Rock me. על הארי סטיילס

הארי ואני הלכנו בשדה התעופה.
ידו האחת הייתה כרוכה סביבי, והשהיה החזיקה את המזוודה שלנו.
נערה נוספת, שנראתה בערך בת גילי, עמדה שם.
היא הביטה בי במבט קפוא.
הצטמררתי.
״הארי, למה היא מסתכלת עליי ככה?״ שאלתי.
הארי נישק את שפתיי. ״כי את מושלמת.״
״תסתכל,״ נרתעתי ממנו. לא אהבתי שהוא מנשק אותי במקומות ציבוריים. זה היה מביך. אבל לו לא היה אכפת. למה שיהיו לו אכפת?! כולם אוהבים אותו. ״היא ממש נועצת עיניים.״
חשבתי שהתגברת על הקטע עם המעריצות, לין.״
טוב. אז אולי בגלל זה לא אהבתי שהוא מנשק אותי בציבור. מעריצות שלו שונאות אותי. מה אני יכולה לעשות?! זה מציק.
״לא, זה קשה לי.״
הארי נעצר וסובב אותי אליו. ״את הבחורה שאני אוהב, לינה. את זאת שאכפת לי מה היא חושבת, את זאת שאני שר עליה את שירי האהבה שלי, את זאת שאני אוהב להירדם איתה בלילה ולקום איתה בבוקר. והמעריצות יקבלו את זה.״
הוא נישק אותי. את לחיי, את מצחי ואת צווארי. שידיו החלו להתהדק סביבי ידעתי שהגיע הזמן להפסיק.
״אני מתה עלייך.״ אמרתי בחיוך והעברתי את ידי בשערו בחום.
״אני יודע, בייב.״
הבטתי לצדדים ופלטתי אנחה. היא עדיין הייתה שם.
״היי, הארי,״ שמעתי את קולו של זאיין, החבר הכי טוב שלי. ״זאת לא ג׳יין?״
״ג׳יין?״ שאלתי.
״האקסית המיתולוגית שלו.״ השלים ליאת וצחק.