New life-סיפור על הארי פרק 39

״ אני לא מבינה !״ פרי אמרה והניפה את ידיה לצדדים.
״ מה יש לא להבין ?״ תקפתי אותה.
״ מארק פשוט בא,נכנס לבית ונישק אותך?״ היא חזרה על דבריי.
״ כן.״ אישרתי את דבריה.
״ ואז..הארי בא וראה את זה ומארק פשוט שיקר לו שאת זו שנישקת ולא הוא?״ היא שחזרה את דבריי לגורמים.
״ כן.״ אישרתי את דבריה,שוב.
״ אני לא מאמינה!״ היא לחשה.
״ הארי פאקינג מאמין לו!״ היא צעקה.
״ כן,גם אני לא האמנתי לזה בהתחלה.״ אמרתי והשפלתי את מבטי.
התקדמתי אל המטבח על מנת להכין לי תה.
״ באמת מארק זה שנישק אותך?״ לי הגיחה מאחורי.
״ אז מה חשבת? שאני זו שתנשק אותו? זו שתנשק את הבחור שהיא הכי מתעוות?״ אמרתי כמעין שאלה רטורית.
״ אני לא יודעת קייט.״ היא אמרה ומשכה בכתפייה.
״ רגע,את מאמינה לסיפור של מארק?״ שאלתי לאחר דקה או שתיים של שתיקה.
״ אני לא אמרתי את זה קייט.״ היא אמרה.
״ את מאמינה! זה כזה ברור! אני לא מאמינה ״ אמרתי בקול שכמעט צעק.
״ קייט! אני לא יודעת מה את חושבת אבל מה שאת חושבת כרגע הוא לא נכון! אני מאמינה לך קייט ״ היא לחשה ויצאה מן המטבח.
אני פאקינג לא מאמינה ! לי אחותי ,זו שצריכה להאמין הכי הרבה לי,זו שצריכה לעמוד לצידי.היא מאמינה לסיפור מסולף של מארק,בחור שמבחינתי מחוק! אני מתעוות אותו,יש לי כלפיו שנאה טהורה,מבינים?
ולשמוע את לי אומרת דבר כזה,איך אני אסביר? זה כמו דקירה בגב,מעין בגידה.
דמעה אחת בודדה זלגה לי ונחתה על לחיי,מחיתי אותה במהירות לפני שיבואו שאר הדמעות.אני לא רוצה לבכות,אני חושבת שבכיתי מספיק.
למה כלום בחיים שלי לא מסתדר כמו שצריך? עד שחיי היו טובים ומאושרים בא מארק והרס אותם.
״ קייט?״ קריאתה של אלינור קטעה את מחשבותיי הרבות.
״ אני באה.״ צעקתי חזרה והנחתי את הספל בכיור לפני שיצאתי מן המטבח.
״ דיברת עם הארי מאז?״ היא שאלה שהתיישבתי בכורסא.
״ חוץ מהפעם שלא עניתי לכם אז הוא שלח הודעה,אבל מאז כלום.״ אמרתי בייאוש.
״ וואו,כנראה שהוא ממש האמין למארק.״ אלינור אמרה.
״ מה זאת אומרת ?״ אמרתי מבולבלת
״ זאת אומרת שהארי סוג של בן אדם שאם הוא יריב עם בת הזוג שלו הוא יבוא יום למחרת וידבר עימה על כך.״ פרי המשיכה את אלינור.
״ מה אני אעשה בנות?״ אמרתי והדמעות השתלטו עליי ופרצו.
״ קודם כל-אל תבכי! את תראי שהכל יעבור ואתם תחזרו לדבר ויהיה לכם ילד מושלם.״ אלינור ופרי התקדמו לעברי וליטפו את שיערי.
״ איפה לי?״ אמרתי שמשכתי באפי.
״ אממ,היא הייתה צריכה ללכת.״ הן מלמלו .
״ אוקיי.״ עניתי.
באמת שזה כאב לי,הרגשתי איך היא מסובבת את הסכין התקועה לי בגב,זו אחותי היא זו שצריכה לעמוד לצידי,לא נגדי.
״ אני עולה לישון.״ אמרתי והתרוממתי מהכורסא.
״ את רוצה שנשאר?״ אלינור שאלה.
