stole my heart 17 סורי על העיכוב

אחרי הרבה זמן הינה המשכתי אני לא יבקש תגובות כי אתן גם ככה לא מגיבות אז הינה הפרק

נק מבט הארולד
קמתי בבוקר נראיתי נורא והרגשתי נורא, השעה הייתה שש וחצי החדר אוכל נפתח רק בשמונה וחצי והייתי ממש רעב אני לא כמו הבנות שאם קרה להן משהו הן לא אוכלוץ לא יודע איך הן מסוגלות..
הרגשתי שאני חייב לפרוק קצת זעם אז נכנסתי להתקלח וירדתי לחדר כושר בקומה התתחתונה שמתי את הכפפות על ידיי והתחלתי לחבוט בשק האיגרוף חשבתי על אתמול, על מה שסקיילר אמרה לי אחרי ששרה וניגנה את שירו המצליח של ג'סטין טימברלייק, על איך שדיברה בקולה השבור, אני פאקינג מפגר אני בגדתי בה כשהיתה צריכה אותי יותר מכל 'למה אני כל כך מפגר?' חשבתי לעצמי פתאום האייפון רטט והסתכלתי 'התקבלה הודעה חדשה מה'אפרוח המחומצן' ובה היה כתוב 'ברו כולם בחדר אוכל אתה בא?' ובלי לחשוב פעמיים השבתי 'כן אחי עשר דקות אני בחדר אוכל' לחצתי שלח לא חכיתי להודעת הבנה נכנסתי למקלחות שיש בחדר הכושר שוטף מגופי את כל הזיעה והלחץ, יצאתי לבשתי טרנינג של אדידס, ניגבתי את תלתלי הפרועים ויצאתי לחדר האוכל… ריאתי שם את כולם אפילו את סקיילר מחייכת אני יודע שזה מזוייף היא שחקנית טובה היא רגילה לכבוש את מסיכת הפוקר פייס שלה כל פעם שכואב לה, היא מנוסה בזה בגלל התעללויות שעברה ואחרי מות אמא היא רחשה זאת אם הזמן…
נק מבט סקיילר
היינו בחדר האוכל לא יכולתי להסתכל על אוכל נראה נרה בדיוק כמו הצרות שלי פתאום נכנס לחדר הארי תלתליו הפרועים רטובים וכולו לבוש טרנינג אדידס, פאק למה הוא צריך להיות כל כך יפה 'מה את חושבת בכלל?! את שונאת אותו, על מי אני עובדת אני עדיין אוהבת אותו אבל אני חייבת לשכוח ממני מחר יש להם ראיון לאיזה תוכנית זו הזדמנות שלי לקחת טיסה ללוס אנג'לס בלי להיפרד או לתת הסברים מאף אחד, אני ינצל את זה מחר מוקדם בבוקר אני יארגן את המזוואדה ואני יגיד להם שאני ילך לים במקום הם יבינו אותי אני יקח טיסה ללוס אנגלס ואני לא יצטרך להתמודד איתו.., פתאום נייל העיר אותי ממחשבותי "סקיילר.. ואווו סקיילר למה את לא אוכלת?" "אההה… מהה.. אני לא ממש רעבה "אבל לא אכלת אתמול בכלל" הוסיף זאיין אוף לפעמים אני רוצה שיניחו לי "כן אני יודעת אני סתם פשוט לא רעבה" אמרתי, הייתי חסרת סבלנות רציתי לעלות לחדר כבר ולא להסתכל לעיניו החודרות. את שאר היום העברנו בבריכה
#כעבור שלוש שעות בבריכה#
"מה השעה" שאלה תהל "שש וחצי" ענתה שירה לאחר שבדקה בפלאפון שלה "מה דעתכם? אולי נלך ללונה פארק נתארגן ונצא" שאל לואי "מה עם כל המעריצות?" שאלתי במבט לא מבין איך לא לקחו את זה בחשבון, "אהה נשאל את פול אם הוא יכול לסדר לנו את זה" אמר ושלף את הפלאפון שלו וחייג בחיוג המהיר את פול, לאחר שניות חזר אלינו בתשובה חיובית "טוב אז בשמונה וחצי ניפגש בלובי" אמר לואי וכולם הנהנו בהסכמה, נכנסנו למעלית כולנו דחוקים יצא שאני עמדתי מול הארי, מבטנו הצטלבו ומיד הפנתי את מבטי לנעלי כאילו הדבר הכי מענין בעולם, פתאום המעלית נפתחה בקומת הסוויטות הרגשתי כמו נצח במעלית, המשכנו להתהלך במזדרון שלפתע הרגיש ארוך מאוד, סוף סוף הגענו חשבתי לעצמי פתחנו את הדלת בעזרת הכרטיס ונעמנדו בכניסה מגניבות מבטים מי ראשונה במקלחת ואני דפקתי ריצה ונכנסתי ראשונה והתחלתי להתפקע מצחוק והם צעקו עלי מבחוץ, מי אמר שהתעמלות קרקע תעזור לך, אני הייתי מתעמלת קרקע מגיל קטן לכן אני גמישה ומהירה.
