my hero-פרק 12.

"ג'סטין,ל..א,ל..מה?" שאלתי, "את אוהבת אותו,זה כל כך ברור,הייתי כל כך טיפש" הוא לחש.
"ג'סי" אמרתי וליטפתי אותו,הוא הדף את ידי, "אל תיגעי בי" הוא צעק,מעיף כרית.
"ג'סטין תירגע,אתה תפגע בעצמך" צעקתי, "אל תגידי לי מה לעשות" הוא אמר ותפס בידי בחוזקה.
מבט איום בפניו, "ג'סטין,תפסיק עם ההצגה הזאת מיד! אני יודעת על האנה" צעקתי,מנסה להשתחרר מאחיזתו.
"את..מה?" הוא שאל בגמגום, "אם רצית להיפרד ממני,יכולת לעשות את זה מזמן" צעקתי ולקחתי את מזוודתי.
"ביי ג'סטין" אמרתי,נושקת לשפתיו בפעם האחרונה.
—
חזרתי לביתי,לא מאמינה שעשיתי את זה,ג'סטין היה הסיכוי היחידי שלי לחזור לעצמי,
לחזור ללי-אן בת ה-20,להתנתק מכולם,אבל כנראה שזה לעולם לא יהיה כך שוב,כי אני לא יכולה להתכחש למציאות,לא משנה כמה אנסה.
השעה הייתה כבר ארבע,הלכתי לקחת את רייצל מהגן.
"אמא,אני רוצה ללכת לזאי" ביקשה רייצל,שהחליטה לבחור כינוי חדש לאביה.
"אולי אחרי הארוחה והמקלחת" אמרתי,מושיבה אותה בכיסא התינוקות.
"אני רוצה עכשיו" היא צווחה, "בסדר,נעצור בננדוס לאכול" אמרתי,נכנעת לה.
"יאי,כנפי עוף" היא הריעה, הגענו לזאין,רייצל הייתה מכוסה כולה ברוב צילי.
"אבא" היא צעקה והתקדמה כדי לחבקו, "רייצל,אל לא יכולה לחבק אותו כך,כולך מלוכלכת" הערתי לה.
"אבא,תוכל לקחת אותי לשטוף ידיים?" היא שאלה אותו בקולה המתוק, "בהחלט" הוא אמר,נושק ללחיה בזהירות ולוקח אותו אל הכיור.
"נפרדתי מג'סטין" פלטתי,זאיין הגניב חיוך,שמתי לב.
זאין שיחק עם רייצל, "רייצל,הגיע הזמן ללכת" אמרתי לקטנה,ראשי הולם בחוזקה מסחרחורת.
"את מרגישה בסדר?כולך חיוורת" אמר זאיין והניח את ידו על מצחי. "את לוהטת" הוא אמר בדאגה.
"אולי כדאי שתישארו פה הלילה" זאיין הציע, "אני לא יודעת.." מילמלתי.
"בבקשה אמא" אמרה רייצל והסתכלה עליי בעיניה הגדולות שנצצו, "בסדר" נכנעתי,במילא הייתי תשושה.