She's Not Afraid פרק 4

"שכן. רק בשביל שתעזוב אותי!” ניסיתי להתאפק לא לצחוק
"טוב! אז קבענו למחר ב-22:00! מה את אומרת?” הוא צחק
"אם אני אגיד כן, תעזוב אותי?” נפלט לי חיוך
"אולי..” הוא קרץ
"אז כן" רצתי מהר לחדר שלי.
שירז ואיימי צחקו
"מה?” שאלתי אותן
"לא.. כלום.. את חייבת לראות את זה!” הן הראו לי את המחשב
"לא עכשיו.. אלי מה את חושבת על ההארי הזה?” שאלתי אותן
"הוא מפורסם… צריך להתרחק מכאלו! אחר כך הוא ישבור לך את הלב חזק!” איימי אמרה
"נכון” שירז הסכימה איתה
"כן.. אבל אם הוא יציע למישהי לצאת איתו מבין כולנו, מה הייתן אומרות?” התפללתי לקבל תשובה חיובית
"אני הייתי אומרת שלא!” איימי אמרה נחרצות
"אני הייתי מנסה אבל רק לדייט אחד!” שירז אמרה
"אני צריכה ללכת רגע לקלי.. אני עוד שנייה חוזרת” יצאתי מהר מהחדר והלכתי לחדר של קלי ופתחתי את הדלת. ראיתי את הארי
"הארי? בוא עכשיו!” הוא יצא אלי החוצה וסגר את הדלת
"מה?”
"אני לא יכולה לצאת איתך"
"אז אני לא אעזוב אותך”
"ביי הארי" העפתי אותו ממני

***
נקודת המבט של הארי:
"חכי! למה?” שאלתי אותה
"כי.. זה מסובך.. ביי הארי" היא ענתה לי והלכה. הלכתי אחריה היא נכנסה לחדר וסגרה את הדלת. חיכיתי לא יודע למה. ואז נפתחה הדלת ואיימי יצאה החוצה
"תגידי,” התחלתי לשאול אותה, ואז ראיתי גם את שירז ולקסי כל אחת הלכה לכיוון אחר
"את רוצה שנצא מחר?” ראיתי את לקסי היא עצרה
"אולי.. למה?”
"כי את חמודה!” עניתי לה
"ואם אני אגיד כן?”
"אז אני אהיה שמח" עניתי לה
"אז כן!” היא חיבקה אותי. השבתי לה בנשיקה. (על הלחי) לקסי התעצבנה.
"אני צריכה לחזור לבנות.. נדבר?”
"כן” עניתי לה, ואיימי הלכה משם לכיוון המטבח. לקסי נכנסה לחדר.
"מה את עושה פה שוב?” חייכתי
"באתי לקחת קרח" היא סיננה ולא הסתכלה עלי. אחרי כמה דקות היא הלכה חזרה לחדר שלה

***
נקודת המבט של לקסי:
"שירז!” לחשתי לשירז
"מה?” היא לחשה לי בחזרה
"אני צריכה לדבר איתך!” לחשתי לה
"למה אנחנו לוחשות?” היא שאלה
"כי אסור שאיימי תשמע!”
"למה?”
"אוי! נו בואי כבר!” גררתי אותה לחצר ונעלתי את הדלת
"תקשיבי הארי הציע לאיימי לצאת איתו והיא אמרה כן!”
"היא לא אמרה שהיא לא תצא איתו?” שירז התבלבלה
"היא ניסתה להרוס לי! הוא הציע לי לצאת לפני זה ואמרתי לו שלא נצא בגלל מה שאמרתן לי”
"יואו! איזו ביץ'!” שירז צעקה
"ששש!” לחשתי לה
"אז? מה עכשיו?" היא לחשה
"כלום.. בואי נכנס חזרה" פתחתי את הדלת
"ששש" הלכתי על קצה האצבעות לכיוון החדר הצצתי דרך חור המנעול וראיתי את הארי ואיימי מתמזמזים
פתחתי את הדלת ברעש.
"וואי שירז אין מצב ש" עשיתי את עצמי והסתכלתי עליהם. הארי קם
"אני חייב לזוז ביי" הוא ברח מהחדר
"על מה דיברתם?” שאלתי את איימי כאילו שלא הייתה שום נשיקה
"כלום…”
"ברור שלא דיברתם הייתם עסוקים בלבלוע אחד לשנייה את הפרצוף" לחשתי לשירז
"אז אתם יוצאים?” שאלתי אותה בתמימות
"לא!” היא צחקה. איזו צבועה!! ראיתי את הארי
"אז מה אתן חושבות על זאין?” שאלתי בכוונה בקול גבוה שהארי ישמע
"חתיך..” שירז זרמה איתי וקרצה לי
"איתו לא היה לי בעיה לצאת” חייכתי. ראיתי את הארי הקנאי הזה
"אז לכי תציעי לו" איימי חייכה
"כן… זה רעיון טוב” חייכתי וראיתי מזווית העין את הארי הולך משם. יצאתי החוצה
"היי באד בוי!” קראתי זאין הסתובב. גם הוא חתיך!
"אתה אני מחר איך נשמע?”
"אני בפנים" הוא חייך. העפתי לו נשיקה באוויר וחזרתי לשירז ואיימי.