Nothing Like Us – סיפור על הארי סטיילס, פרק 5(:

נקודת המבט של הארי:

"הארי? הארייי קום כבר" שמעתי קול מתעלם ממנו כבר חצי שעה, מסתובב לצד השני של המיטה.
חשבתי שעזבו אותי במנוחה אך ללא התראה מוקדמת מים קרים נשפכו על פני
"הולי שיט מה אתם עושים?!" שאלתי בעצבים, ידוע שאסור להעיר אותי.
"קום כבר עוד שעה המטוס ממריא לאיטליה!" צעק נייל
"מה? מה שעה?" שאלתי, הטיסה שלנו יוצאת ב9 בבוקר.
"השעה 8, ישלך חצי שעה להתארגן והלימוזינה תיהיה למעטה ב8 וחצי" אמר ליאם.
התחלתי להארגן. נזכרתי שלפני יומיים אביה של קייט, ג'רמי גריי הודיע על כך שביתו ובת שותפו גרייס, מצטרפות אלינו לסיבוב הופעות מאז ההודעה לא ראיתי יותר את גרייס בסביבה… והיא לא דברה איתי כל הערב, חשבתי שסופסוף התחלנו להסתדר אני מקווה שהיא לא כועס עליי כי אין לה עלמה, הייתי נחמד אליה. טיילור נוסעת איתנו לאיטליה להופעה אבל שנעזוב את איטליה היא תמשיך ללוס אנג'לס ואנחנו לצרפת. כל הבית היה באירגונים והבנות קמו כנראה הרבה לפני כי הן היו מאורגנות המזוודות שלהן בסלון והן מנצלות את הזמן בלישתות כוס קפה ולהתבדח עלזה שאנחנו לחוצים, אוקיי כנראה לא הבנתם אבל שאנחנו לחוצים לאנשהו כל הבית מלא בבגדים, אפטרשייבים, בוקסרים והכול בערמות. אוקיי אנחנו לא הכי מסודרים בעולם אז זה מה שמבדר אותן זה בהחלט מחזה מצחיק.
"נייל תן לי את החולצה מהכביסה" צעקתי לעברוו הוא מגיע אליי בטיל עם החולצה שלי בידיו רץ בבוקסרים וגרביים בלבד. זאיין מביט בפעם השמונים במראה, לואי עסוק בלהחליק על ריצפת הפרקט החלקה בעזרת גרביו וליאם עובר בין כל החפצים שלו בודק שלא שכח כלום.
אלינור הרימה ידיים בלנסות להסביר ללואי שנותרו רק עוד 10 דקות והוא עסוק בשטיות כמו להחליק על הריצפה והתחילה לארגן לו דברים במזוודה בעצמה, דניאל ופרי יושבות ורואות שידור חוזר של 'המרוץ למיליון' ציפצוץ מודיע לנו כי הלימוזינה כבר בחוץ רצתי במורד המדרגות למעטה רואה את נייל ליאם וזאין מתייצבים שם וצעקה נשמע מהקומה העליונה אלינור ירדה גם היא "כולם להתרחקק" צעק לואי מהקומה העליונה לא עברה שניה ובום חזק של המזוודה שנפלה מהקומה העליונה חבטה בריצפה ולואי רץ במדרגות לובש חולצה תוך כדי והתייצב גם הוא. כולנו מוכנים. זה בהחלט לא היה הבוקר המסודר שפול ביקש שיהיה לנו. הוא ביקש שנארגן את הכול יום לפני, אבל התעצלנו. התיישבנו בלימוזינה והגברנו את המוזיקה שנשמעה. אנחנו בלימוזינה אחת והבנות באחרת זה אומר שגם גרייס וקייט ישבו שם. שרנו כמה שירים מהמערכת, הגענו לשדה התעופה יוצאים מהרכבים הבנות כבר עמדו בהמתנה של בידקת המזוודות. איך זה אצלם הכול מסודר ?! הכול מתוכנן ובזמן.

