new life-סיפור על הארי עונה 2 פרק 2
״מה אתה עושה פה?״ אמרתי בקול המום.
״באתי לבקש טובה קטנה.״ אמר והסתכל על אלינור.
״ואני רואה שגם ילדת. מזל-טוב, היא יפהייפיה.״ הוא אמר ושב להביט עליי.
״מה אתה צריך?״ שאלתי.
״אלף דולר.״ הוא ענה כאילו ביקש רק דולר אחד.
״למה אתה צריך שאני אביא לך אלף דולר?״ שאלתי.
״הסבכתי מעט,״ הוא גירד את עורפו, ״ואני צריך להביא להם עד שבוע הבא אחרת הם הורגים אותי.״
״אבל למה דווקא אני?״ לא הבנתי למה דווקא אליי פנה.
״כי את הראשונה שחשבתי עליה. כולם עזבו אותי, קייט, את הסיכוי היחיד שלי.״ הוא אמר בקול מתחנן.
״קייט, מי זה בדלת?״ קולו של הארי נשמע מן הסלון.
״אף אחד, אני תכף באה.״ אמרתי וראיתי את מארק נאנח, כאילו פחד שאספר להארי.
״אני אביא לך.״ אמרתי והוא בא לומר משהו אך עצרתי אותו.
״בתנאי שתבטיח לי שזה הכסף האחרון שאלווה לך. אל תסתבך, מארק.״ אמרתי והוא הנהן.
״אני מבטיח. תודה רבה, קייט, הצלת אותי. עכשיו אני מבין את הטעות שעשיתי אז.״ הוא אמר והסתובב כך שגבו מופנה אליו, מתכוון ללכת.
״אין על מה, מארק. רק תבטיח לי שלא תסתבך יותר.״ אמרתי והוא הנהן והלך.
סגרתי את הדלת והושבתי את אלינור חזרה על הרצפה.
יצאתי אל הגינה, איפה שכולם ישבו והתיישבתי גם אני.
״מי זה היה?״ הם שאלו.
״סתם, איזה אחד שניסה לשכנע אותי לחברה כלשהי.״ שיקרתי.
לא רציתי שהארי יידע על כך שמארק ביקש ממני הלוואה. ידעתי שזה יגרום לבעיות ולמצב לא נעים. העדפתי לשמור זאת בסוד.
״בזמן שהיית עסוקה נייל התקשר.״ פרי אמרה והבטתי עליה.
״ומה הוא אמר?״ שאלתי.
״שהוא בא לכאן, עם אמילי.״ היא חייכה. כולם חיכו בקוצר רוח לראות את אמילי, זו שנייל מדבר עליה בחולמניות, הראשונה שבאמת נייל מאוהב בה.
״מתי?״ שאלתי מתרגשת.
״הם צריכים לבוא כל רגע.״ היא אמרה ובדיוק דלת הבית נפתחה.
נייל נכנס ועל ידו עמדה בחורה יחסית גבוהה, שיער שחור ועיניים כחולות המרוחות במסקרה, היא הייתה רזה וחייכה חיוך ממכר.
היא הייתה מושלמת, באמת שכן. נייל עמד לידה, מחייך גם הוא. הוא היה נראה בעננים שהוא עמד על ידה. רואים שהוא באמת מאוהב.
״היי, חברים. תכירו, זו אמילי.״ נייל הציג את אמילי כשיצא אל הגינה.
״נעים להכיר אותך סוף סוף, אמילי. אני קייט.״ אמרתי בחיוך.
היא חייכה וסומק עלה התפשט על לחייה.
כולם הציגו את עצמם ושניהם לבסוף התיישבו.
״אז, אמילי, במה את עוסקת?״ ליאם שאל ואנחנו פלטנו קול גיחוך.
תמיד הוא התנהג כמו האבא של החבורה.
״אני עוסקת בתחום המשפטים.״ היא אמרה לאחר כמה דקות שבהן גם היא צחקה.
״את הולכת להיות עורכת דין?״ ליאם שאל ובקולו היה נשמע טיפה של התפלאות.
״כן. בקרוב מאוד.״ היא צחקה ונייל נשק אל לחיה.
״ואיך הכרתם? נייל עדיין לא סיפר לנו.״ זאין שאל אותה ואמילי הסתכלה על נייל.
״את האמת שהתנגשנו אחד בשנייה ברחוב. בטעות הפלתי על שמלתה את כוס הקפה שהיא החזיקה, אז התנצלתי ולקחתי ממנה את המספר. נפגשנו כמה פעמים והבנתי שהתאהבתי.״ נייל סיפר והסתכל על אמילי.
