Nothing Like Us – סיפור על הארי סטיילס, פרק 2 (:

היייי לכולם אני רוצה להגיד לכולכם תודה על התגובות
זה באמת עשה לי טובב והנה הפרק השניי אני מקווה שתאהבו (:
תהנוווו❤

★★★★★★★★★★★★★★★★★

דמעות שוטופות את עיניי אל תבינו לא נכון זה לא בגלל הטקס המטופש זה כי אבא שלי חושב שהוא יכול להחליט עליי לאן אני הלך, עם מי אני הלך ומתי אני הלך אני לא יכולה להגיד לו לא כלומר אני יכולה אבל זה פשוט לא יעזור… והוא עמד שם מסתכל עליי בוחן אותי מביט על כל דמעה שנוטפת על הפרקט הבהיר במסדרון, מתוך עייני האדומות
"מה אתה עושה פה?" שאלתי, ניסיתי להשמע מאיימת שיבהל וילך. זה לא הלך לא נבהל ולא הלך רק התקדם לעברי התקרב קרוב יותר וקרוב יותר טפס את סנטרי והרים את ראשי למעלה כך שהעיינים שלי מצולבות בשלו
"אני לא יכול לראות בנות בכות" השיב בפשטות.
"אני לא בוכה" טוב זה היה שקר גרוע עם אפשר לקרוא לזה שקר.. כי הוא עומד מולי רואה דמעות יורדות מעיניי. כלכך נמוך מצידי.
"הו לא? אז אני מבין שאת אגוז קשה לפיצוח… שאת לא עומדת לספר לי מה קרה"
אמר ומנגב את דמעותי המלוחות עם אגודלו
"אתה מניח נכון. אתה זר לי ואני לא פותחת את הלב אפילו לאנשים שקוראים לעצמם חברים ומשפחה שלי אז תשכח מזה" אמרתי. הדם בעבע בי שראיתי את שפתיו מתעגלות לחיוך קטן ושף את גומותיו היפות כל מה שבאלי זה לדקור את אצבעותיי בתוך הגומות הכי יפה שראיתי בחיים שלי.
"אפילו לא להארי סטיילס?" שאל ומחייך בשנית
"כן, אפילו לא לבארי סטיילס" אמרתי נוקשות
"את לא כמו כל אחת שאני מכיר, מוזר כל אחת אחרת היתה מנצלת את ההזדמנות שוקעת אל תוך זרועיי עם כל ניסיון לנשק אותי, וזה הארי" אמר
"אז אני לא 'כל אחת' בארי אני גרייס פארקר ואני לא עומדת לשקוע את זרועתיך, מצטערת" אמרתי
הוא גיחך שוב. זה מעצבן אותי. הוא מעצבן אותי! אבל הוא חמוד… מה את אומרת גרייס לא חמוד ולא כלום הוא חי בסרט שאת עומדת לבכות על הכתף שלו לשפכוך לו את הלב הוא ינחם אותי, יגיד לי מילים יפות וביום הבא לא יזכור את שמי. בנים, זה כלכך צפוי. בנים כלכך צפויים.
"גם לא חשבתי שאת כל אחת, זה הארי גרייסי לא בארי" אמר
"אז הארי, אני מבקשת ממך בבקשה אני צריכה זמן לבד וגם אבא שלי והכו-"
"אז זה העיינין? האבא?" שאל
"כן הארי זה העיינין, ומין הסתם העיניין הזה הוא לא עיניינך, אני באמת צריכה זמן לבד" אמרתי.
הוא חייך נשק ללחי ואמר "כל מה שאת צריכה סאנשיין (זריחת שמש)" אמר
הוא הלך אצבעותיי עצברו על האזור שכרגע שפתיו עברו נשארתי עומדת שם דקות ארוכות. השעה היתה כבר 21:00 השיחה לקחה הרבה שעות ולפני היתה גם ארוחת צהוריים אז זה לקח הרבה זמן… לבסוף נכנסתי לחדר פתחתי את הארון הוצאתי הלבשה תחתונה ופיגמה הנחתי אותם על המיטה לקחתי מגבת ונכנסתי למקלחת, פשטתי בגדי פתחתי את זרם המים ונכנסתי. אני אוהבת שזרם המים החמים עוברים בעורי, זה מרגיש כאילו אתה יכול לחשוב על הכול שאפאחד לא יכול לקטוע אותך להכנס בדבריו בגסות או פשוט להפריע. חשבתי על כמה שהוא חוצפן. עד כמה שהארי חוצפן. מאיפה האומץ לבוא לנערה שלא ראית בחיים שבמקרה שאבא שלה הוא המנהל את המנהל שלך לשאול לרגשותיה ולצפות שתיהיה כמו כל בחורה טיפוסית תפתח לו את הלב כמו טיפשה. זה פשוט לא הולך ככה… לא איתי לפחות. לבשתי את בגדי נכנסתי למיטה חושבת וחושבת עד שלבסוף נסחפתי לשינה עמוקה