נקודת המבט של גרייס:
הגענו לשדה התעופה אני וקייט בדרך לשם הכרנו את הבנות והם ממש נחמדות והתחברנו ישר, הם סיפרו את מקרה הבוקר של הבנים ולא הפסקנו לצחוק. התלבשתי חם כי היה ממש קר בבחוץ. ואז הבנים נכנסו הבנות הלכו אליהם וכולם התפזרו קייט מצאה הרבה במשוטף עם נייל והלכו לקנות כריכים בדוכן שבתוך שדה התעופה. לא היה כבר אפאחד באיזור בדיקת המזוודות והחלטתי ללכת למכונת הקפה. והוא עמד שם, הארי. מה ציפית גרייס שתסעי איתו לסבב הופעות ולא תראי אותו? חשבתי לעצמי. בדיוק שהסתובבתי כדי לחפש מכונה אחרת קול נשמע…… "גרייס" צעק לי צמרמורת עברה בי ששמעתי את קולו הצרוד… הסתובבתי וניגשתי אליו. "כן הארי רצית משהו?" שאלתי בקרירות "את מנסה להתחמק ממני?" שאל "כי זה יהיה די קשה עם העובדה שניהיה דבוקים אחד לשניה במשך חצי שנה" גיכח מה שאותי לא הצחיק בכלל. "לא הארי אני לא מתחמקת מאף אחד ואתה יכול לשכוח את מה שהיה בנה-" רציתי להגיד לו שישכח את היום הזה בנהר אך נקטעתי בגסות על ידי קול נשי עמוק
"הארי בייבי איפה אתה? שעה אני מחכה לקפה." אמרה
"אמ.. א..ני קצת התעקבתי פה" אמר לה. הרגשתי מיותרת.
הסתובבתי ללכת מישם וקולו של הארי נשמע שוב " הי גרייס לאן את?"
"אני לא רוצה להפריע, אני במילא צריכה ללכת" אמרתי
"אבל מה עם הקפה שלך?" שאל
"אני… אמצא מכונה אחרת" אמרתי הולכת משם
לא באמת היה לי התחשק לקפה יותר אחרי כל הקיטציות הזאת על הבוקר עושה לי להקיא.
התיישבתי על ספסל ההמתנה רואה את כל המזוודות מסודרות מעיד עלזה שכבר עברו בדיקות. שחקתי קנדי קראש באייפון ובודקת מה מזג האוויר באיטליה ומחטטת קצת בעמוד הטוויטר שלי, טוב עשיתי את כל זה בשביל להשיח את דעתי ללא כל הצלחה.
עלינו למטוס כל הבנים ישבו עם בנות זוגם הארי ישב עם נייל באזור מרוחק יותר ,טיילור טסה במטוס הפרטי שלה. ואני עם קייט כמעט כולם רדומים כבר מזמן. וישלנו 5 שעות נסיעה.
"קייט מה איתך ועם הבלונדיני" שאלתי וחיוך עלה על פניה
"כלום.." אמרה ועלה סומק על לחייה
"אל תשקרי לי, את מחבבת אותו!" צעקתי את החלק האחרון וכל המבטים הופנו אליי
"שקט ימשוגעתת, טוב חכי פה אני הולכת לשאול משהו את פול" אמרה בחינניות. לא ידעתי מה ישלה כבר לשאול אבל לא שאלתי אותה. עצמתי את עייני ואז קול צרוד נשמע מגכח בגרונו והתיישב לידי
"אני יכול?" שאל מצביע על המושב
"קייט יושבת כאן." אמר בקרירות
"הו זה מרושע עם העובדה שהחברה שלך מתמזמזת במקום שלי" אמר מעגל חיוך
הפנתי את מבטי אל קייט ושהיא ונייל לא מבזבזים את הזמן
"שב" עניתי לו במטרה להשמע לא מעוניינת
"לא התכוונתי להפריע לך אבל ה-" הוא התחיל
"זה בסדר הארי גם אני לא מאושרת מזה, עם לא אכפת לך אני מנסה לישון" אמרתי
הוא לא ענה רק השעין את המושב למצב שכיבה ועצם עיניו
אני לא נהנת מזה… בכלל לא, כל מה שאני רוצה זה לחבק אותו. הבנתי שאני לא אוכל להרדם אז הבטתי בהארי מוודה שהוא ישן לגמרי, תווי הפנים שלו מסודרות כך שהכול במקום עורו חלק שפתיו ורודות ומלאות עיניו סגורות והוא נראה מלאך… מלאך שהייתי רוצה להיות לצידו… אבל הוא איתה. ולא אכפת לי יותר! מעולם היה לי אכפת מה חשבתי לעצמי? שהוא יהיה נחמד יוכל איתי ארוחה ויקח אותי לנהר נתאהב והכול יהיה מושלם? אז זה קורה רק בסרטים וזאת המציאות והמציאות קשה… לא עם כל מי שאתה אוהב ישלך אפשרות להיות איתו. מה חשבתי זה פאקינג הארי סטיילס זה לא יקרה תשכחי ממנו כבר… חשבתי לעצמי ונרדמתי..
