Now or never -פרק שישים וחמש

*מנקודת מבטה של שירז*
הגעתי לגן שעשועים. התיישבתי על ספסל וטמנתי את ראשי בין רגליי. התחלתי רק לבכות רציתי פשוט רציתי להיעלם מהעולם המגעיל הזה.
"היי" שמעתי קול.
"אם זה זאין ליאם לואי או נייל לכו מפה ומהר" אמרתי ממשיכה לבכות.
"שירז?" שמעתי קול אחר.
"נו מי זה?" שאלתי והרמתי את ראשי. ראיתי את ג'ניפר וקלובר. חיבקתי אותם חיבוק מוחץ ומנחם בדיוק מה שהייתי צריכה.
"מה קרה לך?" שאלה קלובר.
"בוא נגיד שאתם לא תשמעו ממני יותר" אמרתי מוחה את דמעותיי.
"שירזוש מה קרה?" שאלו דואגות.
"נפרדתי מהארי הוא בגד בי" אמרתי ושוב הדמעות פרצו.
"יש נסיכי פנוי!!!!!!" צעקה ג'ניפר.
"ג'ן את לא ממש עוזרת.." אמרה קלובר וחיבקה אותי.
"אוקיי סורי" אמרה.
"אבל מה בדיוק קרה כי את יודעת זה הארי! הארי סטיילס" שאלה קלובר.
"הוא… הוא התנשק עם בת דודה שלי והוא ממש לא הנסיך שאתם חושבות אני הקרבתי את עצמי בשביל שאני יהיה איתו ומה שהוא עושה זה מתנשק עם בת דודה שלי מאחורי הגב!" צעקתי.
"אבל אני בטוחה שיש איזה סיבה" אמרה ג'ניפר חושבת.
"גם כן שיכור" אמרתי.
"טוב אנחנו חייבות לרוץ אני ממש מצטערת אם את צריכה משהו תתקשרי אלינו" אמרה קלובר. נפרדנו והן הלכו. קמתי מנסה למצוא את הבית. הדלקתי את מסך האייפון והיה לי מלא שיחות שלא נענו מהארי ומהבנים. נכנסתי לבית ואף אחד לא היה שם נעלתי את הדלת ונכנסתי לחדרי. פתחתי את מגירת השידה והוצאתי משם את כל התמונות שלי ושל הארי. התחלתי לשרוף אחת אחת שברקע השיר של טיילור – We Are Never Ever Getting Back Together
התחלתי לבכות ולזרוק את על הרצפה את כל החפצים שקנה לי.
"שירז את פה?" שמעתי את קולה של אביה.
"כן ולכי" צעקתי.
"אבל אנחנו רוצות לעזור לך" שמעתי את קולה של קייט.
"אני לא צריכה עזרה שהחוצפן הזה יאכל את הלב שלו בשקט!!"צעקתי.