Opposites פאנפייק על וואן דיירקשן |פרק 4|

Opposites- 4 פרק 
כשהדלת של המונית נפתחה ומול עיניי ניצב המלון הענקי בו אנו עומדים ללון פה בניו יורק, פיי נפער . ״ את מתכוונת לצאת?״ זאין שאל בכאס. לא עניתי לו אבל שחררתי את עמידתי המקפיאה שהשפיעה לרעה על יציאתם של הבנים מהמונית . כשראיתי שאחד המאבטחים משלם ניצלתי את זה בכדי לרוץ למלון ולא לחכות לגל המעריצות שיבואו באופן צפוי . הידקתי את מכנסיי השחורים והתחלתי לרוץ בנעלי האולסטר הישנות . ככל שהתקרבתי יותר למלון היפיפה , עיניי נפתחו ובחנו את יופיו החיצוני ואת סביבתו מעוטרת הדשא הרענן. כשדלת הזכוכית הענקית נכנסה לטווח הראיה שלי, החלתי לסדר את השיער ממאט ההשתקפות שלי על השמשה . ראיתי שליד השתקפותי עומד עוד בחור . ״ את נכנסת?״ הבחור צחקק במתיקות . הסתובבתי בזהירות ופגשתי בבחור גבוה ויפה תואר. הבטתי בו במבט די מפחיד אבל הוא לא נרתע ממנו . הבחור חייך אליי ונכנס לאחד מהדלתות המסתובבות . כשהוא נכנס לאחד מהן, מיד נכנסתי לאחר התאים אחריו, הרגשתי שאני די מטרידה אותו , אבל במילה חיים רק פעם אחת, לא? וחצי מהחיים שלי הם סבל אז מה אני מפסידה? ״ אני הת׳ר״ צצתי מאחורי הבחור המתהלך לאיזור הקבלה .״ היי אני אוסטין ״ הוא הסתובב אליי והניף את שיערו השחור לצד ימין . ״ היי אוסטין״ מרחתי את קולי וחייכתי חיוך טיפשי . הוא צחקק ליידי והתקדם קצת יותר לעבר המארחת .״ את לא מהאיזור נכון?״ הבחור שאל אותי מחכה למארחת שתסיים לדבר בטלפון .״ ל-לא , האמת שאני מלונדון , באתי ללוות את אח שלי והלהקה שלו״ אמרתי בצחקוק נעמדת בעמדה השנייה שליד אוסטין מאחורי גברת גבוהה מטולטלת . ״ הא! בגלל זה את כל כך דומה לזאין״ אוסטין אמר בהקלה פוצח בצחקוק עמוק .״ כן, אני מניחה״ מלמלתי משפילה את מבטי .״ אז נראה אותך?״ אוסטין שאל ונשך את שפתיו .״ כן, בטח ״ הנהנתי בהסכמה מעלה חיוך על פניי . אוסטין הושית לי את הטלפון שלו ולא הבנתי למה עד לאחר כמה דקות .״ הא״ קיפלתי את גבותי בהבנה . נכנסתי במהירות לאנשי הקשר ופתחתי אחד חדש . מעולם דבר כזה קרה לי, מוזר שפתאום התחלתי לדבר איתו סתם כך .״ בבקשה״ הושטתי לו את הטלפון והתקרבתי למארחת .״ ביי הת׳ר״ הוא אמר מתרחק באיטיות מהמקום אוחז במפתחות החדר . ״ שלום במה אפשר לסיע?״ המארחת הנחמדה פנתה אליי והעירה אותי 
ממחשבותי העליזות שבהן לא שקעתי מזה שנים .״ כן אני באתי עם -״ אמרתי והנמחתי את קולי הרם . ״ וואו דיירקשן״ לחשתי לתוך אוזנה הקטנטנה של המארחת .״ הו״ היא מלמלה וביקשה ממני לחתום בכמה דפים . ״ תודה רבה״ היא אמרה אוספת ממני את הניירת ומוסרת לי שישה מפתחות מוזהבים בצורת כרטיס . אספתי את כולם בידי הקטנטנה הימנית והרמתי את הטלפון שלי . לחצתי על האייקון של הטלפון הירוק והתכוונתי להתקשר לזאין .״ לקחת את המפתחות?״ לואי שאל בנימה נחמדה וחייך אלי . נרתעתי מאט כי הוא הופיע מאחרי והבהיל אותי .״ כן״ עניתי לו. לא חשבתי שבכלל אפשר לפחד מלואי, אבל האמת שאני מפחדת מכולם בחבורה הזו . כשהמאבטחים בינתיים נעבקים עם המעריצות לואי וזאין נחלצו ליידי והפקירו בשטח המאיים את נייל ליאם והארי . זה היה כמו מלחמה אם לא להגזים . ״ תראו את נייל!״ לואי החל לצחקק והצביעה על דלת הזכוכית שדרכה ראו את נייל סובל ממשיכות בשיער ממעריצה משוגעת ולא פחות .״ זה לא מצחיק זה מפחיד״ הפסקתי את צחוקם המתגלגל ופתחתי את עיניי למצבו הנורא של הארי , כחמש בנות החלו לתפוס לו במכנס ולמשוך אותו למצבים שונים , אני לא יודעת עם לבכות או לצחוק. החלטתי לצחוק כאשר אחת הבנות קרעה חתיכה מהמכנס של הארי במפשעות שלו. ״ אוי זה נורא״ אמרתי בקול מתרומם, החזקתי את בטני צוחקת ללא הרף . ״ שמישהוא יעצור את זה״ מחיתי דמעות דמיוניות מעיניי ונאנחתי על אחת הספות בלובי , צופה במאבטחים שמנסים להבריח את ליאם נייל והארי לתוך בית המלון .
