Sick Little Games מתורגם פרק 6+7

וואי איזה כיף שהתמכרתן וגם אני התמכרתי לסיפור הזה ואני עושה פרק כפול כי גם אני התמכרתי לסיפור הזה

פרק 6

המוזיקה הייתה חזקה. הלב שלי פעם בחוזקה. לא יכולתי אפילו להרגיש את הפנים שלי יותר… אני לא יודעת אם זה היה מהאלכוהול או רק בגלל שצחקתי כל כך חזק, אבל הרגשתי כאילו הפנים שלי עומדות להתפוצץ, והאשמתי את זה רק בלואי.
הבנים ואני יצאנו למועדון בלונדון ובואו רק נגיד, לואי השיכור הוא גרסה אפילו zנותית יותר של לואי הרגיל. בסופו של דבר, הוא הוציא אותי מתוך האומללות שלי והפסיק לרקוד, רק כדי לשבת בחיקי אחרי זה. הייתי כל כך מאושרת ושיכורה שלא היה לי אפילו אכפת. פשוט דיברנו כאילו הכל היה לגמרי נורמלי.
הבחנתי בהארי, מסתכל עלינו מלא כל כך רחוק. היה לו את המבט החבר-קנאי שלו ולא אהבתי את זה בכלל. למען השם המzדיין.
"סקיי, אני חרמן! תהיי חברה נחמדה ולכי תמצאי לי ילדה יפה שאני אוכל לzיין לפני שאני אתעלף!" לואי מלמל אליי, בחיוך מטומטם על הפנים שלו. הו חברי הטוב לואי, הוא היה בלתי אפשרי לפעמים.
"אוי, לך תzדיין, לואי!" אמרתי, צוחקת. דחפתי אותו מהספה ככה שיכולתי סופסוף לעמוד וללכת להביא לעצמי עוד משקה. שמעתי אותו צועק משהו לגמרי לא ראוי כשהלכתי לכיוון הבר, אבל פשוט התעלמתי ממנו. ביקשתי מהברמן את המשקה וחיכיתי לו, כשפנים מוכרות הופיעו מולי פתאום.
החבר הראשון שלי, אית'ן. עדיין היה לנו אכפת אחד מהשני, אפילו אם לא היינו ביחד יותר. היינו ביחד במשך שנתיים, זה משהו שנחרט עמוק בספר שלי. תמיד יהיה לי את המקום הקטן והמיוחד הזה בלב שלי בשבילו. אני לא מאוהבת בו, אבל לא יודעת, תמיד יהיה לי אכפת ממנו.
"אית'ן! או מיי גאד! כל כך הרבה זמן עבר!" אמרתי, מושכת אותו לחיבוק חזק. הברמן נתן לי את הג'ין טוניק (משקה) ולא הספקתי להגיד כלום, ואית'ן כבר שילם עליי. הו, הוא היה אותו אית'ן הטוב והישן.
"אני יודע! הפעם האחרונה שראיתי אותך הייתה… במסיבה של לואי טומלינסון, נכון?" הוא אמר בחיוך ענק, לוקח עוד לגימה מהבירה שלו. וואו, הוא היה ממש חתיך. ההורמונים שלי אמרו לי דבר אחד: שכבי איתו.
"כן, אני זוכרת. זה היה בדיוק לפני חג המולד." אמרתי, משחקת עם השיער שלי.
"את נראית מהממת דרך אגב… טוב, את יודעת, כמו תמיד." הוא אמר בקריצה. ההורמונים שלי עכשיו לגמרי השתגעו.
"אית'ן, בוא נzדיין הלילה, טוב? בשביל הזמנים הטובים!" אמרתי בגיחוך. אית'ן התחיל לצחוק מידית אבל יכולתי לראות בעיניים שלו שהוא לאט לאט חשב על ההצעה.
"הו, סקיי, לא השתנת בכלל! אבל תקשיבי, עד כמה שאני אשמח… אני לא חושב שזה רעיון כל כך טוב." הוא אמר, צוחק.
עכשיו, הייתי לגמרי מבולבלת. ממתי אית'ן קלארק מבטל הזמנה לסx? זה היה מאוד מחשיד.
"אל תגיד לי שיש לך חברה או משהו?" אמרתי, צוחקת על הרעיון שהוא יכול להיות נאמן למישהו. אית'ן אף פעם לא בגד בי, אבל הוא לגמרי היה בחור-zונה. בשנייה שנפרדנו לפני 3 שנים, הוא התחיל לשכב עם כל מי שנשם, או לפחות שהיה לו זוג צי**ם נחמדים.
"לעזאזל, לא! אבל זה פשוט… מאז שהתחלנו לדבר, ידיד שלך, את יודעת… זה המתולתל, טוב, הוא בהה בי כאילו הוא עומד לרצוח אותי, אז…" נאנחתי בקול רם. כמובן, הייתי צריכה לראות את זה מגיע.
"הו! זה בגלל שאנחנו סוג של… יזיזים, אני והוא. כןןןןן…" אמרתי, מראה לו שהייתי עצבנית עם העובדה שהארי לגמרי עשה לי קוק-בלוקין (זה כאילו, הוא מונע ממנה להzדיין).
"את מzיינת אותו?! חשבתי שאת שונאת אותו!" הוא אמר, צוחק בקול רם. הוא היה מאוד משועשע מהסיטואציה, אני לגמרי לא.
"כן, אני שונאת אותו, אבל…. לא יודעת, אנחנו סתם מzדיינים ועכשיו הוא מקנא ואין לי מושג למה הוא מקנא כי מערכת היחסים שלנו לא רצינית בכלל ו –"
"תראי, אהובה. אני אוהב אותך והכל, אבל אני לא רוצה להיכנס באמצע של מערכת היחסים הדפוקה שלך עם המתולתל שם." הוא אמר, עם חיוך קטן. גנחתי בתסכול. לא יכולתי להאמין שבגלל הארי, אני לא אוכל לzיין את האקס הסופר חתיך שלי הלילה.
"אוקיי, סבבה! אבל… תוכל לפחות לנשק אותי? הוא גם ככה מקנא אז, לפחות שיהיה מצחיק." אמרתי, עם חיוך מרושע על הפנים.
"כלבה משוגעת…" הוא לחש עם חיוך ענק. לפני שהבנתי את זה, השפתיים שלו כבר זזו מול שלי. קצת פעילות לשון הייתה מעורבת, אבל לפני שזה יכל ללכת יותר רחוק, הוא התרחק ממני.
"אני אלך עכשיו לפני שהחבר הקטן שלך יהרוג אותי… אני אראה אותך בסביבה!" הוא קרץ לי בפשטות והלך לכיוון הרחבה. העובדה שהוא פשוט קרא לו 'חבר שלך' גרמה לי לרעוד בגועל. אוקיי, אולי נהניתי לzיין אותו והכל, אבל אני בחיים לא אצא עם הארי, שלא לדבר על אשכרה להיות חברה שלו. ויותר גרוע, אני בחיים לא אתאהב בו. אוי אלוהים, לא.