"גרייסי? קומי המטוס נחת אנחנו באיטליה" שמעתי את קולה הרך של קייט
"מ..מה מתי נחתנו?" שאלתי "עכשיו, בואי כולם כבר בחוץ" אמרה נותנת לי יד עוזרת לי לקום. יצאנו מהמטוס וכמו שהיא אמרה כולם כבר היו שם עולים ללימוזינות גם קייט נכנסה ואלינור נגשת אליי "גרייסי? הכול בסדר איתך?" שאלה
"נפלא" אמרתי מאלצת חיוך. "יופי. בואי" אמרה מושכת אותי ללימו. הגענו למלון והוא היה ענק ומפואר
"טוב ככה, הזמנו שתי סוויטות מלכותיות בקומה האחרונה משקיפה נוף יפיפה. זה קקומה רק עם שתי סוויטות החדר שלי יהיה קומה מתחתכם אז אנא בלי יותר מידי רעש" אמר פול. הוא נתן לנו את המפתחות נכנסנו למעלית והיה שקט היה מתח באוויר. זה לא מוצא חן בעייני. אני והבנות פתחנו את החדר והוא היה ענקק פרקנו את כל המזוודות והכול היה מסודר שמנו מוזיקה במערכת רוקדות ושרות כמו משוגעות דפיקה בדלת עצרה הכול לואי פתח את הדלת "הא אמ..מביך, מה אתן עושות?" שאל וקפץ על הספה "היינו באמצע משהו אתה יודע" פרי אמרה "הו טוב, עם בשבילכן לרוץ במעגעלים לקפוץ אחת על השניה ולצרוח שירים שלנו זה משהו אז אני יוצא" אמר עם חיוך מרוח על פניו.
" הו נחמד לואיס החברים שלך כלכך משעממים אותך שקפצת לביקור?" שאלתי
הוא צחק כמה שניות ואמר "לא, לא איתנו כיף לעומת כמה בנות אחמ אחמ" אמר
"צאא מיפהה טמבל" צעקה אלינור בחיוך
"אוקיי מיי לאב" ויצא הדלקנו את השירים ואז הוא נכנס שוב
"הא נזכרתי, עוד שעה יוצאים לארוחת ערב" אמר ואז הארי בא גם הוא
"הו לואיס איך אתה יכול להפריע להם" אמר בציניות
"אני לא, בדיוק אמרתי להם שעוד שעה ארוחת ערב" אמר
"היי חברה זאין שוב שבר את האפטר שייב והו-, הי מה אתם עושים?" ליאם נכנס וקפץ על הספה מצטרף לחבריו
"לואי בדיוק אמר לבנות שיש ארוחת ערב עוד שעה" אמר הארי
"ואז הארי בא" לואי אמר מחייך
"הו שמעתם שפול זרק צלחת ע-" התחיל ליאם וזאין נכנס באמצע דבריו שרק מגבת מחסה את חלקו התחתון
"הי חבר'ה אתם לא מאמינים נשבר לי האפטר שייב וכל החד- , הי מה אתם עושים?"
"לואי בדיוק אמר לבנות שיש ארוחת ערב עוד שעה" אמר ליאם
"ואז הארי בא" אמר לואי "וליאם בדיוק התחיל להגיד משהו" אמר הארי
"הו נחמד שמעתם שפול זרק צלח-" התחיל, ונייל נכנס בבוקסרים לחדר
"ניילל" כל הבנים צעקו מחייכים
" אתם לא מבינים כל החדר מסריח מאפטר שייב של זאי- ,הי מה כולם עושים פה?" שאל מתיישב בין חבריו
"לואי בדיוק אמר לבנות שיש עוד שעה ארוחה, בעצם עוד חצי שעה" אמר זאין מביט בשעונו
"ואז הארי נכנס" אמר ליאם
"וליאם התחיל להגיד משהו" אמר לואי
"ואז זאין נכנס חצי ערום" אמר הארי
נייל צחק ואמר "הו אתם לא מבינים פול שבר צלחת על החדרנית כי היא לא הביאה לו את הסבונים המיוחדים שלו לכו תבינ-" התחיל וקטענו אותו
"אתםם צאו מהחד-" ונקתענו על ידי מישהו שנכנס בדלת. זה היה פול.
