New life-סיפור על הארי פרק 47

קמתי בבוקר וראיתי אל מול עיניי את הארי עומד ומחזיק בידיו מגש ועליו כוס מיץ תפוזים, חביתה וסלט.
״בוקר טוב לאב.״ אמר לי ונשק אל מצחי.
״אממ, בוקר טוב.״ אמרתי והתרוממתי למצב ישיבה.
״הבאתי לך אוכל.״ הוא חייך והגיש לי את המגש.
״ומה עשיתי שכל התענוג הזה מגיע לי?״ חייכתי ואכלתי מן החביתה.
״הגעת אל חיי. אני צריך ללכת, יש לנו הקלטות. אני אוהב אותך.״ אמר ונשק לשפתיי.
״ביי, תהנו.״ אמרתי והוא יצא מן החדר.
המשכתי לאכול עוד קצת וקמתי מן המיטה. התקדמתי אל עבר חדר המקלחת ושטפתי את פניי, צחצחתי שיניים וסירקתי את שיערי שהתבלגן במהלך השינה.
ירדתי במדרגות אל המטבח והכנתי לעצמי את כוס הנס שאני אוהבת לשתות כל בוקר. ישבתי בספה עם כוס הנס המעלה אדים והדלקתי את הטלוויזיה.
חיפשתי סרט מעניין לצפות ובסוף בחרתי בסרט ׳תקועים בחופשה׳.
הסרט הופעל וצפיתי בו עד שדפיקה בדלת הפריעה לי באמצע.
״מי זה?״ שאלתי והתקדמתי אל הדלת.
״פרי ולי.״ שמעתי את קולה של פרי ופתחתי את הדלת.
״היי, מה אתן עושות כאן?״ שאלתי מופתעת. חשבתי שהן נמצאות עם אלי.
״באנו לבקר.״ הן אמרו ונכנסו.
״ומי נמצא עם אלי?״ שאלתי בכיווץ גבות.
״ההורים שלה. הם באו לבקר אותה ואמרו שהם יישארו איתה עד שלואי יחזור.״ לי אמרה והתיישבה על הספה לצידה של פרי.
״אוקיי, אז…אתן רוצות לשתות משהו?״ שאלתי והתקדמתי למטבח.
״בשבילי נס.״ פרי צעקה.
״גם בשבילי.״ לי צעקה גם ואני הכנתי.
״הנה.״ אמרתי והגשתי להן את כוסות הנס החמות.
״תודה לאב.״ הן אמרו ולגמו מן המשקה החם.
״אוף, אני עייפה. אני מרגישה כבדה ומגעילה.״ נאנחתי כשהתיישבתי בספה לצידן.
״עוד קצת וזה נגמר.״ פרי ניחמה ואני הרגשתי שעוד שנייה אני מתפוצצת עלייה. כל פעם הן או הארי אומרים לי שעוד קצת וזה נגמר, אבל בעיניי, זה אף פעם לא עומד להיגמר. זה נראה כאילו אין סוף לדבר הזה. אני רוצה להגיע לרגע שהתינוקת תצא ממני, שאנחנו נטפל בה ונגדל אותה באושר.
״כן, אני יודעת.״ אמרתי לבסוף.
לפתע עוד דפיקה חזקה נשמעה בדלת.
״מישהו אמור להגיע?״ פרי שאלה כשקמה לפתוח את הדלת.
״לא.״ אמרתי והתרוממתי קצת.
״מה אתה עושה פה?״ שמענו את פרי אומרת.
״באתי לבקר את קייט.״ שמעתי קול מוכר.
״היא לא רוצה לראות אותך.״ פרי אמרה לבחור שעמד בדלת.
״אני רק רוצה לומר לה כמה דברים ואני הולך, באמת.״ הבחור שלא זיהיתי מי זה אמר.
״אוקיי, אני אתן לך חמש דקות, לא יותר!״ היא אמרה לבסוף ופתחה את הדלת.
נשמתי נעתקה שראיתי אותו עומד בפתח הבית. מה לעאזאל הוא עושה כאן? הוא לא אמר שהוא חוזר לעיר שלו?
״מארק? מה לעזאזל אתה עושה כאן?!״ שאלתי אותו וקמתי באיטיות מהספה.
״באתי לדבר איתך ולראות מה שלומך לפני שאני חוזר הביתה.״ הוא אמר והתנדנד מצד לצד.
״על מה יש לך לדבר איתי?״ שאלתי בכיווץ גבות.״
״רציתי לספר לך שאני מאחל לך את כל הטוב שבעולם, ושאני מקווה שתהיי מאושרת עם הארי ועם התינוקת שמתקרבת בצעדי ענק.״ הוא אמר שהתיישבנו בגינה.
״תודה, עוד משהו?״ שאלתי. פחדתי שהארי יחזור עכשיו הביתה ויראה את מארק.
