Sick Little Games מתורגם פרק 5

לא ידעתי מה הייתה השעה, הכל היה ממש מטושטש ובהילוך איטי. אני והארי הלכנו במשך מה שנראה כמו שעות, רק מדברים וצוחקים. היה לנו באמת כיף ביחד. תמיד חשבתי שזה יהיה רק הסx בינינו, אבל… באמת התחלתי ליהנות מהזמן שלנו ביחד, טוב, לפעמים. זה פשוט שלפעמים הוא היה עולה לי על העצבים, ואז…
בכל אופן, כשאני שותה עוד קצת מהוודקה, הארי אמר לי שהיינו חייבים ללכת לאנשהו ממש מהר. הייתי ממש מבולבלת, אבל גם ממש שתויה, אז התחלנו לרוץ אל ה'אנשהו' הזה שאפילו לא ידעתי מה הוא, פשוט עקבתי אחריו. עצרתי באיטיות את הריצה שלי כשהבנתי שהיינו מול בית הספר. בית הספר שלנו. פשוט עמדתי שם, מסתכלת עליו בבלבול.
"הארי! מה לעזאזל אנחנו עושים בבית הספר?!" התלוננתי בקול רם. הוא פשוט צחק על הגישה שלי, תפס את היד שלי והוביל אותי לבפנים. לא ידעתי מה הולך לקרות, זה ממש עצבן אותי, והארי לא הסכים לענות על השאלות שלי, כמובן. המשכנו ללכת עד שהגענו למגרש הפוטבול של בית הספר. הארי הסתכל בשעון שלו, לא אומר שום דבר.
"הארי, למה לעזאזל אנחנו בכלל מחכים?" שאלתי בחוסר סבלנות, וגם סוג של מפחדת על מה שהולך לקרות.
"עכשיו 1 וחצי… אז זה צריך לקרות… בכל רגע ממש." הוא גיחך. לפני שהספקתי לצעוק בתסכול כי הייתי עדיין ממש מבולבלת בקשר להכל, צליל מוזר הקפיץ אותי, ואז הייתי רטובה.
הממטרות. הממטרות המzדיינות.
"אלוהים! הארי! אני אהרוג אותך! אני כולי רטובה עכשיו בגללך!!!" צעקתי, מזועזעת מהמראה של השיער שלי אחרי שזה יגמר.
"הו, אז אני מרטיב אותך… באמת?" הוא אמר בחוצפה, מזיז את הגבות שלו. הוא התקרב כדי לנשק אותי, ואני, בתור הכלבה המדהימה שאני, דחפתי אותו בחיוך ענקי על הפנים שלי. לא ידעתי אם זה היה האלכוהול או הדשא הרטוב, אבל הוא נפל. הוא שכב על הגב שלו, צורח שיכולתי להרוג אותו. צחקתי כל כך חזק כשהייתי על סף דמעות, זה היה מדהים כמה מגושם הוא היה לפעמים. הושטתי בשבילו את היד כדי לעזור לו לקום, אבל כמובן שהייתי צריכה לראות את זה בא, הוא החליט למשוך אותי אליו, ככה שנפלתי עליו.
"אתה כל כך פאקינג ילדותי, סטיילס. אני שונאת אותך." אמרתי, צוחקת כמו אידיוטית. הוא חפן את הסנטר שלי ביד אחת, האצבעות הארוכות שלו מלטפות לי את הפנים.
"ואת כלבה קטנה ומתוחה." ועם זה, הוא ריסק את השפתיים שלו על שלי. אחרי רגע, הוא פתאום תפס את פרק כף היד שלי בתקיפות וסובב אותי, כדי שהוא יוכל להיות מעליי. הסתכלנו אחד לשני בעיניים, בלי להגיד מילה. הרגע הזה, אני לא יודעת למה, אבל הנשימה שלי נעצרה. איך שהוא הסתכל עליי… זה גרם לי להרגיש מיוחדת לשנייה. אני מניחה שזה היה האלכוהול שגרם למוח שלי להשתגע, כי המציאות חזרה אליי בשנייה.
"אז, אתה הולך לzיין אותי או מה?" פלטתי בחוצפה. הוא נישק אותי שוב, מושך את המכנסיים שלי ומנסה לפתוח את החגורה שלו באותו זמן.
עכשיו, זה היה ראוי לחלוטין בשבילי להגיד שהבדיחה שלו בקשר אליי, רטובה, פשוט כמשמעו, אכן הייתה נכונה.