night changes – פרק 4 העלאה שניה

והפעם זה לוק, כמובן. "היי לוקי" אמרתי לו וחיבקתי אותו. "באתי רק לשניה, שכחת את משקפי השמש שלך אצלי באוטו" הוא אמר מגחך. "אתה מציל אותח עכשיו" נאנחתי. "ביי אמ" הוא אמר והלך.
פתאום נזכרתי עוד שבוע זה היום הולדת שלי! סוף סוף אני אהיה בת 19.
אבל זו פעם ראשונה שאני חוגגת במקום אחר, בלי חברים, בלי הבית שלי. עכשיו הוא אחר. זהו זה! את הולכת למצוא חברים, לפתח קשרים את לא יכולה לחיות כאן לבד!
התארגנתי ויצאתי לכיוון בית הקפה הקטן שנמצא מול בייתי יחד עם הלפטופ שלי, אני צריכה למצוא עבודה.
מלצרית נחמדה ליוותה אותי לשולחן בקצה המסעדה ונתנה לי תפריטים. "אין צורך" אמרתי לה "אני רוצה רק הפוך דל קטן" המשכתי. "אוקי" היא אמרה והלכה.
ישבתי מעט על המחשב, בדקתי מקומות שאוכל לעבוד בהם באזור, שילמתי למלצרית ויצאתי מהמסעדה.
"סליחה" אמרתי כשהתנגשתי במישהו ברחוב. "אמילי?" הוא שאל. וכשהרמתי את ראשי ראיתי לא אחר מאשר אנדרו, זה שדיברתי איתו אתמול. "אוי היי אנדרו" לחשתי בבושה. "את בסדר?" הוא שאל בדאגה. "כן הכל בסדר" גיחחתי. "טוב ביי" מלמלתי והלכתי חזרה לבייתי.
~ כעבור שעתיים ~
כבר צהריים, אני הולכת לראיון עבודה באיזו חנות ספרים נידחת בקצה הרחוב.
הגעתי לחנות לאחר הליכה של כמה דקות ונכנסתי אליה. כמו שחשבתי – חנות ספרים נידחת ואני חייבת להגיד שלא כזאת מכוערת אבל לא היו בה קונים כלל חוץ משני ילדים שבאו לקנות קומיקס או מגזינים כלשהם.
"שלום" שמעתי מאחורי כשניגשה אלי אישה מבוגרת. "שלום באתי לראיון עבודה" אמרתי בנימוס. "כן, ברור אמילי נכון?" היא שאלה. "כן" עניתי.
לאחר הראיון יצאתי מהחנות והלכתי לקנות קפה באחד מבצי הקפה ליד, אני אוהבת קפה..
"אוי אני מצטערת" אמרה לי נערה בגילי בעלת שיער חום ועיינים ירוקות כאשר התנגשה בי חלושות. "זה בסדר" החזרתי לה.