״פגשתי מישהי, היא לא משתווה אלייך אבל את יודעת מה אומרים…שאוהבים מישהו באמת חייבים לדעת לשחרר אותו- אז שחררתי אותך. אני רק רוצה שתדעי, בתקופה הקצרה שהיינו יחד הרגשתי אדם מאושר, הפכת אותי לכזה. ואני מצטער על כל מה שקרה. ואני מקווה שיום אחד את תסלחי לי ושנשכח מזה.״ הוא אמר וקם ממקומו.
״זה בסדר מארק, זה נחשב לעבר. שיהיה לכם בהצלחה ואני מקווה בשבילך שתהיה מאושר ושהיא תהייה האחת בשבילך.״ אמרתי וחיבקתי אותו.
״תודה קייט, להתראות.״ הוא אמר וסגר אחריו את דלת הבית.
שמעתי את מכוניתו נדלקת ומתרחקת אט אט.
״מה הוא רצה?״ פרי שאלה בבלבול.
״הוא רצה להתנצל ולספר לי שיש לו מישהי חדשה ושהוא שחרר אותי ממנו.״ אמרתי והדלקתי את הטלוויזיה.
״אני אוהבת את התוכנית הזו.״ אמרתי כשהסדרה ׳משטרת האופנה׳ הופיעה על המסך.
״זה לא אותו הדבר בלי ג׳ואן ריברס.״ אמרתי בשקט.
״כן, זה כזה עצוב שהיא לא איתנו יותר.״ לי אמרה והנהנתי.
״הבנים אמורים לחזור, לא?״ שאלתי שהסתכלתי בשעון.
״כן, הם הקליטו היום עוד שיר לאלבום החדש.״ פרי אמרה ובדיוק הדלת נפתחה והארי, זאין וליאם הופיעו.
״היי, בדיוק דיברנו עליכם.״ צחקתי שהם נכנסו והתיישבו על הספה, כל אחד התיישב לצד בת זוגו.
״מקווה שרק דברים טובים.״ ליאם אמר והתחלנו לצחוק.
״אל תדאג, רק דברים טובים.״ לי אמרה ונישקה אותו.
״איך היה בהקלטות?״ שאלתי ושמתי את רגליי על ברכיו של הארי.
״מעייף כמו תמיד.״ הוא אמר והניח את ראשו אחורנית.
״איפה נייל?״ שאלתי. ידעתי שלואי אצל אלי.
״הלך עם היילי לשופינג. היא ביקשה ממנו לבוא איתה.״ זאין אמר.
״אוי, הם כאלה חמודים.״ אמרתי והם צחקו.
״טוב, אז אנחנו נלך. ניפגש בערב?״ פרי שאלה וקמה ממקומה ואחריה זאין, ליאם ולי.
״כן, נלך ללואי.״ הצעתי והם הנהנו.
״להתראות, תדברו איתי.״ אמרתי והם סגרו את הדלת.
״ועכשיו, את שלי.״ הארי אמר ועלה מעליי.
״הארי, הבטן שלי ענקית, אתה לא יכול לעלות מעליי.״ צחקתי והוא קם ממני.
״התגעגעתי לסקס שלנו. מתי תלדי כבר, אוף.״ הוא התבכיין כמו ילד קטן.
״עוד פחות מחודש בייב, תחכה בסבלנות.״ לחשתי לו ועליתי במדרגות.
״מה את חושבת לעצמך שאת משאירה אותי ככה? לפחות תביאי לי נשיקה.״ הוא אמר ועלה אחריי במדרגות.
״אני הולכת להתקלח, אתה מצטרף?״ שאלתי שעמדנו בפתח חדר המקלחת שנמצאת בחדרנו.
״שאני אפספס את זה? אין מצב.״ הוא אמר והוריד את חולצתו.
״אתה חרמן מטומטם.״ אמרתי והורדתי את בגדיי.
״אבל את עדיין אוהבת אותי.״ הוא אמר ונכנס מתחת לזרם המים החמים.
״תמיד אוהב אותך.״ אמרתי ונכנסתי גם לזרם המים החמים שעטפו את גופי.
״אני אוהב אותך.״ הוא לחש לי וחיבק אותי מאחור.
״גם אני בייב.״ לחשתי והסתובבתי כך שיצא שפניי מול גופו השרירי והחסון.
המים החמים התמזגו עם חום גופו של הארי ופתאום כל המחשבות, הדאגות, החששות והעייפות נעלמו כאילו לא היו אף פעם.
תמיד הרגשתי מוגנת שהארי לצידי, כאילו אף אחד לא יכול לפגוע בי. ושהוא הולך להקלטות או אפילו לשפוך את פח הזבל אני מרגישה לפתע חשופה. זה לא שאני חלשת אופי, זה לא שאני פחדנית ושאני פגיעה וכל אחד שעובר יוכל לפגוע בי ולהרוס אותי, זה פשוט שהארי יותר חסון ממני ושהוא שומר עליי שלא יקרה לי דבר. פשוט התרגלתי לכך.