"אתם ממש ממש לא רציניים אמרתי לפני שעה שיש אמרוחת ערב ושתרדו למעטה ב 19:00 בדיוק ואיפה? אתם לא אחריים" אמר "מה כולם עושים פה?" שאל מבולבל
"לואי רצה להודיע לנו שיש ארוחת ערב" אמרה דניאל
"ואז הארי נכנס" אמרה אלינור
"וליאם בדיוק התחיל להגיד משהו" אמרה קייט
"ואז זאין שבר את האפטר שייב ונכנס לנו חצי ערום לחדר" אמרתי
"אז נייל התפרץ בבוקסרים" אמרה פרי
"ואז אתה באת" אמר נייל
"איך בכלל שוברים אפשר שייב?"שאל
"הו זה פשוט, זה נפל לו לאסלה" אמר הארי
"אתה זרקת צלחת על החדרנית?" שאל ליאם בסקרנות
"אני לא רוצה לדבר עלזה" אמר כמעט בוכה ויוצא ומהמסדרון שמעו אותו מקלל וצועק "הסבונים שלייי"
"אני לא מאמין" מילמל נייל
"החוצהה" צעקה פרי "עכשיווו" צעקתי והם יצאו
הם לא נורמליםם התלבשנו היינו מוכנות וירדנו והיינו מעט מופתעות שהבנים היו שם קודם הם בדרך כלל נורא לא מאורגנים ביקשו מאיתנו שנתלבש מכובד כי זאת מסעדה מפוארת וכולם היו לבושים מהמם (הסט של גרייס למעטה)
יצאנו היינו בלימוזינה אחת
"עוד פעם אתם נכנסים ככה לחדר אני מורידה לכם תראש חמודים" פרי אמרה
"נשבע אני כבר נחנק מהאפטר שייב שלך" אמר ליאם
"מי זורק אפטר שייב לאסלה? זה מטומטם" צחקתי וכולם הצביעו על זאין
"מי מתבכיין על פאקינג סבונים? זה באמת מטומטם" אמר זאין וכולם הצביעו על פול שישב ליד הנהג "אני מתעלם" אמר פול. " טוב הגענו" הוא אמר יצאנו ונכנסנו לתוך המסעדה הכול היה יפה ומפואר הזמנו אוכל
" הארוחה שלכם" אמר המלצר "תודה" ענינו
"אוקיי, מחר ההופעה הראשונה שלכם, מתרגשים?" שאל פול מוחה בידיו
"מאוד" אמר ליאם
"לא הייתי בחיים באיטליה" אמר לואי
"יהיה לנו זמן לטייל פה?" שאלתי
"ברור, יש ימים חופשיים" אמרה פרי תוקעת את הסכין בבשר "נכון?" שאלה
"כן כן ברור" אמר פול
_____________________________________________________________

"אח אני חושבת שאני לא יזוז יותר בחיים" אמרה אלינור נופלת על הספה
"כמה אכלנו" הוסיפה דניאל. נשמע דפיקה בדלת. "והנה זה מתחיל שוב" אמרה קייט פותחת את הדלת ונייל עומד שם מביט בנו
"היי בנות" אמר
"היי" צעקנו לו
"טוב אז לי ולבנים היה רעיון" התחיל. זה שיש להם רעיון זה כבר לא טוב.
