RoCky
תגובות וממשיכה
וכמו שאמרתי זה נהיה מותח בהמשך

Sick Little Games סיפור מתורגם

RoCky 05/08/2013 1412 צפיות 6 תגובות
תגובות וממשיכה
וכמו שאמרתי זה נהיה מותח בהמשך

קראתי את הסיפור הזה בטמבלר ולדעתי הוא ממש יפה, אז חשבתי לתרגם אותו כי אין לי משהו יותר טוב לעשות ואין לי רעיונות איך להמשיך את הסיפורים האחרים שלי. הוא די גס אז אם יש בנות שלא אוהבות לקרוא דברים כאלה אני אודיע לפני כל פרק וכאלה וביגלל שהוא מלא קללות בימקום האות ז אני אכתוב z ובימקום האות ס אני חושבת שאתן מבינות על איזה מילה אז אני אכתוב את האות x בסוף המילה והוריד את האות ק למי שלא הבינה את הקטע אז זה ככה מzויין או ככה סx ברור? טוב אז אני מתחילה אים יהיו תגבות אני אמשיך וכדאי לכם ליקרוא בהתחלה הוא די משעמם אבל אחר כך הוא נהייה מעניין טוב אז תהנו;)

לא יכולתי להאמין עליו. זה היה כמעט 2 בלילה של יום שני והוא פשוט לא הפסיק לחפור לי בהודעות ושיחות. הטלפון שלי השתגע במשך ה-15 דקות האחרונות, אבל ניסיתי כמה שיותר להתעלם מזה. בואו רק נגיד שאהבתי לגרום לו לסבול ולחכות למה שהוא התחנן אליו כל כך. הקשבתי למוזיקה בלפטופ שלי כשרעש חזק הוציא אותי מהמצב השלו שלי. סגרתי את הלפטופ שלי וקמתי במהירות. אותו רעש חזק נשמע שוב, ובפעם השלישית שזה קרה, הבנתי לבסוף מה באמת קרה. הו, הzין הקטן הזה. הלכתי באיטיות לחלון שלי ואז ראיתי את זה. החיוך הדפוק הזה והעיניים המתחננות שמסתכלות אליי. הוא זרק אבנים על החלון המzדיין שלי? איזה קלישאה. פתחתי את החלון ונשענתי החוצה קצת כדי שהוא יוכל לשמוע אותי.
"זורק אבנים על החלון שלי? אתה פאקינג רציני, סטיילס?" אמרתי, מנסה להישמע עצבנית.
"או, למען השם, סקיי! תני לי להיכנס… קפוא פה!" הוא אמר, רועד.
נאנחתי ממש חזק. התכוונתי להכניס אותו כמובן, אבל כמו שאמרתי לפני… אהבתי לגרום לו לחכות.
"בסדר… אבל תהיה חייב לטפס לכאן, אני לא נותנת לך להיכנס מהדלת הקדמית, אתה יכול לשכוח מזה." אמרתי עם חיוך תמים על הפנים שלי.
"את יכולה להיות ממש כלבה לפעמים, את יודעת?" הוא צעק עליי, צוחק.
הצטרפתי לצחוק שלו. לראות אותו מנסה לטפס היה פשוט מבדר. לא יכולתי להתאפק וצחקתי עליו. "הו, אתה יודע, אני עושה את הכי טוב שלי…" אמרתי בחיוך.
אחרי 5 דקות ארוכות של היאבקות עם העץ וקללות, הארי סופסוף הגיע אל החלון שלי, ובמטרה להיות נחמדה, הצעתי לו את היד שלי כדי לעזור לו, אבל האידיוט הזה החליט ליפול עליי. הייתי צריכה לדעת. הייתי על הרצפה של חדר השינה שלי עם הארי סטיילס מעלי, וברור מאליו, הוא סירב לזוז. הרבה בנות היו הורגות כדי להיות במצב שלי אני מניחה, אבל בכנות, זה היה דבר רגיל בשבילי.
היינו "חברים ( כיאילו ידידים) עם יתרונות" במשך 4 חודשים כבר, ושהוא מעליי על הרצפה של חדר השינה שלי… בואו נגיד שזה נהיה דבר רגיל לגמרי. אבל אם אתם רוצים את הסיפור המלא, אם מישהו היה אומר לי לפני 4 חודשים שאני הולכת להתקרב להארי ככה, הייתי צוחקת לבנאדם הזה בפנים. בואו פשוט נגיד להארי ולי תמיד הייתה מערכת יחסים מוזרה וכשהוא התכופף עכשיו כדי לנשק אותי, הכל חזר אליי. איפה שהכל התחיל…
~ פלאשבק – לפני 4 חודשים ~
זה היה סתם ערב יום שישי רגיל עם כולם בבית של נייל. למה? כדי לחגוג, כמו תמיד. הילד המסכן, הוא תמיד היה זה שהרים את המסיבות הכי גדולות. באמת לא הבנתי איך ההורים שלו הסכימו לו, הבית תמיד היה מבולגן ביום אחרי, אבל נו טוב… זאת הייתה הבעיה של נייל אחרי הכל, לא שלי.