״אולי נצא? אני חושב שנהיה קר.״ הוא העיר אותי מהמחשבות.
״כן, תוכל להעביר לי את המגבת, בבקשה?״ שאלתי בזמן שהארי עטף את פלג גופו התחתון במגבת.
״כן, הנה.״ הוא לקח מגבת ועטף אותה סביבי.
התנגבתי במהירות ולבשתי פיג׳מה ארוכה. הסתכלתי מחוץ אל החלון, הגשם שטף את רחובות לונדון הקרירה.
״אני חושבת שאני לא אלך היום עם השאר לבקר את אלי בבית החולים.״ לחשתי שהתעסקתי באייפון שלי. עדיין עמדתי מול החלון הגדול.
״את מרגישה לא טוב?״ הארי שאל והגיש לי ספל תה.
״כן, אני גם קצת עייפה.״ אמרתי ולגמתי מן התה החם.
״אז אני אודיע לבנים ואשאר איתך.״ הוא אמר.
״לא צריך הארי, תלך איתם. אני אוכל להסתדר לבד לכמה שעות.״ חייכתי אליו והתיישבתי במיטה הגדולה.
״את בטוחה?״ הוא שאל חושש.
״בטוחה בטוחה.״ אמרתי והנהנתי בראשי ולוגמת עוד קצת מן התה.
״אוקיי, אבל אם קורה משהו את מתקשרת אליי מיד.״ הוא הרים מעט את קולו ואני הנהנתי.
״לא יקרה כלום, ואם יקרה אתה הראשון שאתקשר אליו.״ אמרתי והוא חייך.
״טוב, אז עוד שעה אני אחזור.״ הוא אמר. הוא נשק לראשי ויצא מן החדר. שמעתי את רגליו מתופפות על הרצפה בזמן שירד במדרגות ולאחר כמה שניות שמעתי את דלת הבית נסגרת.
המשכתי להביט מבעד החלון על הגשם שהמשיך לשטוף את רחובות לונדון. תמיד אהבתי את הגשם, הריח הרטוב שאתה מריח שאתה יוצא מהבית בבוקר, אתה מסתכל על הילדים הקטנים שקופצים משלולית לשלולית, והקור שחודר לעצמותייך ומעורר אותך במעט.
עטפתי את עצמי בשמיכת הפוך העבה והדלקתי את הטלוויזיה על ערוץ MTV, שירים שאהבתי התנגנו והתחלתי לזמזם יחד איתם.
אדרנלין החל לפתע למלא את גופי, היה לי חשק עז לקום ופשוט לרקוד כאילו אין מחר. אבל משהו אחד עצר אותי- ההריון. טיפה קשה לרקוד כמו נערה בת שש-עשרה במועדון שיש לך בטן ענקית של חודש תשיעי.
אני חושבת שאפילו הארי לא יודע על זה, על האהבה שלי לריקוד. מגיל קטן הייתי רוקדת היפ-הופ אבל כשהכרתי את הארי הפסקתי, אני אפילו לא יודעת למה.
היה לי את החשק העז הזה, לחזור לאהבה הישנה שלי, לחזור לרקוד. אבל עוד מעט אני אהיה אמא, לא יהיה לי את הזמן הזה בשביל לחזור ללמוד היפ-הופ כמו שלמדתי כשהייתי נערה.
״הלו?״ עניתי לטלפון שלי שצלצל.
״קייטוש, למה לא באת?״ שמעתי את קולו של לואי מהצד השני של הקו.
״אני לא מרגישה כל כך טוב, ואני עייפה לו, אני אבוא בפעם אחרת.״ הסברתי ובדיוק השיר של הבנים התנגן.
״אני מבין, תרגישי טוב לאב.״ הוא אמר וחייכתי.
״תודה לאב, תמסור את אהבתי אל כולם.״ אמרתי ושמעתי אותו מצחקק.
״קייט מוסרת את אהבתה לכולכם.״ לואי צעק להם.
״תמסור לה חזרה ושאנחנו נבוא לבקר אותה.״ שמעתי את ליאם צועק מאחור.
״הוא אומר-״ לואי התחיל לחזור על המשפט של ליאם.
״שמעתי מה הוא אמר.״ צחקתי ״אתם מוזמנים תמיד.״
״טוב, נדבר מחר. לילה טוב לאב.״ אמרתי ללואי.
״לילה טוב קייט.״ הוא השיב וניתקתי.
נשכבתי ושמתי את ראשי על הכרית הרכה, עצמתי את עיניי ונרדמתי במהירות.
אני חושבת שעברה שעה עד שהארי חזר, כי לפתע הרגשתי את ידו הגדולה עוטפת אותי. פקחתי את עיניי בשביל לוודא שזה באמת הארי ולא מישהו אחר.
״תשני לאב, אני פה.״ הוא לחש וליטף את שיערי. הנהנתי ועצמתי חזרה את עיניי. נרדמנו שנינו מחובקים כשהגשם בחוץ עדיין שוטף את לונדון.