״ לא זה בסדר ,אתן יכולות לחזור.אם יקרה משהו אני אתקשר.״ הרגעתי את דאגתן וחייכתי חיוך קליל.
״ תזהרי לא להתקשר!״ הן אמרו והתניעו את הרכב לאחר מספר דקות.
״ ביי.״ אמרתי וסגרתי את הדלת.
הסתכלתי בשעון המורה לשעה 9 בלילה.עליתי במדרגות ונכנסתי שוב לחדר שלי ושל הארי,ששוב היה ריק ממנו.
אני אשקר אם אני אגיד שהוא לא חסר לי,כי הוא חסר לי.הרבה חסר שלי!
המיטה ריקה,החדר שקט,הבית שקט ממנו.חסר לי כל החיבוקים והנשיקות שלו,הצחוק שלו שמילא את חלל הבית,אפילו הריבים הקטנים שלנו היו חסרים לי.
גיחכתי לעצמי ונשכבתי במיטה.
׳עוד יום הסתיים לו..׳ לחשתי לעצמי ונפלתי לשינה עמוקה.
—
״הארי?הארי?״ צעקתי בכל כוחי שנכנסתי אל בניין נטוש ומשונה.
״ יש פה מישהו?״ אמרתי בקול רועד ששמעתי קולות אך לא ראיתי אנשים.
״ מי אתה ? צא כדי שאוכל לראותך.״ אמרתי והסתובבתי סביב עצמי.
״ שלום קייטוש..״ קול לא מוכר ענה לי.
הסתובבתי סיבוב חד וראיתי מולי דמות לבושה שחור שעוטה מסכה משונה.
״ מי אתה? מה אתה רוצה ממני? איפה הארי?״ הטחתי את שאלותיי בלי הפסקה.
״ אל תדאגי הארי שלך בסדר גמור.״ הוא אמר וחיוך צדדי הופיע על פניו.
״ איפה הוא?״ אמרתי בארס
״ את רוצה לראות אותו?״ הוא שאל והנהנתי.
הוא תפס בידי בחוזקה והוביל אותי לחדר הנמצא בסוף המסדרון.
שהגענו לחדר המיועד הוא דחף אותי פנימה ונפלתי על ברכיי.
שהרמתי את ראשי למעלה ראיתי את מה שלא קיוויתי לראות אף פעם. ראיתי את הארי,הארי שלי.כל פניו היו מלאות בדם,ראשו שמוט לאחור וראו שכל כוחותיו אפסו.
״ הארי? הארי? תענה לי!״ ניערתי אותו בתקווה שיתעורר.
״ תשחרר אותו חולה!״ צעקתי לדמות המוזרה.
״ לא,לא,לא.״ הוא צקצק בלשונו מה שהרגיז אותי יותר.
״ לא חבל?לא טוב להתרגז כל כך הרבה בזמן ההריון.״ הוא אמר .
קירבתי את אוזני אל שפתו של הארי,לא הרגשתי נשימות.נבהלתי ובדקתי שוב אך הפעם שמתי את אצבעותיי על צווארו,שוב אין דופק.
״ אתה הרגת אותו! אתה הרגת את הבן אדם היחיד שהשאיר אותי על הרגליים!״ צעקתי ודמעותיי הרטיבו את פניי.
הדמות המוזרה לא אמרה כלום,היא רק הפנתה את גבה אליי ונעלמה .
חיבקתי את הארי קרוב אליי,נישקתי כל מקום ואיזור בגופו.
אני לא מאמינה! דמעותיי הרטיבו את פניו.
״ לא! בבקשה לא! הארי תקום! אני צריכה אותך!״ צעקתי שוב ושוב.
—-
התעוררתי בבהלה מהשינה.התנשפתי והתנשמתי במהירות על.
זה רק חלום,זה רק חלום… אמרתי לעצמי.
הסתכלתי אל החלון,כבר בוקר.
מה היה החלום הזה? מה פירושו? למה חלמתי שהארי מת? מלא שאלות רצו לי במוח בזמן ששטפתי פנים וסידרתי את שיערי.
מה אם זה נבואה? או אם זה מרמז לי על משהו? עוד ועוד שאלות רצו במוחי גם שירדתי למטבח והכנתי לי נס קפה.
מה אם באמת קרה משהו להארי..?!