Story of My Life (עונה 3) פרק 1 :)

https://www.youtube.com/watch?v=0Ozi8V1jJcg
"ג'מה?” התקשרתי אליה
"אומיגאד!! כמה זמן לא שמעתי אותך!! מה קורה איתך?!” שמעתי את החיוך בקולה
"לא טוב.. בגלל זה התקשרתי.. אני צריכה שתבואי אלי..” הבאתי לה את כתובתי וניתקתי
מאז אותו המקרה עבר עוד חודש… שמעתי שמועות על תכנונים לחתונה של הארי ואמה… אני כבר בחודש ה5 ואני לא יוצאת אפילו יום אחד מהבית..
רוז הבריאה ודמי שופטת זמן ממושך באקס פקטור. הכל נראה מושלם, אבל מבחינתי, ממש לא.
הכל רחוק להיות ממושלם. אבל אני מזייפת שמחה כשרוז ודמי איתי, רק כדי לא לצער אותן…
דיברתי מדי פעם עם אבא שלי ועם דילן, וסיפרתי להם שאני בהיריון. לא סיפרתי להם ממי.. אמרתי להם שאני בעצמי לא יודעת… אבא שלי לא קיבל את זה ורבתי איתו, אבל זה היה עדיף מאשר שהוא ידע את האמת.
דפיקה נשמעה בדלת וקמתי מהספה. הלכתי לאט לכיוון הדלת ופתחתי אותה. ג'מה נגלתה לפני.
"כמה שהתגעגעתי אליך…” היא מחצה אותי בחיבוק
"תזהרי..” נפלט לי והחזקתי את בטני
"מה קרה?” היא נבהלה ושיחררה אותי מחיבוקה
"פשוט תכנסי.” חייכתי אליה
~~~(היא סיפרה לה הכל)~~~
באותו היום בערב:
-נקודת מבט הארי-
"היי אמא?” נהגתי לכיוון מקום העבודה של אמה. תכננו לשבת בבית קפה ולאכול ביחד בוהריים. (חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח זה כאילו ארוחת בוקר וצהריים)
"כן?” היא ענתה לי
"איך אתן? איפה ג'מה? התקשרתי אליה והיא לא עונה לי..”
"היא יצאה.. לא הספקתי לדבר איתה. אנחנו בסדר.. מה איתך? אתה תבוא היום אלינו?”
"כן. אני אבוא היום בערב עם אמה.”
"אוקי. אני אדבר איתך יותר מאוחר אוקי?”
"ביי אמא. אוהב אותך.”
"ביי חמוד.”
"הייי" אמה נכנסה עם חיוך לאוטו
"הייי" נשקתי לה בקצרה ונסעתי לבית הקפה הקרוב
"אז את מקשיבה?” התחלתי לומר לה בזמן שנהגתי
"כן.” היא חייכה אלי
"אז היום בערב, אנחנו הולכים לאמא שלי" חייכתי אליה
"מגניבבב תמיד רציתי לפגוש אותה!!” היא חייכה אלי
"הו, היא תאהב אותך" צחקתי
"אתה בטוח?” היא שאלה אותי בזמן שחניתי
"ברור שאני בטוח!”
"יאיייי" היא גרמה לי לחייך
"בואי.. הגענו" נשקתי לה על אפה וירדתי מהאוטו
~~~
"את כלכך סקסית.” לחשתי בזמן שאני ואמה ישבנו בשולחן
ג'מה עדיין לא חזרה ואמא שלי התעקשה שאני אשב עם אמה ולא אעזור לה.
רובין היה איתה במטבח ועזר לה במקומי
"תפסיק כבר..” היא צחקה
"אבל זה נכון..” המשכתי ונשכתי את אוזנה בעדינות
"הארי..” היא נאנחה
"מממ…?” עצמתי עיניים
"אחותך פה.”
