night changes – סיפור על וואן דיירקשן הקדמה

Even when the night changes"
"…It will never change me and you
השיר התנגן באוזני אומנם הווליום היה חזק אך היה שקט. "אמילי" שמעתי מישהו קורא לי מעבר לדלת. הקול היה מוכר אך לא הצלחתי לזהות מי זה היה. ניגשתי אל הדלת ופתחתי אותה "לוק?" שאלתי מופתעת ושמחה יותר מאי פעם. "היי אמ" הוא אמר וחיבק אותי חזק.
אני אמילי, יש לי שיער שטני ועיניים ירוקות גדולות. אני בת 18 וכבר סיימתי תיכון.
חברים שלי קוראים לי 'אמ' קיצור לשם שלי..
אז מי זה לוק? לוק זה בן הדוד שלי מניו ג'רזי אני בכלל גרה בישראל למרות שנולדתי בניו ג'רזי וכרגע אני גרה בישראל לבד כי ההורים שלי נפטרו. לוק הוא אחד האנשים שהכי חשובים לי בעולם כי הוא תמיד תומך בי ועוזר לי בכל מה שקשה לי ובכללי אני מרגישה פתוחה להגיד לו הכל ולדבר איתו על כל דבר שמציק לי וכך גם הוא.
ללוק יש שיער שחור ועיניים כחולות מהפנטות והוא גבוה ושרירי אבל לא יותר מידי והוא כבר בן 20.
"מה אתה עושה כאן?" שאלתי אותו. "אפשר להכנס" הוא שאל ופניו הפכן לרציניות. "כן בטח" אמרתי בדאגה והוא נכנס והתישב על השפה בסלון. "אמילי לפני שההורים שלך מתו הם כתבו לי מכתב ואמרו שכשתהיי בת 18 אני אגיע לישראל ואחזיר אותך לניו ג'רזי" הוא לחש בפחד מתגובתי. ניו ג'רזי?!