פשטתי את בגדי ונכנסתי למקלחת שרה שירים, מדמיינת שהדוש הוא מיקרופון, שוכחת מכל הבעיות בחיים שלי ויש לי הרבה. כשסיימתי יצאתי החוצה לקחת תחתונים וחזיה תואמים בצבע ורוד עם שחור לבשתי חולצה ורודה נופלת עם כיתוב באנגלית גרביון בצבע גוף וגינס קצר עם ניטים. מיד אחרי נכנסה שירה למקלחת ותהל ראתה MTV ורקדה כמו משוגעת, סירקתי את שיערי הדק והארוך והוספתי לו פפיון שתפס שתי קצוות נגדיות משיערי (המבין יבין) ונעלתי נעלי סניקרס ורודות כשסיימתי להתארגן בדיוק שירה יצאה ותהל ניכנסה במהירות בנתיים אני רקדתי והשתוללתי לצלילי המוזיקה עד היה שיר של וואדי לא היה לי בעיה אני מפרגנת להם אבל כשהגיע הסולו של הארי פשוט לא יכולתי והעברתי לערוץ מוזיקה אחר וגם בו שודר אותו שיר וגם בערוץ אחריו, כיביתי את הטלוויזיה ומלמלתי כל מיני משפטים עד ששמתי לב איך הבנות בוהות בי רוטנת ופשוט גיחכתי.
כולנו סיימנו להתארגן ויצאנו ללובי, השעה הייתה שמונה שלושים וחמש וראינו שהבנים יושבים שם והארי מפרלטט עם הפקידת קבלה לא התפעלתי פשוט התקדמתי לכיוונו ובלי להתבייש אמרתי "הארי תחסוך ממנו את כל הפלרטוטים שלך הפקידה תחכה כשנחזור מהלונה פארק" אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת "זזנו?" שאלתי וכולם הנהנו מופתעים עדיין ממה שאמרתי להארי "זה באמת לא מפריע לך איך שהארי מפרלטט עם הפקידה מול העניים שלך?" שאלה אותי תהל "תאמת לא ממש אולי קצת מעצבן אבל לא מעבר כי אני יודעת על מי אני מדברת- על הארי אז זה לא מפתיע אותי" אמרתי, את החלק הראשון קצת הכחשתי כי זה מאוד הפריע לי שהוא פרלטט עם הפקידה מול עיניי אבל זה לא כל כך הפריע לי
נק מבט הארי
ניסיתי לגרום לסקיילר לקנא קצת אז הלכתי לדבר עם הפקידה שהייתה נראת טוב אבל לא הטעם שלי,
דיברנו וצחקנו קצת ואז ראיתי שסקיילר מתקרבת עליי די נהנתי לגרום לה לקנא הייתי משועשע ואז פתאום היא אמרה "הארי תחסוך ממנו את כל הפרלטוטים שלך הפקידה תחכה כשנחזוא מהלונה פארק" אמרה והתקדמה לכיוון הדלת ורז הוסיפה "זזנו" וראיתי את תהל ניגשת עליה אבל לא שמעתי על מה דיברו
~בלה בלה נסיעה בלה בלה הגענו ללונה פארק~