"הם לא יצוצו פה שוב, נכון?" שאלה דניאל
"לא לא חחח, בכל מקרה איזה מועדון עושה מסיבת פתיחה וחשבנו ללכת" אמר
"ציפיתי לרעיון טיפשי אבל זה נשמע נחמד, חוץ מהעובדה שאכלנו שתי טונות לפני חצי שעה" אמרה פרי צוקת עליו
"כן, לא נכנס לשמלות" הוספתי ועצשיתי פרצוץ עצוב
"אני בטוח שתסתדרו" גיכח ויצא

"אין לי כוח לקום לא יודעת מה איתכן"אמרה אלינור
כולנו התאספנו סביבה והיא עשתה פרצוץ מבוהל והפלנו אותה מהספה
"טוב טוב הולכים למה להיות בהמות" אמרה מגכחת וכולנו צחקנו
הלכתי להתקח התלבשתי פרי איפרה אותי ואני אותה עשינו תסרוקות אחת לשניה.
באמת מרגישים שאני כמו אחיות. אני אוהבת אותן, את כולן.
היינו מוכנים והבנים חיכו לנו והרזיקו את המעלית יצאנו מהחדר והם בהו בנו כאילו נחתנו מהירח הארי הביט בי והסתיר את החיוך שעלה מקצות שפתיו. נכנסנו למועדון מוזיקה רועשת היתה בפנים התיישבנו בבר בנות שתו והביטו בי שולכות לעברי צ'ייסר "אני לא שותה" אמרתי "נו גרייסי ערב אחד, מגיע לך להשתחרר. הן צודקות אני לא צריכה אפאחד יותר בראש,חייבת להשתחרר, הנהנתי בראשי ושתתי הכול הנוזל נשפך לגרוני ושרף אותו תחושה שהייתה טובה ובלי ששמתי לב שתתי עוד אחד ועוד אחד. אני והבנות עלינו על השולחן שהשיר
של בריטני Work B**ch

נשמע והתחלנו לשיר ולרקוד אותו לא הייתי במצב של הבין מה אני עושה אבל נהנתי מזה. שחרור אמיתי. שהשיר נגמר הייתי שיכורה כלכך נגשתי להארי ונישקתי אותו הוא היה מופתע המשיך את הנשיקה ועצר
"גרייס את שיכורה?" שאל
"אולי" עניתי לו בפלרטטניות
משכתי בצוורון החולצה שלו וריסקתי את שפתיי לשפתיו שוב והוא עצר
"גיירס את לא מבינה מה את עושה את שיכורה" אמר
"אל תתקרב אליי יותר בחיים" אמרתי לו. לא שלטתי במילים שלי או בגוף שלי כאילו הייתי כלואה בתוך הגוף שלי רואה את עצמי עושה שטיות ולא יכולה לעשטת משהו עם זה.
רצתי לכיוון בשירותים נשענתי על הכיור ואז הארי פתח את הדלת נעל אותה והתקרב אליי "גרייס, אני רוצה אותך אני רוצה להרגיש אותך ואת שפתייך שוב אבל לא שאת במצב הזה" אמר מלטף את הלחי שלי מנשק אותי ברוך ורוקן לעברי לנשיקה עוצמתית יותר ידו עוברת על מותניי שידיי עוטפות את צווארו….. הכול הרגיש נכון אך עמוק בתוכי ידעתי שזה קרה רק מתוצאה של שני אנשים שיכורים.
מודה, הערב היה נחמד ואני והארי צחקנו המון לומרות מה שקרה עם טיילור וכנראה לא הבנתי את הדברים נכון אולי היא סתם מצטרפת לאיטליה או שאולי הם חזרו להיות ידידים למה אני תמיד מסיקה מסקנות.
_______________________________________________________________
חזרנו למלון וכל הבנות ישנות כל אחת בחדר שלה בסוויטה והחלטתי ללכת להארי להגיד לו שאני מצטערת על ההתנהגות שלי ושסתם הסקתי מסקנות שההוא משחק איתי נכנסתי לסוויטה של הבנים וראיתי את לואי יושן על השטיח וזאין על הספה נייל נרדם על השולחן ליאם שכבר במטה שדלת חדרו פתוחה לרווחה. הם היו גמורים. הלכתי על קצות אצבעותיי לעבר חדרו של הארי נדפקתי בשידה שניילל מלמל משו והבהיל אותי דלתו של הארי היה חריץ קטן פתוח הזזתי את הדלת כך שאוכל להכנס אך עצרתי שראיתי תמונה ברורה על מה שקורה בחדר, אני לא מאמינה…….