כשתהיתי בדיוק איפה ליאם , זיהיתי אותו די מרחוק, זה נראה כיאילו כמה מעריצות מחזיקות אותו למאלה . רגע, הם באמת מחזיקות אותו למאלה! ״ היי תראו את ליאם!״ צעקתי טיפה יותר ברצינות מצביעה על צד ימין בדלת הזכוכית שמילאה את כל הקיר . בזמן ששתי הבנים לא הפסיקו לצחוק בצורה נוראית, אני ממש דאגתי לשלושתם, עד כמה שאפשר לדאוג להם אחרי שהם הציקו לי כל כך הרבה , אבל אני אחת סלחנית. אחד המאבטחים היותר גבוה וחסון הבחין שהארי כמעט בוכה בזמן שממשיכים לתפוס לו במכנס , אני אפילו לא מבינה איך הם עושות את זה . המאבטח תפס את הארי , שתי ידיו החסונות של המאבטח הקירח תפסו במותניו של הארי ונשאו אותו . המאבטח חצה כמה מעריצות וזרק את הארי לתוך בית המלון . זאין ולואי הפסיקו לצחוק כאשר הגב של הארי נחבט ברצפת בית המלון .״ הארי אתה בסדר?!״ לואי חסם את חיוכו הפורץ ורץ לעבר הארי הגוסס .״ אח .. לא״ הארי התרומם מאט . ״ מה קרה לך שם?״ זאין שאל אוסף את הארי ממותנו בזמן שלואי עושה אותו דבר בצד השני . הבטתי בהארי, חולצתו הלבנה מוטה ללמטה כיאילו שהגדילו אותה בכמה מידות מרוב המשיכות , והג׳ינס שלו מקופל וקרוע מכל צד אפשרי שאפילו ראו חלק מהבוקסר האפרפר שלו. כשאותו המאבטח עזר כוח ולקח גם את ליאם ואת נייל וגרם לגב שלהם גם להיחבט ברצפה , לקח לפחות עוד חצי שעה . שלושת הבנים הממורמרים עקבו אחרי בדרך לחדר. הלכתי קדימה בלובי עד למאליות הרחבות. ״ כנסו״ פיניתי את דרכי ללואי ולזאין ששחבו את הארי בכוח .״ נו תעמוד יא מעצבן״ זאין צעק על הארי .״ תסתום״ הוא החזיר לו והוציא לשון קטנטנה . נכנסתי למאלית מייד אחרי שלואי נכנס אחרייה . ״ בבקשה על תדברו על זה״ הארי פתחת את פיו בראשונה .״ כן ״ כולם מלמלו . 
