NoName-1

\\\"תקשיבי לי טוב חתיכת חנונית שקופה,תתרחקי מחבר שלי, או שאני לא יודעת מה אני אעשה לך.\\\" אמרתי באיום.
\\\"חנונית תגידי לאחותך.\\\" היא אמרה בקול תגרה.
\\\"הופההה לחנונית נהיו ביציםם!\\\" צעקתי והסתכלתי עליו עומד לידה.
\\\"אז אתה איתה עכשיו? רק שתדעי שיש לו זין קטן.\\\" אמרתי וכולם צחקו.
\\\"הוא לא איתי עכשיו,הוא לא שלך והוא אף פעם לא היה.\\\" היא אמרה.
\\\"מיס דוקיין למשרד שלי בבקשה.\\\" המנהלת אמרה מאחורי גבי.
\\\"שיט.\\\" אמרתי לעצמי ולקחתי את התיק. \\\"אני אראה לה מה זה.\\\" סיננתי.
\\\"מה זו ההתנהגות הזו גברת אוליביה?\\\"הולי המנהלת אמרה והתיישבה על השולחן עם הקפה.
\\\"הולי,די עם כל הברברת הזו שרק עושה לי כאב ראש מיותר.\\\" אמרתי בחוצפה.
\\\"ההורים שלי משלמים די ויותר לבית ספר הזה כדי שאני לא אכנס למשרד הזה על בעיות משמעת,לא ככה?\\\" סיננתי ודפקתי על השולחן,לקחתי את התיק ויצאתי מהמשרד.
\\\"סוף סוף קצת שקט.\\\" אמרתי. \\\"בית ספר דפוק\\\" שוב אמרתי והתיישבתי בחדר המוזיקה,שולפת את הגיטרה שמאחוריי הרמקול ומתחילה לנגן.
\\\"אוליב…\\\" שמעתי את הקול המוכר והמכעיס,גילגלתי עיניים ורטנתי מכעס.
\\\"מה אתה רוצה,עוף מפה ולך לחברה הזנזונת שלך.\\\" אמרתי ואפילו לא הסתכלתי לו בעיינים.
\\\"1.אל תקראי לה זנזונת,2.היא לא החברה שלי\\\" הוא אמר.
\\\"3.זה מזיז לי את ביצה ימין,עכשיו עוף מפה אדיוט.\\\" אמרתי והנחתי את הגיטרה.
\\\"די אוליב אני יודע שאת אוהבת אותי.\\\" הוא אמר והצמיד אותי אליו.
\\\"כמה פעמים שכבתם כבר,ארבע,חמש,או אולי עשר?\\\" לחשתי לו באוזן.
\\\"אפילו לא פעם אחת\\\" הוא אמר וחייך את החיוך פורס השיניים הזה שלו.מושלם.
\\\"תמותו שניכם.\\\" סיננתי לעברו ודחפתי אותו מעל פניי.
\\\"על הבגידה הזו אתה תשלם,הארי.\\\" אמרתי ויצאתי מהחדר,משאירה אותו עם שובל ריח של בושם ממכר.