my hero-פרק 14.
מוקדש לאביה הנסיכה (:
מנקודת המבט של לי-אן:
"ג'וליה,בואי" אמרתי לביתי בקטנה כשהחזרתי אותה מהגן.
"אמא,אמרת שלא תקראי לי ככה" רטנה רייצל, "אבל זהו שמך" הסברתי.
רייצל עיקמה מבט והושיטה לי את ידה.
"הולכים היום לנייל,זאת אומרת,לדוד נייל" אמרתי והכנסתי את ג'וליה לרכב.
נסענו אל ביתו של נייל,זאיין חיכה בחוץ,מעשן סיגריה.
"תכבה את הסיגריה בבקשה" ביקשתי בתקיפות. "למה?" הוא שאל.
"ג'וליה כאן"אמרתי, "ג'וליה?" הוא שאל, "השם הראשון של רייצל,עכשיו תכבה אותה" אמרתי.
"אני לא מכבה" הוא אמר בביטחון, "אדיוט" מלמלתי,דחפתי אותו מעט ונכנסתי עם ג'וליה.
"שלום נייל" אמרתי ונשקתי ללחיו,"שלום..?" אמרתי בשאלה,לא ידעתי מה שמה של חברתו.
"אביה" היא אמרה,נושקת ללחי.
"שלום קטנטנה" אמר נייל והרים את ג'וליה,
"מה שמה?" שאלה אביה, "ג'וליה" עניתי, "לא נכון,שמי רייצל" צרחה הקטנה.
"רייצל הוא שמה השני" הסברתי.
"אז,כמה זמן את ונייל יוצאים?" שאלתי את אביה.
"חודש בערך.." היא אמרה,המשכנו לדבר.
פתאום זאיין נכנס, "לי,רוצה תה?" הוא שאל,לא עניתי,הלכתי אליו למטבח.
"אתה חושב שאתה יכול להתנהג אליי כאילו אני עוד אחת מהמעריצות שלך?" שאלתי בעצבנות.
"תירגעי" הוא אמר,מערבב את כוס הקפה שלו בנונשלנטיות.
"אתה מבין ממה החששות שלי?" שאלתי עצבנית "אתה יכול לקום וללכת,אבל אני לא,לי יש אחראיות,לי יש ילדה,לי אין אפשרות לקום וללכת" צעקתי עליו.
"לי,תירגעי,הילדה גם שלי" הוא השיב,"אתה נורמלי?? שנתיים שלמות שגידלתי אותה לבד,אתה מכיר אותה בקושי חודשיים" צעקתי וסטרתי לו.
"אני מצטערת" מיהרתי להגיד,זאין הסתכל עליי,המום לחלוטין.
שפשפתי את לחיו של זאיין,הוא נהיה אדום מעצבים,הוא ניסה לפתוח את פיו ולצעוק עליי.
נישקתי אותו לפני שיוכל לדבר..
תגובות (7)
תמשייכי !
את מוזמנת גם לקרוא את הסיפור שלי (:
המשךךךךךךך עכשיוווווו!!!! :)) אני חולה על הסיפורים שלך!!! <3
תמשיכי דחוף!
זה יותרררר ממדהיםם ! זה מ ו ש ל ם ! ! !
תמשיכיייי דחוףףף את הסיפורים המדהימיםם שלךךךךךךך <3 <3 <3 <3
תמשיכי!!!!!!
אני חדשה ואני ממש אוהבת את הסיפור שלך
אז…. תמשיכי !!!
ווואווווווווווווווווו זה המילה היחידה שיש לי להגיד!