Now or never -פרק ארבעים ותשע

*מנקודת מבטה של לורן*
"שירי" אמרתי וחיבקתי את שירז.
"פיתה" אמרתי וחיבקתי את אושר.
"לולו" צעקו שניהם.
"שירי מה קרה לך ברגל?" שאלתי מודאגת כשראיתי שיש לה גבס והיא עם קביים.
"סיפור ארוך…" ענתה.
"נו מה ספרי לי איך אתכם?" שאלתי.
"את לא מאמינה עם מי אנחנו יוצאות…" אמרה אושר.
"אתן עם הטעם שלכן בטח מצאתם עוד אחד.." אמרתי.
"לא ממש" אמרה שירז.
"הארי לואי בואו" צעקה אושר. לא הבנתי למי הם מתכוונות ואז ראיתי את הארי ולואי הנסיכים מואן די!!
"אתן יוצאות עם הארי ולואי מואן די?" שאלתי.
"כן אנחנו פה…" אמר הארי בחיוך.
"אני מעריצה אתכם!!!!!!!!" צרחתי וקפצתי מהתרגשות.
"אממ…. תודה?" שאל לואי או יותר נכון היה מופתע מאיך שהגבתי.
"רגע מי עם מי?" שאלתי.
"אני עם אושר" אמר לואי ונישק אותה נשיקה קצרה.
"ואני עם שירז" אמר הארי וגם הוא נישק אותה.
"לולו בואי שנייה לצד" ביקשה אושר.
"אוקיי פיתה" אמרתי.
*מנקודת מבטו של לואי*
"פיתה? מה זה?" שאלתי את הארי.
"שירז אמרה שלורן ממציאה לכל אחד שם חיבה" ענה.
"אבל פיתה?" שאלתי בקול שיצא לי גבוה. אחרי כמה דקות הבנות חזרו.
"אושר פיתה?" שאלתי אותה.
"כינוי חיבה" אמרה ושלחה מבט ללורן.
"כן ברור אבל מה זה?" שאלתי.
"מאכל בישראל" ענתה.
"דרך אגב מאכל בואו נאכל" אמרתי.
"אוקיי" אמרה ושאלה את אשלי אם האוכל מוכן.