my BFF- פרק 11 ארוך!!

נקודת מבט הארי:
כבר התחלתי להכין את המזוודה, אני לא מאמין שעוד יומים אנחנו עוזבים.
"הארי!" שמעתי את לואי קורא לי
"מה?!" שאלתי
"נהיה לי רעיון אדיר! אולי במקום שנלך היום למועדון נישכור איזו וילה ונעשה שם מסיבה!" לואי אמר
"אני לא יודע" אמרתי
"יהיה אמת או חובה!" לואי אמר
"אני בפנים!" אמרתי
נקודת מבט ליאור:
חזרתי הביתה ושם ראיתי את ההורים שלי, הם ניראו עצובים.
"מה קורה?" שאלתי נופלת על הספה החומה
"נכון אין לך תמונות מהילדות?" שאלה אימי
"כן כי לא היתה לכם מצלמה" אמרתי
"זו לא הסיבה" אבי אמר
"אז מה הסיבה?" שאלתי
"את לא באמת בת המישפחה הזאת, שם המישפחה האמיתי שלך הוא…. סטילס" אבי אמר
"הלם" מלמלתי, אני אחותו של חובב החוטיני?!?!?
"אימצנו אותך בגיל 11 חודשים" אימי אמרה
"למה לא הבתם ילד בעצמכם?" שאלתי
"היה לנו ילד, קראו לו נועם, הוא נהרג בתאונת פגע וברח" אנה לי (א ה'אימא' של ליאור ) אמרה
"אני מצטערת, אני אודיע היום להארי" אמרתי
"את מכירה את אח שלך?!" יונתן (ה'אבא' של ליאור) שאל
"כן הם ממש מפורסמים ואנחנו חברים טובים" אמרתי "אני עולה"
אנה לי אישרה לי ואני עליתי נפלתי על המיטה, מרטיבה את הכרית בדמעות בילתי מורגשות.
היסתכלתי על השעון ופאק! עוד חצי שעה זאין בא לאסוף אותי.
לקחתי שמלת מיני (לא מיני מיני!) אדומה ודחפתי אותה לתיק ולקחתי את כל האיפור שלי ודחפתי גם אותו לתיק.
ירדתי במדרגות.
"לאן?" שאלה אנה-לי
"לנוי"אמרתי והיא אישרה.
יצאתי החוצנ ורצתי לבית העץ שלי, בגיל 12 הייתי משועממת אז אני ונוי בנינו בית עץ, כיום רק אני משתמשת בו, החלפתי בו בגדים מהר ורצתי למול הבית שלי וסימסתי לזאין, תוך 10 דקות הם כבר היו שם.
פרי ראתה את העינים האדומות מבכי שלי
"מה קרה?" היא שאלה
"סתם" מלמלתי
"קרה משהו יאלה שפכי"זאין אמר
נשמתי עמוק וסיפרתי להם מה קרה
"יא וארדי" אמרה פרי
"אני יודעת, היום אני אספר להארי" אמרתי
"יאו שכחתי לומר לכן שלא הולכים לבר" זאין אמר
"מה?!" שתינו אמרנו
"בגלל שאנחנו עוד יומיים עוזבים אז שכרנו וילה למסיבה פרטית" זאין אמר
"אה איזה כיף" אמרתי
"הארי תיכנן את לוח הזמנים" זאין אמר
"מזל שיש לי חומרים לאמת או חובה" אמרתי וציחקקנו
הגענו לוילה וואו היא ענקית!
"את מי עוד הזמנתם למסיבה"פרי שאלה
"רק אנחנו פה והבנים ונוי וג'ייד" זאין אמר
"יאלה בואו ניכנס" אמרתי
הלכנו לדלת וניכנסנו, כל השאר כבר היו מוכנים במעגל והיה בקבוק בירה באמצע.
"בואו נתחיל באמת או חובה!" הארי אמר מתלהב
הוא בהתחלה סובב את הבקבוק ויצא אני עליו
"אמת או חובה?" שאלתי
"חובה" הוא אמר
"רק שנייה" אמרתי והלכתי למיטבח
שמתי מים בכוס ואת המרכיב הסודי שלי.
"תישתה את זה" אמרתי ונתתי והוא כוס המים והוא שתה אותם.
"מה האתגר?" הוא שאל
"הרגע עשית אותו, לישתות מים מלאים בשמן דגים" אמרתי והארי כמעט הקיא
אחר כך היו עוד שני זוגות ואחר כך.
נוי עלי
"אמת או חובה?" היא שאלה
"אמת" אמרתי
"מה הסוד הכי גדול שההורים שלך הסתירו ממך?" היא שאלה
"אמממ….אפשר שאלה אחרת?" שאלתי ונוי לא הסכימה
"הם הסתירו ממני שאני מאומצת, רק היו גיליתי את זה." אמרתי
"מה! ואת יודעת מי ההורים האמיתים שלך?" נייל שאל
"לא אבל אני מכירה כמעט שבוע את אח שלי" אמרתי
"מי זה?" שאל הארי
"אתה" אמרתי
"הלם" הוא מלמל
"לגמרי" הסכמתי
"טוב נו אחר כך ניתבאס בואו נהנה עכשיו!" לואי ניסה לרומם את מצב רוחינו.
"טוב, אני מסובבת" אמרתי והיסתכלתי על הארי, הוא ניראה כאילו הוא שוקע בזיכרונות.
נ.ב. הארי:

