my hero-פרק 8.

מנקודת מבט של זאיין:
"למה אתה חושב שאתה יכול לעשות את זה?" צעקתי על סיימון.
"זאיין,תירגע אני בסך הכל דאגתי לקריירה שלך" הוא אמר.
"על הקריירה שלי?? הייתה לי ילדה,והילדה הזאתי גדלה בלי אבא" צעקתי.
"והילדה הזאת תמשיך לגדול בלי אבא" הוא אמר,השתגעתי, ניסיתי לרסן את עצמי ללא הצלחה.
"אתה..אתה נורמלי? היא הילדה שלי ואני לא מוותר עליה,אני אוהב אותה ואת לי,ואתה איימת עליה, איימת על אישה בהיריון,אישה שבסך הכל רצתה אבא לילדה שלה" אמרתי,רגוע יותר.
"זאין,אני מצטער,זה בלתי אפשרי,מעריצות ישנאו אותן.." הוא נאנח.
"אם המעריצות באמת אוהבות אותי,הן לא ישנאו אותן.." אמרתי בחיוך ויצאתי מהמשרד.
הלכתי לביתה של לי,מקווה למצוא אותה שם,הנחתי שהיא כבר חזרה מעבודתה..
"לי" צעקתי בשמחה כשראיתי אותה,"אני דיברתי עם סיימון,אני החלטתי שאני לא מוותר עלייך" אמרתי בשמחה.
"ומתי שאלת אותי על זה?" היא שאלה,"מה זאת אומרת?" שאלתי בבלבול.
"זה לא החלטה שלך,אני לא רוצה לחזור אלייך,אני בניתי חיים חדשים,חיים לי ולרייצל" היא אמרה.
"זאיין" צווחה רייצל פתאום וקפצה עליי,"שלום רייצל" אמרתי ונשקתי לה.
"בבקשה לי,אני לא מוותר עליכן" אמרתי לה, "סליחה" היא לחשה והכניסה אותי כדי שאשחק עם רייצל.
הפעם לא שיחקתי עם רייצל,אלא הכנתי לה לאכול וקילחתי אותה,מנסה להוות דמות אב.
אחרי המקלחת רייצל צפתה בטלויזיה ואני ולי ישבנו לדבר.
"בבקשה לי,חיים רק פעם אחת,ואין זמן לבזבז,אני יודע שאת חוששת שזו טעות,אבל זה הכי נכון בעולם" אמרתי לה,מתקרב באיטיות לפניה.
במרחק נגיעה ממני היא עצרה אותי, "אני מצטערת,אני התבגרתי והפכתי לחזקה יותר,שנתיים שהסתדרתי עם רייצל לבד,בלעדייך, אני לא אהרוס את זה,אני לא רוצה שהיא תגדל בידיעה שאבא שלה לא רוצה אותה" היא אמרה דומעת.
"לי,אני מבטיח לך,אני לא אעזוב אתכן" אמרתי,חנוק מדמעות.
היא ניגבה את דמעותיה והלכה לרייצל, "לא אכפת לי,אני לא זז מפה,את שתסכימי לסלוח לי" אמרתי לה.
היא נעצרה והסתובבה אלי, "אתה זוכר למה נפרדת ממני?" היא שאלה, "לא ממש.." לחשתי והשפלתי מבט.
"כי אני לא הייתי מספיק טובה בשבילך,ואהבתי אותך כל כך,ואתה באס אם אס אחד נפרדת ממני,מחקת הכל! ואני התחשלתי,אני למדתי לחיות חצי חיים,וגם את החצי הזה להקריב בשביל הבן אדם הכי חשוב לי בעולם, שלא תעז לגזול את זה ממני" היא אמרה.
"בבקשה לי" אמרתי,בוכה.
"אמא,מה קרה?" שאלה רייצל ורצה אליה, "כלום מותק" לי אמרה לה.
"עכשיו מתוקה,תגידי לזאיין שלום ותעלי לישון" לי הורתה עליה.
"אולי זאיני יוכל להישאר?" היא שאלה,היא העניקה לי כינוי חיבה.
"בשמחה" אמרתי,לפני שלי תגיד משהו אחר.