״אתם כאלה חמודים.״ אמרתי מתרגשת.
כולם המשיכו לדבר ולצחוק ואני הלכתי להרים את אלינור שנרדמה על הרצפה אל חדרה.
הנחתי אותה בעדינות במיטתה, כיסיתי אותה ושבדיוק באתי לכבות את האור, הארי נכנס אל החדר.
״היי, מה קורה?״ שאלתי. לא הבנתי למה הוא עלה.
״חשבתי קצת שאולי אני אעלה ונהיה לבד לכמה דקות.״ הוא לחש והוא חייך חיוך זממי.
״ומה אתה רוצה שנעשה בכמה דקות האלו? נשחק אמת או חובה?״ צחקתי ופניו נהפכו לרציניות.
״אני סתם צוחקת.״ אמרתי ופניי נהפכו לרציניות גם.
״קייט, אני רציני. כבר הרבה זמן שלא היה לנו זמן ביחד, רק אנחנו, לבד.״ הוא אמר וליטף את ידי.
״אני מבטיחה שיהיה לנו, אל תדאג.״ אמרתי ונישקתי אותו.
״כדאי לך מאוד לקיים את ההבטחה הזו.״ הוא איים עליי.
״סליחה, הרגע אדון הארי סטיילס איים עליי?״ שאלתי בפליאה.
״אני? מה פתאום.״ הוא היתמם וצחקתי.
״אני אוהבת אותך, ואני מבטיחה לקיים את ההבטחה.״ אמרתי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה.
״אני אוהב אותך, קייט סטיילס.״ הוא אמר והרגשתי איך צמרמורת עוברת בגופי.
״ביי, נדבר.״ אמרתי לפני שסגרתי את הדלת. כולם הלכו עכשיו.
נשכבתי על הספה ועצמתי את עיניי, אלינור ישנה והארי במקלחת. היה שקט, שקט של רוגע ושלווה.
הסתכלתי על הבית המעט מבולגן ואמרתי לעצמי שמחר אני אסדר את כולו, הייתי עייפה מדי בשביל לסדר עכשיו.
עליתי למעלה וחיכיתי שהארי ייצא מן המקלחת כדי שגם אני אכנס להתקלח.
״הארי, אתה יוצא?״ שאלתי מבעד לדלת הסגורה.
״כן. אני מתנגב ויוצא.״ הוא אמר.
לאחר כמה דקות הוא יצא שמגבת כרוכה סביב פלג גופו התחתון, תלתליו נוטפים מים וגופו המוצק היה רטוב מעט.
״אנחנו כבר שנתיים ביחד ואת עדיין בוהה בי כשאני אחרי המקלחת?״ הוא צחק.
״אני לא עומדת בפיתוי.״ הודיתי ונכנסתי אל המקלחת.
פשטתי את בגדיי ופתחתי את זרם המים החמים. נכנסתי גם אני ושטפתי מעצמי את כל היום הזה, זה בהחלט היה יום ארוך.
אחרי רבע שעה בערך יצאתי, התלבשתי במהירות בפיג׳מה שאני אוהבת ויצאתי מן המקלחת כשאני מנגבת את שיערי הרטוב.
כשיצאתי ראיתי שהארי נרדם. על גופו היה רק בוקסר קלווין קליין, ושיערו היה פרוע על פניו.
חייכתי לעצמי וכיסיתי אותו על מנת שלא יתקרר.
סירקתי במהירות את שיערי ונשכבתי גם אני במיטה, מכסה את עצמי בשמיכה ומניחה את הראש על הכרית.
הסתכלתי על פניו של הארי, הוא היה כזה מלאך. מלאך מושלם.
לאט לאט הרגשתי איך עיניי נעצמות גם הן.
מחשבות רבות התרוצצו בראשי, הפריעו לי לישון בשלווה וברוגע.
יותר מדי דברים יש לי על הראש, אלינור, הבית, הארי, ומה שהכי הרבה תפס מקום היה הכסף שאני צריכה להביא למארק.
תגובות (4)
מושלםם תמשיכיי
תמשיכי מושלם:)
תמשיכי זה מהמם מושלם מושך תשומת לב ומסקרן ביות סוף סוף מאפיה ומפיונרים!
אשמח אם תקראי את סיפורי החדש המוות לוקחת החיים מחזירים
אין פשוט כל פרק אני מתאהבת בסיפור הזה מחדש !!
את חייבת להמשיך אותו דחוףףף !
מתה על הסיפור הזה ❤️