המאלית נפתחה ולנגד עיננו הרבה חדרים מפוארים, אחד אחרי השני . חילקתי ללואי שתי מפתחות ראשונים .״ זה שלך ושל ליאם״ הוראתי ללואי ושלחתי אותו לחדר 218 . ״ זאין, זה שלך״ נתתי לו שתי מפתחות .״ זה שלך ושל נייל״ הוספתי והצבעתי לחדר 219 .״ לבסוף הפניתי את צומת ליבי להארי. ״ אתה בחדר 221״ הוראתי להארי נותת לו את המפתח החמישי, מעניין המארחת נתנה לי שישה מפתחות.״ רגע, איפה שלי?״ שאלתי בדאגה מחפשת בכל כיסי. ״ לא נורא תתארחי בחדר שלי״ הארי קרץ לי וחיך חיוך גועלי .״ רק אצלך אני יתארך״ גיחכתי בפניו . אני והארי עמדנו, ונראה שהארי חיכה לתשובה מפי.״ אני ארד למטה לבקש מפתח״ צץ רעיון במוחי ואמרתי אותו בהתרגשות.״ אי אפשר יש להם מין שביתה כזאת השבוע״ הארי אמר הגדיל את חיוכו . הסתכלתי אליו ורעל בעיניי, והוא רק נשען על אחד החדרים בשילוב ידיים. ״ נו בוא כבר.״ הוראתי לו לא מעיזה להסתכל לתוך עיניו, מחפשת את חדר 221.״ ניצחון״ הארי צחקק מנסה לצמצם את קצב ההליכה שלי .״ שום ניצחון״ מלמלתי אליו בודקת את מספר החדרים . ״ הו הינה זה״ גיליתי בהתרגשות, מעולם לא הייתי בבית מלון כה מפואר . ״ תביא את המפתח ״ יריתי על הארי .הארי הושיט את ידו באיטיות לעבר החור הצר והחליק את הכרטיס לתוכו. עיניי נפערו . ״ וואו״ מלמלתי למראה היופי והגודל של החדר . הארי , המלוכלך, חשוב לציין רץ לעבר המיטה ונשכב אלייה בנחת .״ מה אתה חושב שאתה עושה?!״ צעקתי אליו וסגרתי את הדלת מאחורי ברעש .״ שוכב?״ הארי אמר ללא הבנה .״ אתה מלוכלך!״ הסברתי לו בתקיפות מתקדמת לעבר המיטה ומצביעה על הארי המשתרעה על כל המיטה . מהר מאוד הארי ירד מהמיטה , בהפתעה גדולה מאוד הוא צייט לי .׳ אה נחמד׳ חשבתי בראשי המשועשע . החלק הכי טוב זה שהוא חיכה להוראה שלי .״ בוא איתי״ אמרתי לו מתקדמת לעבר חדר הרחצה הגדול . הבטתי במראה הגדולה וישר הסטתי את מבטי על הארי .״ אתה הולך להתקלח , תשתמש במגבת, ובבקשה, תתלבש פה״ שלחתי לאוויר מנסה לקבל את כל צומת הלב של הארי . ״ כן כן..״ הוא מלמל פושט מעליו את החולצה . כשהוא החל להתפשט מיהרתי לעזוב את חדר הרחצה .״ את לא נשארת?״ הארי צחקק בשעשוע .״ לא ״ רתנתי אליו ומיד סגרתי את הדלת אחריי . שמעתי את הצחוק הדפוק שלו מתגלגל מאחורי הדלת. שראיתי את המיטה המגרה הזאת כל מה שעבר לי במוח הוא לקפוץ אלייה, אבל זה יסטור באופן ברור את מה שאמרתי להארי , לכן הייתי צריכה לרסן את עצמי .״שיט״ חשבתי לעצמי נזכרת בבנים , שבטוח כבר שברו כמה דברים בחדר .״ הארי אני תכף חוזרת השארתי לך מפתח!״ צעקתי בקולי קולות מתפללת שהארי ישמע אותי . הרגשתי שאני כמו בת הזוג שלו אחרי מה שאמרתי .׳ השארתי לך מפתח ׳ . ׳ זה חמוד׳ חשבתי כאשר אני רצה לעבר חדר 218.״ לואי תפתח לי!״ צעקתי בייאוש לתוך החדר .״ אני בא״ קול נינוח נשמע מין החדר והתקדם באיטיות . ציפיתי לראות בלגן אמיתי , אבל האמת שלא היה בלגן כלל וכלל . הכל היה מסודר ואני חייבת לטובתו של לואי שהוא התקלח .״ אוקיי״ הצדעתי לו והמשכתי .״ אני מקווה שלא תהפוך אותו למזבלה ״ המשכתי בצחקוק . ״ כן כן ..