Opposites פאנפייק על וואן דיירקשן |פרק 7|

כדם כל אני רוצה להגיד כמה דברים , להפסיק לזרז אותי. אני מעריכה את זה שאתן אוהבות את הפאנפייק שלי, אבל יש לי חיים אחרים חוץ מלכתוב .( על מי אני עובדת כל החיים שלי זה כתיבה :3 )
לא אבל באמת.. ודבר שני , לכתוב ״ תמשיכי ״ זה לא ממש מעלה את המוטיבציה שלי . תכתבו ביקורת .. הערה והארה .. ועכשיו , הפרק

Opposites- פרק 7 
צנחתי על דלת חדר המלון ושאפתי בכל כוחי את הריח של ניו יורק כי זה הוא הרגע האחרון שאני ידרך במלון זה. 
אספתי את הכוח האחרון ואת כל כבודי המומס ונסתי לתוך החדר בכבדות. 
ראשי הסתחרר והדמעות הקרות נפלו על לחיי. מרוב הרגל הבכי, פי כבר לא השמיעה קול ייבוב. הרגליים שלי פילסו את דרכם לארון וידיי במקביל סילקו את כל בגדי מהארון שאותו חלקתי עם הארי. התקופפתי למגירה והוצאתי את ההלבשה התחתונה שלי , שגם אותה חלקתי עם הארי. עלה רק עכשיו במוחי שהארי יכל לראות את החזיות והתחתונים שלי כי הם היו ליד שלו, אבל לא היה לי ׳ראש׳ להתעסק עם זה. 
אספתי את הכל בערמה מבולגנת בגווני אפור ושחור . רציתי להקיא , היה לי חם, כאב לי הראש , עצבן אותי העובדה שהדמעות הכבדות שלי גרמו לשיערי להידבק לפניי וצווארי. שמעתי צעדים מהירים מתקדמים לעברי. זרקתי את חבילת הבגדים למזוודה וסגרתי אותה ברישול. 
הצעדים התחזקו ומייד נפתחה הדלת. 
דמות השד בצורת נער סקסי עקצצה מול עיניי. הבאתי אנחת גועל ועקפתי את הארי עם המזוודה המרושלת.״ חכי !״ הארי שבר את קולו הרועד ותפס בכתפי .״ את לא יכולה ללכת עכשיו!״ הוא הצהיר מקרב אותי אליו ומוחא דמעותי במהירות.״ אני כן ״ בכיתי ולא העזתי להסתכל בעיניו.״ עזוב אותי״ מלמלתי מקפלת את גבותיי בטבעיות; זה תמיד קורה לי כשאני בוכה . הרבה. 
״ בבקשה תשארי״ קולו של הארי הדהד והתחיל להיות שבור במיוחד . סנטרו קופל ועיניו בערו. הצלחתי להשתחרר מאחיזתו והתקדמתי במהירות ליציאת במסדרון.״ לא בבקשה!״ הוא רדף אחרי . זה פשוט הרג אותי , הוא יכל לחשוב על מה שהוא עושה . הוא לא מבין שאני שונאת אותו.אני שונאת אותו? הסתובבתי לרגע , ופניו של הארי נראו כמו שלא הכרתי מעולם. נעצרתי במקום בוהה בו. עיניו אדומות כמו מיים רותחים וריסייו התארחו בגלל הדמעות שהריטבו אותם. אותן הדמעות חנקו את קולו וגרמו לפיו להיות נפוח ואדום. רועד ושקוד. בדיוק כשרציתי להניף את ידי על לחיו ולסתור לו , גופו התמוטט ארצה. ״ הארי!״ צווחה נשמעה מפיי, ובלי כוונה החסרתי פעימת לב. גופו נדרס על הרצפה ועיניו המשיכו דומעות אף על פי שהן אדומות. 
הרגשתי שהארי חולה ומשוגע. 
התיישבתי ליד הארי במהירות והחלתי מנענעת גופו.״ הארי תתעורר ״ מלמלתי בבכי גולשת לגבו וצוותת אותו בזהירות.״ הארי..״ קולי התנגן בזמן שעיניי פיסלו דרכן לפניו האדומות של הארי . 