פרק 7

סיימתי את הג'ין טוניק שלי ובאיטיות הלכתי לכיוון הרחבה בתקווה להגיע לשירותים הכי מהר שיכולתי. למזלי, כשהגעתי לשם, הייתי לבד. אף אחד לא יכל לנשום את האוויר שלי, ויכולתי סופסוף להירגע לדקה או שתיים. הסתכלתי על ההשתקפות שלי במראה כשהדלת נפתחה בהתפרצות, חושפת את הארי המאוד עצבני. הנה זה!
"מה לעזאזל כל זה היה?!" הוא אמר, סוגר את הדלת מאחוריו ונועל אותה. רגע, נועל אותה?
"אני לא יודעת על מה אתה מדבר…?" חייכתי בתמימות, מסתכלת עליו דרך המראה. העברתי את היד בשיער שלי, יודעת שזה ישגע אותו.
"לא יודע, זה נראה כאילו את ואית'ן קלארק חוזרים להיות ביחד ו –" הסתובבתי אליו ונאנחתי בקול רם. הוא לא סיים לדבר עדיין אבל לא היה אכפת לי, כל מה שהוא אמר היה בולשיט בכל מקרה.
"תראה, אני ואית'ן לא חוזרים, וגם אם כן היינו חוזרים, זה לא העסק המzדיין שלך. אנחנו לא ביחד, הארי. אתה ואני, אנחנו לא זוג." אמרתי, צוחקת בקלילות. הרעיון של להיות במערכת יחסים עם הארי סטיילס הייתה פשוט יותר מדי מבדרת בשבילי.
"אל תדאגי, אני יודע את זה!" הוא צעק. הוא נראה סוג של נפגע מהמילים שלי ובאותו הרגע, לא יודעת למה, אבל הרגשתי קצת רע בשבילו. זה לא היה הסגנון שלי להרגיש רע בשביל אנשים, במיוחד בשביל הארי, אבל זה פשוט קרה. נאנחתי והלכתי אליו באיטיות.
"אתה לא יכול להישאר כועס עליי, סטיילס. אתה יודע שזה נכון…" אמרתי, מחייכת במתיקות. רכנתי והשארתי לו נשיקה קטנה על השפתיים. הוא היסס לשנייה או שתיים, ידעתי שהוא היסס. יכולתי לראות את זה בעיניים שלו.
"אני פאקינג שונא אותך, את יודעת את זה?" הוא לחש, לפני שהוא ריסק את השפתיים שלו על שלי. ידעתי שהוא ייכנע, הוא תמיד נכנע. עכשיו הייתי מחוצה בין הקיר לבין הארי, הלשונות שלנו נלחמות בשביל השליטה והממזר ניסה להרים את השמלה שלי קצת. הו, בגלל זה הוא נעל את הדלת. כמובן. הייתי צריכה לראות את זה בא. דחפתי אותו ממני והסתכלתי עליו ישירות לתוך העיניים.
"תצטרך להיות ממש מהר. אנשים יתחילו לשים לב שהדלת נעולה ממש בקרוב." אמרתי, נותנת לתחתונים שלי ליפול לרצפה.
"5 דקות יספיקו." הוא אמר, מחייך בחוצפה. הוא הרים אותי והטיח את הגב שלי נגד הקיר. עד כמה ששנאתי את עצמי כשהודיתי בזה, הארי באמת ידע מה הוא עושה. הממזר הזה היה ממש טוב בזה וידעתי שבתוך חמש דקות אני אגיע לשיא שלי. הוא היה כל כך טוב ובכנות, זה עיצבן אותי לגמרי.
העובדה שמישהו שיכל להיות כל כך מעצבן יכל להיות גם כל כך טוב במיטה… זה היה פשוט מעצבן.