Nothing Like Us- סיפור על הארי סטיילס, פרק 17 (:
הפרק היום מתנהל בעיקר על המצב הכללי
כי לא רציתי להעמיס עלילת יתר. בפרק ההבאה מצפה לכן הפתעה. הפרק שכולם חיכו
לו הרבה זמן. אני אוהבת אותכן יפות שלייי לא תתאכזבו מפרק 18 (:
לא ידעתי מה הפירוש של ' אני רוצה לגרום לך להרגיש טוב, כמו שלא הרגשת מעולם' אבל אני חושבת שאני יודעת לאן זה הולך… והשאלה לכמה בנות הוא אמר את המשפט הזה הורג אותי. אני אפילו לא יודעת למה… זה משגע אותי … הוא משגע אותי. ללא התראה מוקדמת הארי ריסק את שפתיו על שלי טעם מתוק של שפתיו המלאות והבושם המשכר שרק לו יש כל התשוקה בוערת בי ברגע שהוא נוגע בי הוא טחב את ידיו בתוך חולצתי מלטף את כל איזור הבטן שפתיו יורדות ולשונו עובר סביב הקימורים הנשיים שבגופי ואז בפתאומיות נגע עם ידו על קו התחתונים שלי נאנחתי והתקפלתי אחורה נהנת מכל מגע שלו על גופי "הארי, עצור" מילמלתי ומיד ראשו יצא מתוך השמיכה "מה קרה ברבי?" שאל עם עייניים מלאות דאגה "אל, פשוט אל… אני לא חושבת שזה רעיון טוב" אמרתי מבטיה אל תוך עיניו. אכזבה שטפה אותו הוא נשכב על-ידי שגבו מופנה אליי "מה ישלך?" שאלתי "כלום גרייס, אני רוצה לישון" אמר "איזה תינוק,סתם עוד בחורה לא נתנה לך לגעת בה ואתה נעלב?!" שאלתי קמה למצב ישיבה. "את לא עוד סתם בחורה גרייס!" גער בי קם מהמיטה. "הא לא? אני לא רוצה לדעת כמה פעמים אמרת את המישפט הזה שלך" אמרתי "את לא מבינה כלום הא? כלום?" שאל "לא הארי אני לא מבינה, אני לא מבינה אותך, אני לא מבינה למה את הצרכים שלך אתה מבזבז על בחורה שבחיים לא שכבה לצידו של גבר, אני לא מבינה למה אתה לא לוקח איזה זונה במקום לנצל מישהי שבאמת אכפת לה ממך!" צעקתי. הארי התקרב אליי "האמת שאין הגיון בשום דבר שאמרת… ועם את לא מבינה אני הסביר לך. לא אכפת לי מזונות גרייס, לא אכפת לי מבנות שמוכרות את הגוף שלהן ומראות אותו לכל העולם. לא. אולי אני מזיין אותן,אבל אחכ זורק, זה לא נשאר. ואין לי צרכים כרגע, ובאמת שעם היה הייתי מיישם אותם במקום אחר. אני לא רוצה לפגוע בך ברבי… וגם לי אכפת ממך" אמר מלא ברגש. "למה נראלך שאכפת לי?" שאלתי "כי אמרת אתזה לפני שנייה" אמר "ואני יודע שאת לא חווית אתזה בחיים, אולי קצת לא מנוסה… אבל אני מוכן לחכות. אני רוצה אותך. אני צריך אותך" אמר "זה בסדר… אני מתכוונת, אולי באמת עשיתי מזה דרמה. בוא נלך לישון עכשיו" אמרתי. שנינו נכנסנו למיטה והארי חיבק אותי מלטף את שיערות ראשי בעדינות ומדביק לי נשיקה קולנית בלחי.