הנחתי את ידי ללא חשיבה על ראשו הכבד של הארי _אף פעם לא הרשתי לעצמי לגעת בשיערו של הארי, ובראשו , בכלל. ליטפתי את לחיו הלחה ותפכתי אלייה בעדינות. ״ בבקשה.. תתעורר״ הכבדות בקולי הדהדה עוד יותר. 
שלפתי בחיפזון את הטלפון שלי מכיס המזוודה ומייד ניסיתי להריץ במוחי את מספר בית החולים , טיפול נמרץ , משהוא . הדלקתי את הטלפון בתקווה רבה , מרגישה שהארי עומד למות ויש לי רק שלושים שניות להציל אותו . סימן התפוח הלבן הופיעה והאיר את מסך הטלפון שלי , וזה הורא לי על דליקתו.״׳קדימה…״ מלמלתי מסניפה מבט להארי הדומם. מסך הטלפון נדלק והופיעה אייקון חיפוש קליטה מעל . אצבעותיי דילגו לסימן הטלפון הירוק והקלידו את מספר בית החולים. ״ נו נו נו ..״ קצצתי את ציפורניי בציפייה. ״ שלום אפשר לשייע?״ קולה הרגוע של אחת הפקידות התנגן למשמע אוזניי.״ הא , ל-לא יודעת מה קרה לו, אני חושבת שהוא מת!״ ליבי נשפך החוצה והדמעות חזרו לעניי.״ רגע תרגעי מתוקה, מה קרה ? איפה את?״ הפקידה נשמעה מחוץ לעניינים אבל ידעתי שהיא רוצ לעזור .״ הא, אני ב-במלון הא..״ האנשים הקטנים שבמוחי פתחו את כל מאגרי המידע וחיפשו את שם המלון. הארי הוציא אנחה מפיו והזרים עוד דמעות , מה שגרם לי להילחץ עוד יותר . ידעתי שהוא לא מת, אבל הוא היה נראה פשוט נורא.״ תעזרו לי!״ צעקתי לתוך הטלפון , מביטה בהארי סובל ומקונן על רצפת המסדרון. 
דלת חדר נפתחה .״ אוסטין!״ ליבי קפץ בתקווה.״ מה קרה פה?״ אוסטין המופתעה פתח את עיניו בתדהמה וקפץ לעבר הארי.״ חמודה איפה את?״ הפקידה חזרה על דבריה. ״ אוסטין איך קוראים למלון?״ ״ אינשיונל הוטל״ אוסטין הזריק במהירות.״ אינשיונל הוטל!״ צעקתי במהירות מחפשת את צווארו של הארי, לבדוק את דופקו.״
אם לא תגידי לי מה קרה אני לא יוכל לדעת איזה צוות לשלוח.״ הפקידה התעצבנה .״ הוא פשוט נפל על הרצפה ״ הסברתי מפנה מבט לאוסטין ההמום.״ אנחנו בדרך״׳ הפקידה הפציעה. ניתקתי את השיחה במהירות .צעקתי את שמו של הארי כמה וכמה פעמים. ואין נמען. ״ תעזור לי אוסטין״ פניתי אליו בבקשה תופסת את גופייתו הלבנה של אוסטין . ״ אולי מיים יעוררו אותו״ הבריק אוסטין רעיון וברח לחדרה במהירות. 
3 דקות מייסרות עבורי- ואוסטין יצא עם שתי כוסות מיים גדולות למדי. ״ מה לעשות עכשיו?״ אוסטין מלמל בפחד .״ פשוט תזרוק את זה עליו!״ פתחתי בצעקה רועדת וכועסת. אוסטין נדרח ושפך את תוכן הכוסות על פניו של הארי. זה היה כמו סרט שמים שטפו את פניו. והכל נהיה תאור יותר. הארי קימט את מצחו , נראה גרוע במיוחד. ידיי ליטפו את פניו בצחיחות והרגשתי שאני מנטרלת את קיבעון פניו הדמומות.
משהוא לא בסדר עם הארי.