״ לואי צחקק סוגר אחרי את הדלת . עכשיו יש לי את נייל ואת ליאם. רצתי לעבר החדר של נייל שבאופן נוח קרוב לחדר של לואי . ״ נייל?״ שאלתי דופקת על הדלת. שמעתי מתוך הדלת נחירות קטנטנות , והנחתי שהוא ישן . הנחתי לו לנפשו . חשבתי בבירור שליאם וזאין יסתדרו, אז חזרתי לחדר שלי . ושל הארי. לפני שקירבתי את הכרטיס לחור שלו, עלתה במוחי שאלה .״ אתה לבוש, הארי?״ שאלתי בנימה נעימה מקרבת את ראשי לדלת .״ כן..״ קולו נשמע מרחף טיפה . לבסוף פתחתי את הדלת . הארי התקלח, נענע להוראתי, הוא התכרבל במיטה , ללא חולצה או מכנס אומנם אבל העובדה שהיה לפחות משהו עליו , עזר לי .( בוקסר ) ״ אתה עייף ?״ שאלתי אותו מורידה את נעליי ואוספת את שיערי לקוקו גבוהה . הרגשתי גאווה שהארי הקשיב לי, כי הארי הילד שפגע פי כל כך הרבה לא מקשיב לאף אחד . הארי נענע את ראשו .״ אתה רעב ?״ המשכתי לשאול אותו מרימה את גבותיי .״ נה..״ הוא מלמל מושך את השמיכה לחזהו .״ אז אתה כן עייף?״ המשכתי את שאלתי הראשונה , מושלת את האליונית מעליי .״ מה אכפת לך ?״ הארי זרק לאוויר . נרתעתי מאט משאלתו . ״ סתם ..״ מלמלתי . בדרך כלל אני תמיד מורידה את המכנס , אבל הייתי עם הארי , ולא היה לי נעים . נכנסתי לחדר הרחצה והחלפתי במהירות את מכנסי הג׳ינס השחורים שלי למכנסיי פיג׳מה ורודים קצרצרים . ״ אני הולכת לישון..״ מלמלתי מעבירה מבט קצר בחלון, השמש אומרת שצהריים עכשיו, ובדרך כלל אני לא ישנה בצהריים , אבל הייתי ממש עייפה . מהכל . נכנסתי למיטה בשקט מקפיא , משתדלת לא לעשות משהוא שירגיז את הארי , או להתקרב אליו יותר מידי . כשהתמקמתי במיטה ומשכתי קצת מהשמיכה , כי רובה היה של הארי ופחדתי לבקש ממנו שמיכה , הארי התקרב לאוזניי והרגשתי את נשימותיו החמות .״ אל תפחדי״ הוא ביקש בנימה מרגיעה . הפעם ההרגעה שלו עבדה יותר מהקודמת , אבל עדיין פחדתי . הארי שחרר מהשמיכה שלו והעביר אותה לצד שלי .״ תודה הארי..״ מלמלתי מתרווחת לעבר השמיכה . עדיין פחדתי לקבל את השמיכה , אבל לקחתי קצת ממנה .״ אני יודע שאת מפחדת״ הארי סובב את ראשי אלי ומבטו אמר לי משהוא מסתורי ולא מובן . השפלתי את מבטי . ״
בבקשה ״ הארי לחש .״ בבקשה על תפחדי ממני ״ הארי המשיך מסרק את עצמות הלחיים שלי באגודלו הרח . ״ אבל אני כן״ פלטתי בטעות , משהוא שלפי דעתי לא הייתי צריכה לפלוט . ״ תתקרבי״ הוא ביקש ממני. האפשרויות עלו במוחי ; אולי הוא יחנוק אותי? ירביץ לי ? הוא בטוח יעשה לי משהוא! . אבל הרגשתי חייבת . גופי נע באיטיות כשהוא שכב על הצד לייד הארי . הסתובבתי בחזרה לתנוחה בה גבי מופנה לבטנו של הארי . הוא לא וויתר . הארי דחק אותו לחייקי ושנינו יצרנו מין תנוחת כפיות מקפיעת עצמות . הארי שוב התקרב לאוזן שלי .״ למה את מפחדת ממני?״ הוא שאל בייאוש .״ כי אתה מפחיד אותי״ עניתי לו במהירות .״ אני מצטער״
הארי ענה בנימה דאגנית.״אני לא רוצה לגרום לך לפחד ״ הוא מלמל , משהוא בקולו נראה לי אמיתי למדי, הוא המשיך וליטף את שיערי. הרגשתי שמשהוא בליבו של הארי נהיה רח יותר . אבל מפחיד הוא תמיד ישאר .