נקודת המבט של אן (אמא של הארי):
"מותק מזה כל הצעקות האלה?" שאל ג'ון בעודי עדיין רדומה "מ..מה?" שאלתי מנסה לפקוח עיין, "הצעקות את לא שומעת?" שאל
"לא, זה בטח סתם יקירי, תחזור לישון" אמרתי מניחה את ידו על שלי. הוא עצם את עיניו ואז לפתע שמעתי גם אני צעקות לא ברורות מהקומה התחתונה. "זאת בטח ג'ימה, אני הולכת לבדוק. אולי היא רעבה" אמרתי
"טוב חומד" אמר והתקפל בתוך השמיכה. הלכתי לבדוק את ג'ימה אך היא ישנה לגמרי. התקדמתי לעבר חדרו של הארי והמראה שראיתי הוא את הארי מחבק את גרייס חזר בזרועותיו הוא נראה מאושר, אני לא אשקר… מאז קרוליין הארי לא נראה מאושר עוד מבחורה… קרוליין הייתה מגעילה, בטח לא אחת שהייתי רוצה שתיהיה הכלה של בני, אבל ברגע שראיתי אותו מאושר איתה זה שינה את הגישה, עם כל העיניין שהיא בחיים לא רצתה לעזור לי, היא בחיים לא יצרה נגיעה עם ג'ימה ישלה 'אלרגיה לתינוקות'. אבל גרייס היא בחורה מיוחדת… היא שונה ועם זאת היא עוזרת לי ואוהבת את ג'ימה. עם כל זה שהארי מכחיש כל קשר לעיניין אני יודעת שזה לא סתם. אפילו שהוא הבן שלי אני יודעת שהוא ינסה לשכיב כל אחת מאז קרוליין… אבל לשם שינוי פעם ראשונה אני רואה אותו במצב שונה. טוב יותר. שלוי יותר. ושקט יותר. הוא מאושר, והבחורה ששוכבת לצידו גורמת לכן… גם עם אין לה שום מושג על-כך.
נכנסתי אל המיטה הזוגית עם ג'ון הנרדם כבר והמחשבות התחילו להתרוצץ לי עד שלבסוף נרדמתי לגמרי…..
נקודת המבט של ליאם:
לפעמים אתה צריך זמן איכות עם עצמך, עם עצמך ועם הבנאדם הכי יקר לך, דניאל. בזמן האחרון לי ולדניאל לא יוצא כלכך לבלות זמן ביחד. עם זה סיבוב ההופעות או עם זה השטיות של הבנים. אני אוהב אותה. היא כל חיי. בזכותה אני פה. אז מה שהחלטתי לעשות זה לפנק את דניאל ולקחת אותה לדבר שהיא הכי אוהבת לעשות, קניות. אך לפתע גשם חזק התחיל לרדת ושינוי משמעותי במזג האוויר בכל האיזור, אנשים היו אומללים ונחושים לצאת מזה. היה בית מלון קרוב למרכז הקניות האהוב על דניאל וניצלנו אתזה ונשאר שם עד חלוף הסערה.
"לי התחיל לרדת שלג" אמרה דניאל מביטה בחלון שרק רעמת התלתלים היפים שלה נראים. חיבקתי אותה מאחור וחום גופה הסעיר כל חלק שבי לומרות הייתינו זוג כבר שנה וחצי שאני מנשק אותה ונוגע בה אני מתאהב בה כל פעם מחדש.
"לי מה עם החברים אתה חושב שהם בסדר? וההורים שלי? וההורים שלך?" שאלה מודאגת. "דני, תפסיקי לנפח לעצמך את הראש. הם ילדים גדולים והם יסתדרו. להורים שלנו יש מספיק ניסיון חיים" חייכתי אליה
"תודה ליאם" אמרה מסתובבת אל מול פני עוטפת את ידייה סביב צווארי.
"על מה?" שאלתי "שאתה פה, שאתה איתי לומרות כל הבעיות שלי… שאתה קיים ושיש בנאדם מושלם שקוראים לו ליאם פיין" אמרה מלאת רגש בעיינים נוצצות
"דני, אני זה אני לא אני בלעדייך, את החצי שלי. אני תמיד פה ואני לא עומד לעזוב" אמרתי
"תודה" לחשה מזילה דימעה ומנשקת אותי נשיקה רגועה שהפכה לעט לסוהרת יותר ויותר.
תגובות (7)
בכל זמן!!!!! חחחח
סיפור מושלםםםםםםם
אוהבתתתתת
*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*
אנונימוש[ אנונימוש? הוספתי וש? אני משקיעינית D:] אם את לא ממשיכה עכשיו איי וויל בי קילנג יו *-*
או פשוט אחפור לך D:
תמשיכי זה מושלםםםםםםםםםם
אעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעעאעאעאעאאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאאעאעעאעאעאעאעאעאאעאעאאעאעעעאעאעאאעעאעאעאעאאעאאעאעאעאאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאאעאעאאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאיאעאעעאעעאעאעאעאעאעאעאעעאעעאעאעעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא
פפררקקקקקקקק ההבאאאאאאא זההההה קווורההההההה :O :O :O :O :O
תתמממששייכייי XO
מדהים תמשיכי!!!!!!
מחכה כבר לפרק 18 ;-)
תמשיכי כבר!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי !!! חח קראתי את הפרק כבר שלוש פעמים שאני לא אשכח מה היה !!!