one way or another פרק 1:

ירדתי מהמטוס ושדה התעופה "היתרו" נגלה לעיני. אני כבר מנוסה בטיסות אז ישר אלכתי לעבר הבדיקות. כשיצאתי משדה התעופה, לונדון ,נגלתה לפני. הלכתי ברחוב הקריר מחפשת אחר מונית, אך כל המוניות היו תפוסות. חיפסתי וחיפסתי אך לא מצאתי אחת פנויה. עצרתי ליד קטע כביש ריק, מכונית שחורה באה נסעה באיטיות עד שעצרה לידי. החלון המושחר נפתח ופניו של הארי סטלייס נגלו מפתח החלון, "רוצה טרמפ?" הוא שאל "כן,תודה" עניתי בלי פחד אני חסרת מעצורים. נכנסתי לרחב והתיישבתי ליידו. "מה הכתובת?" "רחוב ********" "אהה, אני גר ברחוב הזה". "איזה מספר בית את?" "98, עניתי. "אהה אני 49". "מגני אנחנו די קרובים (תחשבו ש-50-1 זה שורה ו-100-51 זה שורה אז הם יוצאים ממול) "כן" הנהנתי בתשובה הסתכלתי על לונדון, בוחנת במבטי את העיר שעכשיו הוא הבית שלי המשכתי לבהות עד שהוא קטע אותי בשאלה "אז מה את עוסה כאן היילי נכון?" "איך אתה יודע את השם שלי?" "ההורים שלך מספיק אשירים ומפורסמים בכדי שאני ידע" "אהה" החזרתי, וואו אני גאונה! "אני באתי ללמוד היפ הופ בצורה קצת יותר מקצוענית" "אהה" אוצר המילים שלנו די דומה ולשתינו יש רמת אי קיו זהה! אנחנו תאומים! "הגענו" הוא אמר לאחר כמה דקות בהם הוא סיפר לי קצת עליו ואני סיפרתי לו קצת עלי. ירדתי מהאוטו ולפני שסגרתי את הדלת הארי שאל אותי: "רוצה להפגש?" " כן אבל מתי?" "מחר בשמונה מתאים לך?" "כן" "אני יבוא לאסוף אותך" "אוקי תודה הארי" "בבקשה לילה טוב היילי" "לילה טוב הארי" סגרתי את הדלת ומכוניתו של הארי נסעה ניכנסתי בפתח הדלת כשהפרפרים מציפים את ביטני. נירדמתי בתחושה טובה לאחר יום טוב,לאחר הארי סטלייס