עמדנו מול המתקנים והם היו גבוהים מאוד וראיתי איך סקיילר עומדת שם מזועזת מהגובה היא היתה נראית חמודה כהיא פחדה "אינמצב שאני עולה פה על משהו" אמרה פוחדת ולואי גיכך ואמר "אז אני יחזיק לך יד טוב" אמר והיא היססה לרגע "לא לא אני לא עולה גם עם עשר אנשים יחזיקו אותי" אמרה ואז לואי הרים אותה על המתקן והיא התחילה לצעוק ולהרביץ לו מכות שלטעמה היו חזקות אבל לואי רק היה משועשע מזה די היה לי חבל שזה לא הייתי אני שם, כולם עלו על המתקן ומצאתי את עצמי עומד שם ונייל מנסה להעיר אותי ממחשבותי "אני בא, אני בא" אמרתי ורצתי למתקן ישבתי ליד נייל כי ליאם ישב ליד שירה לואי ליד סקיילר ותהל ליד זאיין, המתקן התחיל לנוע על המסילה, כשהייתה הירידה שמעתי את קולה של סקיילר צורח בפחד עד שהיא הפסיקה לצעוק ואני ידעתי שנגמר לה הקול ולואי רק צחק בשעשוע. ניגמר המתקן עלינו לרכבת שדים וסקיילר התנגדה לזה מהתחלה אבל שיכנענו אותה שזה סתם עלוב אבל ידענו שזה די בסדר זה אומר שאצלה זה מפחיד, היו כל מיני דמויות מסרטי אימה הוליוודים כמו צעקה הטינה המסור ועוד…, סקיילר הרגה לכולם את האוזן.
כיצאנו הלכנו לקיוסק שיש בכל לונה פארק הוא היה פתוח רק כי אנחנו היינו שם בערב כולם אכלו צמר גפן מתוק וסקיילר הלכה לשירותים, לואי החליט להבהיל אותה הוא לקח את אחת המסיכות שהיו בקיוסק כי זה מה שהם לובשים במשך היום וחיכה ליד הדלת הראשית של השירותים, שמענו את רעש הברז והבנו שהיא מתכוננת לצאת לואי כבש את המסיכה וחיכה לה היא יצאה ולואי עשה לה בוו היא כל כך ניבהלה עד שנפלה אחורנית בגלל האבן שהייתה מאחוריה בהתחלה זה היה ממש מצחיק עד שנרגענו ואז שירה שמה לב כשהברך של סקיילר עם חתכי דם "זה בסדר זה לא כ"כ כואב פשוט בואו נשטוף את הדם ואני יוריד את הגרביון הקרוע וישאר רק עם השורט" אמרה וניסתה לחייך שטפנו את הברך שלה והיא זרקה את הגרביון לאחר שעלינו על כל המתקנים חזרנו למלון וסקיילר הייתה בלי קול בכלל בדרך עצרנו בחנות שפתוחה 24/7 וקנינו לה לוח קטן וטושי לוח שותכל לתקשר איתנו.
פול נהג וכולם ישנו חוץ ממני חשבתי על כל מה שעברתי עם סקיילר, על איך הכרנו ועל איך אנחנו עכשיו זה די העציב אותי אבל מה לעשות סה לה וי (אלה החיים בצרפתית למי שלא הבין) הגענו למלון אני ופול הערנו את כולם ועלינו חזרה מחר הולך להיות יום ארוך, יש לנו ראיון אני שונא ראיונות תמיד שואלים שאלות מביכות ואני תמיד מפחד לפלוט משהו לא במקום אט אט בהיתי בחדרנו בנקודה לא ברורה ושקעתי בשינה ארוכה