stole my heart 20

קולולולו פרק 20
נ.מ סקיי
היום זה היום, היום זו ההצגה הכי משמעותית בחיי,קמתי ממיטתי והסתכלתי על השעון המראה את השעה 9:30
ציחצחתי את שיניי וכשסיימתי חייכתי למראה חיוך חושף שתי שורות ישרות ולבנות של שיניים וגם שתי גומות,
הוצאתי את האייפון מטעינה וחייגתי לנוי ולסקוט
~סטופ~
סקוט- עיניים ירוקות, שיער זהוב פרוע רזה עם קוביות בקיצור חתיך, הוא הכיר את נוי וסקיי בהצגה הראשונה שהופיעה בה סקיי, נוי באה בשביל סקיי אז הוא הכיר אותה גם, מאז הם חברים טובים, הוא עובד עם סקיי בתיאטרון המפורסם של LA
~המשך~
יאיייי היום אנחנו הולכים לבאולינג, טוב יש לי זמן להיות איתם עד 13:30 ואז אני חייבת ללכת לתיאטרון לחזרה אחרונה וכל ההיתארגנויות של השחקנים, לבשתי את זה http://www.google.co.il/search?hl=iw&site=imghp&tbm=isch&source=hp&biw=980&bih=1568&oq=%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D+&gs_l=img.3..0l9.2459.16131.0.16844.19.11.2.6.7.0.181.1464.0j9.9.0….0…1ac.1.29.img..3.16.1612.Pq9V7jbv4g4&q=%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D#biv=i%7C66%3Bd%7CIG15S9ZTBPaKgM%3A וסירקתי את שיערי הארוך והחלק, לקחתי את האייפון והמפתחות לאוטו יוצאתי לכיוון הבית של נוי……… לאחר כמה דקות הגעתי ואז אספנו גם את סקוט
~בלה בלה נסיעה בלה בלה הגענו לבואילינג~
נכנסנו למבנה הענק, "היי איפשר להכין לנו מסלול?" שאלתי בנחמדות למוכרת שראשה היה מופנה למחשב, ולאחר כמה המהומים התפנתה אלינו וסף סוף הרימה את הראש, "אומיגאד את סקיילר ג'יימס לא?" לא הבנתי איך היא מכירה אותי, "כן זאת אני, אמממ איפשר בבקשה מסלול?" שאלתי "אני מעריצה שלך, אני ראיתי את השירים שהעלת ליוטיוב ואם אני לא טועה את היית גם חברה של הארי מוואן דיירקשן וכן אני כבר מכינה לכם מסלול" זה כל כך חימם לי את הלב שיש לי מעריצה שאוהבת את השירים שלי, לאחר כמה דקות חזרה אלינו "מה שהמות שלכם?" שאלה "סקיילר, סקוט ונוי" ענתה נוי, "מסלול 14" אמרה לנו והלכנו לעבר המסלול……… לאחר שניגמר המשחק שאני ניצחתי בו אחרי כל המילמולים של סקוט שהוא ינצח הלכנו לאכול במקדונלס, אני הזמנתי גלידה כי לא רציתי ארוחה ונוי וסקוט הזמינו המבורגר, השעה הייתה 13:20, "טוב מתוקים אני מצטערת אבל אני חייבת ללכת לתיאטרון אז אני יוריד אתכם בבתים שלכם ואני יסע לשם טוב?" והם הנהנו
~בלה בלה אחרי החזרות בלה בלה מתכוננת למופע הגדול~
המאפרת התחילה לאפר אותי "אוי חמודה מה יש לך בשפתיים" שאלה המאפרת ברוך "אממ זה כלום רק מכה שקיבלתי תכסי את באודם" השבתי לה אחר כך בחרו לי את הגדים האלה http://www.google.co.il/search?hl=iw&site=imghp&tbm=isch&q=%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&revid=1707434799&sa=X&ei=9RJhUvLfG_CK4gSj3IHACA&ved=0CDAQ1QIoAA&dpr=1&biw=800&bih=756#biv=i%7C3%3Bd%7CBwSZwWtaF1zjwM%3A
