my hero-פרק 2.

~מנקודת המבט של לי-אן~
קמתי בשעה מוקדמת בבוקר,לאחר שעות שינה אפסיות.
ראשי מורכן על מיטת בית החולים וגבי כואב בחוזקה.
קמתי באיטיות מכסאי, וליטפתי את גבי,מנסה להפיג את הכאב.
בשקט מוחלט יצאתי מחדר בית החולים ונסעתי לבית במהירות.
פתחתי את דלת ביתי והזדחלתי למקלחת, הדלקתי את המים החמים,מתנקה מכל הקשור לבית החולים המזוויע.
סגרתי את המים והתעטפתי במגבת,נגשתי לחדרי כדי לבחור בגדים.
בלי לבטים מיותרים בחרתי קפוצון ורוד שמצויר עליו דובי, מכנס ג'ינס קצר וכובע גרב ורוד שגם עליו מצויר דובי, ונסעתי חזרה לבית החולים.
דניאל עוד ישנה,לכן יצאתי למרפסת בית החולים,היא הייתה שוממת מאדם.
לקחתי את כוס הקפה שלי והדלקתי סיגריה.
"יש לך אש?" שמעתי קול שואל, "כן" מלמלתי והסתובבתי אליו.
"אתה לא..זאין מאליק?" שאלתי, "כן"הוא אמר שהסיגריה בפיו,התקרבתי אם המצת והדלקתי את הסיגריה שלו.
"תודה" הוא אמר ושאף שאיפה עמוקה לריאותיו.
התיישבנו אחד ליד השני, "מה את עושה כאן?זאת אומרת בבית החולים" הוא שאל.
"אחותי מאושפזת כאן,היא דיירקשנית" אמרתי לו וגל של עצב תקף אותי.
"אל תתעצבי,אני בטוח שהיא תרגיש טוב יותר" הוא ניסה לנחם אותי, "זה לא מה שהרופאים חושבים" מילמלתי בעצב.
הרגשתי את כף ידו החמימה על כף ידי,מעביר בגופי צמרמורת נעימה.
כיביתי את הסיגריה שלי, "למה את מעשנת?" הוא שאל, "זה שאלה די מטומטמת בהתחשב בזה שגם אתה מעשן,לא?" שאלתי, "כן,אבל לכל אחד יש את הסיבה שלו" הוא ענה.
"כשהייתי בת 12 אבי מת והשאיר אחריו ירושה,הוא הוריש לי את הכל, אחים שלו ניגשו לבית המשפט כי היו חמדנים,אבל הם לא הצליחו אבל ניתקנו איתם קשר,ועברנו ממנצסטר ללונדון,הייתי ילדה בודדה, ובגיל 15 התחלתי לעשן" אמרתי לו, "אבל עכשיו כבר לא אכפת לי מכל הסיפור הזה,אני פשוט לא יכולה להפסיק" אמרתי. "אצלי זה התחיל כפוזה,ועכשיו אני גם לא יכול להפסיק" הוא אמר.
"יהיה חצוף להזמין אותך לדייט?" הוא שאל,גורם לי להסמיק.
"אממ.. לא,זאת אומרת כן,כן אצא איתך לדייט" אמרתי, "אני חייב ללכת לילדי בית החולים, זה המספר שלי" הוא אמר והגיש לי חתיכת נייר.
"רגע,מה השם שלך?" הוא שאל, "לי-אן" עניתי.
נכנסתי גם אני לחדרה של אחותי,פניה קרנו.
"לי,הם צריכים לבוא" היא צווחה,שמחתי לראות אותה כך.
כעבור מספר דקות הם נכנסו ודיברו איתה.
"זאת אחותך?" זאיין שאל אותי, "כן" השבתי בחיוך.
"דניאל,שתדעי,יש לך אחות מקסימה" זאיין אמר לה, "אתה מאוהב בה?" היא שאלה אותו בלחש, אך מספיק חזק כדי שכולם יצליחו לשמוע, ולצחוק.
זאיין ליטף את מצחה ולחש לה משהו.
היא חייכה אליו, "אל תשכחי אותי" זאיין אמר לי לפני שהלך..