פאק! פתחתי מהר עיניים והבחנתי בג'מה בוהה בנו כועסת. בחיים לא ראיתי את אותו המבט שהיה בעיניה באותו הזמן.. מין מבט כזה של כעס עצב ושנאה. ראיתי כמה מבטים דומים שהייתי בן 5 ושברתי לה את אחת הבובות.. או כאשר הבכתי אותה מול אחד החברים שלה.. אפילו שהקאתי עליה בטעות באוטו, לא היה לה מבט כזה.
"ג'מה!” התעוררתי וניגשתי לחבק אותה
"תתפגר.” היא אמרה לי בכעס ודחפה אותי ממנה
היא עלתה לחדרה והשאירה אותי המום עם אמה
"מה זה היה עכשיו?” עליתי לחדרה
"אתה הבנאדם הכי מפגר ומגעיל שיש!!” היא צעקה עלי
"מה עשיתי?” שאלתי אותה והיא שתקה
"נו ג'מה. אני רוצה לדעת למה את שונאת אותי.”
"תפסיק להיות אידיוט!! אתה עם הזונה הזו במקום-”
"זונה?!!? אנחנו מאורסים!! ואנחנו עומדים להתחתן!! ואנחנו מאושרים!! וזה לא אשמתי שאת עדיין בודדה!!” פאק. אני לא מאמין שאני אשכרה אמרתי לה את זה כרגע
היא יצאה מחדרה ורצה במדרגות למטה. שמעתי מלמטה את הדלת נטרקת
כוסעמק. התיישבתי על המיטה שלה מנסה לחשוב מה נכנס בי, וגם בה שככה היא התנפלה עלי..
מה יש לה נגד אמה?? היא לא הספיקה להכיר אותה בכלל!!
"הארי.. הכל בסדר?” אמה הלכה לכיוון חדרה של ג'מה
"כן.. זה היה סתם..” קמתי מהמיטה של ג'מה והחזקתי את ידה של אמה
~~~
-נקודת מבט אמבר-
"אני כלכך שונאת אותו!!” ג'מה התפרצה לביתי
"מה הוא עשה?”
"הוא.. אוח עזבי!”
"אל תריבי איתו בגללי… זו המלחמה שלי לא שלך..”
"זה לא קשור!! אני..”
"תשלימי איתו… בבקשה אל תגרמי לי להרגיש גרוע יותר ממה שאני מרגישה עכשיו..”
"הוא מתקשר.” היא הביטה באייפון שלה
"תעני לו.”
"רק בתנאי שאת תבואי היום לארוחת הערב.”
"לא!!!” קפצתי
"נו אמבר בבקשה. אני לא רוצה שתישארי לבד… ואני לא רוצה שהוא יציק לי כל הערב..”
"לא!! אבל אני סיפרתי לך איך נגמרה הפעם האחרונה שהתראנו!”
"נוווו בבקשההה"
"לא!! ואם אחד מהם ישים לב להיריון שלי??”
"הם לא!! אני מכירה את המשפחה שלי!! נווו בבקשה תבואי… אני לא אלך אם את לא תבואי איתי.”
"אופפ אוקי!! אני אבוא איתך!!” וויתרתי. איזו עקשנית!!
~~~
"אמא!! זה בסדר שהבאתי אורחת?” ג'מה הכניסה את ראשה לפתח הבית
"כן!” שמעתי את אן צועקת לה בחזרה
"בואי.” ג'מה חייכה אלי
"אמאאא תראי את מי הבאתי!” ג'מה צעקה ואן הציצה מבעד לפתח המטבח
"בואי!!” ג'מה לחשה לי ומשכה אותי לתוך הבית
לפני הארי ואמה נגלו, יושבים יחד בשולחן. הם הביטו בי מופתעים והבטתי בהארי בכאב.
והוא הביט טיפה מבולבל ונבוך..
"אמבר!!” קולה של אן גרם לי לנתק את מבטי מהארי ולהביט בה
"כמה שגדלת!!” היא חיבקה אותי בחוזקה והחזרתי לה חיבוק
"היי אן.” אמרתי בביישנות
"בואי, שבי לידי.” ג'מה סימנה לי לשבת לידה
דווקא מול הארי? זייפתי חיוך לג'מה והתיישבתי
הארי המשיך להביט בי המום, ואני השפלתי את מבטי והתעסקתי עם חוט שנפרם מהמפה הלבנה.
