my hero-פרק 7.

מנקודת המבט של זאיין:
"אמא,נוכל לשחק עם זאיין?" שאלה רייצל בקולה החמוד.
"האמת היא,שזאין נורא עסוק,אולי בהזמנות אחרת" לי ניסתה לסנן את הצעתה.
"דווקא איני עסוק בכלל" אמרתי בחיוך,אך לי התעצבנה.
"זאין" צעקה הקטנה וחיבקה אותי,הרמתי אותה, מרגיש את חום גופה, היא יפה בדיוק כמו אמה.
"את חייבת לי הסבר" אמרתי ללי, "כשהיא תעלה לישון" היא לחשה לי.
נכנסנו לחדרה של רייצל,הילדה הזו נסיכה!
"אמא שלך עזרה לך לגדל אותה?" שאלתי את לי-אן, "אמא שלי מתה" היא לחשה, כנראה לא רצתה שרייצל תדע.
"אני מצטער" לחשתי, איך יכולתי להשאיר אותה כך,למה היא לא אמרה לי?
"זאין" רייצל צווחה ורצה אליי עם בובת נסיכה,"תראה מה אמא קנתה לי אתמול" היא אמרה בחיוך.
"תתחדשי" אמרתי,מהופנט מעיניה,שהיו ממש כמו של לי-אן.
"מתוקה,אנחנו צריכים להתקלח ולישון" אמרה לי אחרי ששיחקנו זמן רב, רייצל פיהקה פיהוק קטן והלכה עם לי.
הם חזרו לחדרה לאחר חצי שעה,רייצל לבושה בפיג'מה ומדיפה ריח נעים.
"לילה טוב" אמרה לי ונתנה לרייצל בקבוק תה,ונשקה למצחה.
"לילה טוב" אמרתי לרייצל וכיביתי את האור.
אני ולי התיישבנו בסלון,היא הגישה לי כוס תה בריטית,בדיוק כמו שאני אוהב.
"טוב,אתה רשאי לשאול שאלה,כל שאלה" היא אמרה והתנשפה בכבדות.
"איך הסתדרת,לא היה מי שיעזור לך,מאיפה היה לך הכסף?" שאלתי, "אתה זוכר את הירושה שסיפרתי לך עליה, ואחר כך קיבלתי עוד ירושה,ביום הלידה, ביום המוות של אימי ואחותי,כסף לא היה הבעיה שלי, הבעיה הייתה הטיפול ברייצל,הייתי צריכה לשלב את הטיפול עם הלימודים,וזה היה סיוט,בקושי ויישנתי בלילות,כי בימים טיפלתי ברייצל ובלילות למדתי,אבל בכל זאת,רייצל היא האור שלי, האור היחידי שלי" היא אמרה,גורמת לי להשפיל את מבטי.
"ולמה לא אמרת לי?" שאלתי, "תשאל את סיימון" היא אמרה בעצבנות.
מנקודת המבט של נייל:
"אחי איבדתי אותה עכשיו לתמיד" אמרתי להארי.
"מה היא אמרה לך לפני שהיא הלכה?" הוא שאל.
"שאני צריך להבין לבד למה לא נוכל להיות ידידים.." אמרתי מיואש.
"נייל אתה חתיכת דפוק,היא אוהבת אותך,בדיוק כמו שאתה אוהב אותה,רוץ אליה" אמר הארי.