ואז סידרו לי את השיער בצורה חמודה, כשסיימו לארגן אותי עשו פינישים אחרונים לשאר השחקנים כי הם כבר היו מוכנים בזמן שאני מציצה בין הוילון האדום, משהו כמו 200 איש היו בהיכל בחנתי שורה שורה עד ששורה אחת תפסה את עיניי…… הארי ושאר חברי הלהקה, התחלתי לחשוש שהוא יזהה אותי או משהו, בעצם לא!, הוא לא זה שיגרום לי חששות אני יעשה את הכי טוב שאפשר להוציא ממני והוא לא זה שיהרוס את ההזדמנות הגדולה הזאת
~מופע (תדמיינו איזה מופעה שרק תרצו, אין לי כוח לחשוב על משהו ואז לרשום את כל המופע, עופו עם הדימיון)~
זהו הוילונים ירדו עשיתי את זה, כל המופע הבחנתי שהארי וכל שאר המכרים שלי מנסים לפאנח מאיפה הם מכירים אותי, אני מאוד מקווה שהם לא זיהו אותי, התקדמתילעבר חד ההלבשה שלי ושמעתי צעדים אז הגברתי את פעמיי (הצעדים שלי) התיישבתי בכיסא והתחלתי להוריד את הנעליים פתאום הדלת ניפתחה…… ממנה נכנסה נוי,
"היית מושלמת נסיכה" אמרה לי נוי בהתרגשות "אויייייי תודה בובי3>" חיבקתי אותה, סגרתי את הדלת ופשטתי את בגדי, לא היה אכפת לי שנוי הייתה איתי בחדר אנחנו כמו אחיות, הורדתי לאט לאט את השימלה כדי לא לקרוע אותה ונישארתי רק את הלבשה תחתונה, פתאום הדלת ניפתחה וסקוט נכנס "וואווו" אמר סקוט "עאעאעאעא צא מפה יבהמה"צעקתי ומיד הסתרתי את עצמי עם מגבת "למה אני נהנה" אמר בהתגרות "אהה וואלה אתה נהנה" לחשתי בקול סקסי והתקרבתי עליו, דפקתי לו סטירה של החיים ודחפתי אותו מחוץ לדלת ונעלתי "את רעה" סקוט צעק הצד השני של הדלת "אני יודעת אני יודעת" אמרתי ונוי רק נשכבה על הריצפה וצחקה, ואני רק הסתכלתי עליה במבט -,- , נוי עזרה לי לבחור בגדים "טוב אני יוצאת סקוט בודד והוא די מתחרפן" אמרה וסגרה את הדלת
התחלתי להוריד את טונות המייקאפ שהמאפרת שמה לי, עברתי לצללית ואז לאט לאט את האודם עוד פעם הדלת ניפתחה רק שהפעם לא סקוט או נוי נכנסו אלה האחד והיחיד הארי…
"אפשר לעזור לך" אמרתי בעוד מסירה את האודם משפתיי הסגולות "אאוץ' זה בטח כאב" אמר לאחר שהסתכל על שפתיי "איפשר לעזור לך" שאלתי שוב מתעלמת ממה שאמר "אני מצטער" אמר והשפיל ראשו "על מה אני לא מכירה אותך" אמרתי לא מסתכלת עליו "בייבי את לא מבינה? אני תמיד יזהה, לא משנה עם תדרגי את השיער ותצבעי אותו, או שתעשי נזם באף" אמר כשדמעות עומדות בעניו" לא לא אל תבכה, זה שובר אותי, "הארי אל תקרא לי בייב זה דבר ראשון, דבר שני אנשים שלא עושים לי טוב אני מוחקת ובזה זה ניגמר, דבר שלישי אל תבכה שום ריב לא שווה דמעות שלי או שלך, עכשיו תיסלח לי אני צריכה ללכת" חיבקתי אותו והלכתי לכיוון היציאה מלאת מחשבות על הארי, אני לא מאמינה שפגשתי אותו כשהגעתי הבייתה כולם ישנו זה היה מאוחר סבתא ולורן הלכו ברגע שההופעה נגמרה, כי זה נגמר מאוחר וללורן יש מחר לימודים, לבשתי שורט קצרצר וחולצת בטן שחשפה את העגיל הקטנטן שלי והלכתי לישון