אז, היה כמעט 11 בלילה והייתי ממש שתויה. לא משהו מפתיע כשמגיעים להכיר אותי, אתם תראו. כשחיפשתי בטירוף אחרי בקבוק וודקה במקרר, שמעתי שריקת-זאב מפגרת מאחורי. ידעתי מי זה היה וזה שיגע אותי. הסתובבתי באיטיות כדי לראות אותו מגחך אליי.
"הו, סקיי… התחת שלך נראה הורס בחצאית הזאת. הראות הזאת מצוינת!" הארי סטיילס אמר, הילד שתמיד עלה על העצבים שלי, וכנראה תמיד יעלה. אני מצטערת אבל… הוא היה כזה חזיר, לא יכולתי להתמודד איתו בכלל.
"לך תzדיין, סטיילס." אמרתי, עצבנית מהגישה שלו, ו,טוב, מכל הקיום הכללי שלו.
"היי, רק ניסיתי להיות נחמד!" הארי השיב, מועד לכיווני. הו, עוד מישהו היה שיכור.
"אבל נכשלת! כמו תמיד." אמרתי, מסתכלת עמוק בעיניים שלו לפני שעזבתי את המטבח עם קופסה מלאה של בירה בידיים שלי. חשבתי שהשיחה הקצרה עם הארי נגמרה, אבל טעיתי, הוא סובב אותי אליו והסתכל עליי, עם הבעה עצובה בעיניו.
"למה את כל כך שונאת אותי…?" הוא מלמל.
לרגע או שניים, די הרגשתי רע בשבילו. אני מתכוונת, אני יודעת שאני יכולה להיות ממש גסת רוח לפעמים, אבל… או, שילך להzדיין. זה הכל היה באשמתו. הוא היה זה שתמיד מעיר הערות לא ראויות על איך שהוא היה שמח לzיין אותי. הוא הביא את זה על עצמו, אז התעשתי על עצמי ועניתי בפשטות:
"כי אתה zין קטן ומעצבן. זה למה!" לעגתי ודחפתי אותו אחורה בעדינות, כדי שאני סופסוף אוכל להתרחק ממנו. זה היה ממש חבל שהארי ואני חלקנו אותה קבוצת חברים. אם זה לא היה ככה, הייתי יכולה בשמחה להתעלם ממנו ולחיות חיים מאושרים, אבל לא. לא יכולתי. הייתי החברה הכי טובה של לואי, זאין, ליאם ונייל… שהיו החברים הכי טובים של הארי. בזבזתי את חיי היקרים לידו, שומעת את הבדיחות המטופשות התמידיות שלו וככל שהוא התגבר, ככה הבדיחות שלו נעשו יותר לא ראויות. בכל אופן, הבנתם, אני לא אוהבת את הארי סטיילס. עכשיו, ממשיכים הלאה!
הערב המשיך ונעשיתי אפילו יותר שיכורה, הכל היה ממש מבלבל ומטושטש בזיכרון שלי. אני בהחלט לא זוכרת הכל אם אתם רוצים שאני אהיה ממש כנה. אני יודעת ששיחקתי ביר פונג עם זאין… אני גם זוכרת שרצתי מסביב לגינה של נייל, כי לואי רדף אחרי, צועק שהוא רוצה להיות גיבור על ושאהיה העוזרת הנאמנה שלו. חה. לואי השיכור, משהו ממש מצחיק לצפות בו, אני מבטיחה.
אבל כל הסיפור נעשה מעניין במיוחד כשהייתי לבד עם נייל בחדר השינה שלו. אני זוכרת כל פרט מהחלק הזה של הלילה… למזלי, כי אחרת לא הייתי בסוג של מערכת יחסים כזאת עם הארי עכשיו.
נייל ואני שכבנו על המיטה שלו, צוחקים ואומרים דברים מפגרים. הוא אמר שהוא רצה הפסקה מכל מה שקרה למטה, אז הבאתי אותו לחדר שלו כדי שנוכל לשוחח בשקט מבלי שיפריעו לנו. אני לא זוכרת מה אמרתי, אבל נייל התחיל לדגדג אותי, וטוב, הוא היה ממש מעליי. לפני שאני אמשיך, אני רוצה רק להגיד שאפילו כשאני לא שיכורה, אני סוג של zונה גדולה והדברים הבאים שקרו הם דברים שאני ממש מתחרטת עליהם, אבל נו טוב… זה קרה כבר וזה לא כאילו שאני לא יכולה לשנות את זה, אז, הנה….


תגובות (6)

וואוווו

05/08/2013 05:43

להמשיך?

05/08/2013 05:45

ברורררר

05/08/2013 05:46

נממממ נראלי שאת צריכה לשאול את הבן אדם שכתב את זה לפני שאת מתרגמת כי הוא יכול לתבוע ובכללי זה נחשב גניבה סיפרותית

05/08/2013 07:08

אני לא התכוונתי ליגנוב ואים אני אשים קישור וקרדיט זה עדיין יחשב גנבה כי אני ממש לא מתכוונת לזה כיאילו אני רק רוצה לתרגם את זה כי זה סיפור ממש יפה שמאוד אהבתי אני לא רוצה ליגנוב אותו או משהו כזה…

05/08/2013 07:35

נממ אפשר אבל לדעתי זה היה יותר טוב עם תבקשי ממנה אישור אבל עם היא קשה להשגה ולדיבור תעשי קרדיט

05/08/2013 15:55
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך