוכלכים כאלו באוזן" הוא נצמד אל גבי ולחש לי באוזן, גורם לי לרעוד
"ושהיו לך כאלו צמרמורות שהוא נגע בך..” הוא המשיך
"ושאהבת ככה שהוא מנשק אותך" הוא אמר ומיד נישק אותי בנקודה שמאחורי האוזן שלי
"אני..” גמגמתי
"אין לך מה לומר" הוא צחק לעצמו ועזב אותי
"אני…” נשארתי קפואה
"אנחנו צריכים ללכת" הוא חייך אלי
"אני.. באוטו.” סופסוף הצלחתי לסיים את המשפט
"תהני לך שם. אבל לא יותר מדי" הוא קרץ לי
"אני אהנה לי שם עם מייקל" גיחכתי והחיוך נמחק מפניו
"שלא תעזי" הוא זעף
"את שלי" הוא הוסיף לאחר רגע
"אמממ.. לא. לא נראלי.” הוצאתי לו לשון והתחלתי לרוץ לכיוון האוטו
פתחתי במהירות את הדלת וטרקתי אותה מאחורי
הוא הגיע לאוטו אחרי כמה שניות עם דארסי והכלוב של פלאפי.
הוא חגר את דארסי בכיסא תינוקות שלה ואת הכלוב של פלאפי הוא הניח על המושב לידה
הוא נכנס לאוטו והתיישב במושב הנהג והתניע.