"הארי.. תסתכל עלי" שמעתי את אמה לוחשת לו
היא הזיזה עם ידה את פניו של הארי לפניה.
הבטתי הצידה, ומצמצתי מהר מנסה להעלים את הדמעות
הרכנתי את ראשי מחדש ללמטה והתעסקתי עם האייפון שלי. כלכך התאפקתי לא לדחוף את האוזניות לאוזני ולפוצץ אותם במוזיקה הכי רועשת שיש. הכל כדי שהשניים האלו יפסיקו להאנח.
"איכ. פשוט איכס.” ג'מה לחשה לי
"אמבר! את בקושי אוכלת משהו!” אן הביטה בי מתפלאת
"אני.. לא רעבה. ג'מה גררה אותי לפה.” חייכתי במבוכה
"את מאוד רעבה!! עכשיו תאכלי!” ג'מה דחפה לי עלה חסה לפי
"אני מאוד רעבה להארי….” שמעתי את אמה לוחשת להארי והוא הביט בה ונשך את שפתיו
מעניין, איך אפחד לא שמע את זה, חוץ ממני.
"אני.. הולכת לרגע לשירותים.” קמתי ממקומי
"חכי! הארי יראה לך את הדרך!” אן עצרה אותי
"אמא…” הארי סינן
"מה?” היא לא הבינה
"לא!! לא!! זה בסדר.. אני כבר אמצא אותם!”
"לא! הארי! תלך לעזור לה!”
אוי אלוהים. אילו פאדיחות.
הארי קם ממקומו ועשה את דרכו אלי
"בואי אחרי.” הוא סינן לי ועקבתי אחריו
עלינו לקומה שלמעלה ושנינו שתקנו.
"זה פה.” הארי עצר לרגע
"תודה.”
"את צריכה שאני גם אפתח לך את הדלת?” הוא אמר בלגלוג
ושוב, ללא כל שליטה, הדמעות הציפו את עיני מחדש אבל לא נתתי להן להתפרץ מעיני לפניו.
הנדתי בראשי ושלחתי את ידי לפתוח את הדלת אבל הוא הקדים אותי.
"אני מצטער.” הוא מיהר לומר
אני לא רוצה לענות לו. על מה אתה מצטער?? שהכנסת אותי להריון וברחת?! שלא נתת לי להסביר את עצמי?? אז אוקי. עם כל הטיפת כבוד עצמי שבקושי נשארה לי, אני אעבור גם את זה לבד!
מזל גדול שסתמתי את הפה, אחרת הייתי מצטערת על זה.
"אין לך על מה.” בלעתי את הדמעות
"אני חשבתי הרבה על מה שקרה והייתי צריך להיות יותר עדין.. מה רצית לומר לי?”
"לא קרה כלום. זה לא חשוב.” שיקרתי.
"אח!” נפלט לי והתכופפתי טיפה ואחזתי את בטני בחוזקה
לעובר הקטן הזה יש רצונות משלו. כוסעמק.
"מה קרה?” הארי נבהל ומיהר להחזיק בי
"כלום.. לא קרה כלום..” נאנקתי מכאב וניסיתי להזדקף
"את משקרת. תפסיקי כבר!” הוא עזר לי להתיישב
"אז מה חשבת?! שאם תגיד לי את זה הכל יסתדר? כי שום דבר לא יסתדר!! הכל נהיה גרוע מרגע לרגע!!” כבר לא יכולתי להתאפק
"מה קרה?” הוא שאל בשקט
אין מצב בחיים שאני מספרת לו! אין מצב!
"מה קרה?” הוא חזר על שאלתו
"כלום.. לא קרה כלום..” נאנחתי וניסיתי לעמוד בחזרה
"אני אעזור לך-”
"לא.” קטעתי אותו וניסיתי לקום לבד
"מה ישלך?” הוא הביט בי לא מבין
'הורמונים' צעקתי בראשי אבל רק הבטתי בו וסתמתי
פתאום כשהוא הביט בי בחזרה, עם העיניים הירוקות האלו, ששאבו את הכוחות היחידים שבקושי נותרו לי, איבדתי את כל האומץ שהיה לי. על מי אני עובדת? אני בחיים לא אצליח לעבור את הלידה ולטפל בילד לבד. אני חייבת אותו. אני חייבת שהוא יעזור לי. אני זקוקה לו כלכך. אני אוהבת אותו. אני מכורה לעיניים האלו ולשיער הזה…
"יש אנשים שנועדו להתאהב אחד בשני, אבל לא נועדו להיות ביחד.” אמרתי לו לאט, מרגישה את הדם אוזל מפני
"מה קרה שהכל השתבש..?” הוא חייך אלי בעצב
"אני לא יודעת.. אבל אתה מאורס, ו… אני בה-” סתמתי עם ידי במהירות את פי
"את מה?” הארי התבלבל
"אני.. כלום. כלום.”
ושוב עמדנו שותקים.
"הארי…” לחשתי
"מממ?” הוא מלמל והביט בי
"למה אתה מתעקש להתחתן עם אמה? אתה לא אוהב אותה. אתה משקר לעצמך-”
“שלא תעזי שוב להגיד את זה!!” הוא צעק עלי כועס
רציתי לסטור לעצמי על כך שהרסתי את הרגע היחיד שדיברנו בלי כעס
"אתה רק מוכיח את העמדה שלי.” נמאס לי להיות הכלבה המושפלת שלו, שתרכין ראש בכל פעם שהוא ירים טיפה את הקול. הוא לא יודע שאסור לריב עם מישהי בהיריון? ומי הוא בכלל שיתייחס אלי ככה?!
"אתה צריך להבין שאני לא הולכת להשפיל את עצמי יותר ממה שכבר השפלתי. אני לא הולכת להתחנן שתסלח לי. אני יודעת שאתה זקוק לי יותר ממה שאני זקוקה לך,” אוי איזה שקר
"לא אכפת לי ממך ומאמה! לא אכפת לי. זה העתיד שלך. אם אתה חושב שאתה פוגע בי בצעד הזה שאתה עושה, אז תדע שאתה פוגע רק בעצמך.” הוספתי ונכנסתי לשירותים
רק אז נתתי לעצמי לבכות בשקט.
-נקודת מבט הארי-
"זה שאת פותחת את הברז, לא אומר שאני לא שומע אותך בוכה!” צעקתי מבעד לדלת הסגורה
"אני יכול להרגיש את זה..” הוספתי בלחש
אפעם לא חשבתי כמו שצריך כשהיא הייתה לידי. היא כלכך השתנה! אני אוהב את אמה!! אני אוהב אותה!
היא לא יכולה לבוא ולשנות את זה!! אני לא מרגיש כלום!! אני.. אוהב.. רק את אמה.
אפרופו אמה, היא בדיוק עלתה במדרגות…
"מה אתם עושים פה כלכך הרבה זמן?” היא שאלה אותי חושדת
"עלית עלי. אני דפקתי אותה עכשיו בשירותים.” לגלגלתי ואמה גלגלה עיניים
"זה לא מצחיק!” היא נתנה לי מכה בכתף ואני תפסתי אותה
"דיי.. את יודעת שאני אוהב אותך נכון?” לחשתי לה והיא הניחה את ראשה על כתפי
"לא.”
"אם כך, אז יש לנו את כל הלילה.” לחשתי לה והיא צחקה
"אתה יודע?” שמעתי את הדלת נפתחת ומיד אחר כך את קולה של אמבר
"כשאומרים את המשפט: “אני אוהב אותך", לכל אחד, הוא מאבד את הכוונה האמיתית שלו.”
"אני לא אמרתי לך שאני אוהב אותך. אפילו לא פעם אחת.” התנתקתי מאמה והלכתי עצבני לכיוון אמבר
הוא נתנה לי עוד מבט אחד מאוכזב וירדה במדרגות בחזרה לסלון.