~פלאשבאק~
"הארי" אמילי בת ה- 10 חודשים מלמלה
"אמא היא אמרה את השם שלי!" צעקתי בהיתלהבות
"כבר! זה ממש מוגדם! ניראה לי שתהיה לנו תינוקת מחוננת" אימי אמרה
אני הלכתי לחדר שלי מאושר.

~כעבור חודש~

"אימא איפה אמילי?" שאלתי
"נאלצנו לעשות משהו נורא, אתה לא תבין" אימי אמרה
"איפה אמילי!?!?!" שאלתי כואס ודמעות ירדו על לחיי
"מסרנו אותה, לא יכולנו לגדל אותה!" אימי אמרה והתחילה לבכות גם היא.

~סוף פלאשבאק~

אני לא מאמין, זאת אמילי, אמילי שאימי מסרה אותה מלפני 18 שנה למשפחה מישראל.
"אני הולך לשירותים" אמרתי וכולם אישרו לי
לא הלכתי לשירותים, הלכתי לאחד החדרים והיתקשרתי לאימי בסקייפ.
"היי הארי, מה קורה?" היא שאלה
"מצאתי את אמילי" אמרתי מנגב את דימעותי
"הארי זה לא יפה לעבוד עלי" היא אמרה, היא חשבה שאני מתלוצץ
"אני לא עובד עליך, היא פה" אמרתי וראיתי שחיוך נימרח על פניה של אימי ודמעות זלגו על לחייה
"אני לא מאמינה!אתה חושב שהיא תחזור איתך?" היא שאלה
"אני לא יודע" אמרתי
"תיבדוק בבקשה, אני אספר לאבא ולג'מה" היא אמר
"טוב.. בי אימא" אמרתי
"ביי" היא אמרה וניתקה את השיחה.
ירדתי מנגב את דימעותי כדי שלא ידעו שבכיתי.
"אתה לא מאמין מה פיספסת בדיוק ליאם אכל מיץ גזר עם כפית!" ליאור אמרה
"ליאור אפשר לדבר איתך שניה?" שאלתי
"סבבי" אמרתי
"שלא תחשבו על שום דבר סוטה!" היא אמרה
הלכנו לאחד החדרים.
"מה קורה?" היא שאלה
"אימא שלי ביקשה ממני לשאול אותך, אם את רוצה לטוס ללונדון איתנו, שהיא לפחות תוכל ליראות אותך, אחרי זה תוכלי לחזור להורים שלך" אמרתי
היא הירהרה ואמרה בסוף "תזמין עוד כרטיס טיסה" חיכנו וחיבקתי אותה.

~ביום הטיסה~

נקודת מבט נוי:
ליאור הזמינה אותי לטוס איתם, איזה מזל שיש לי הורים כלכך מושלמים!
"אמא הם פה!"צעקתי , זאת לא האימא האמיתית שלי אבל בשבילי היא אפילו יותר טובה! קוראים לה איריס וזאת האישא של אבא שלי אחרי שהוא היתגרש מאימא שלי.
"תהני מתקה אל תישכחי לשלוח גלויה ואסמסים! וגם תמונות!" היא אמר
"אני לא אשכח" אמרתי וחיבקתי אותה,
"כבר חיבקת את אבא בבוקר?" היא שאלה
"כן לא לדאוג" אמרתי
"ביי" היא אמרה
"ביי" השבתי לה
לקחתי את המזוודות ושמתי אותן במגאז' של הואן.
"היי!" אמרתי וכולם נופפו אלי.
"עוד כמה זמן הטיסה?" נוי שאלה
"עוד שעתים ולנו אין תורים זאת אומרת שעה וחצי בדיוטי פרי!" לואי אמר
"יש!" אמרתי(אני חולת דיוטי פרי!)

~בדיוטי פרי~

אני קניתי איפד ואיפוד במחירים מדהיושלמים וככה כולם רק שליאור גם קנתה נגן סרטים קטן כי היא לקחה חמש מאות דיסקים (מיושנת).
"דינג דונג, שימו לב שימו לב, טיסה 1543 נפתחה" הכרזת אמרה
"יאלה בואו" נייל אמר
רצנו לתור של מחלקה ראשונה ואיזה קטע אנחנו היינו היחידים במחלקה הראשונה.
ניכנסנו לשם וזה היה כמו מיני בית מלון, לכל אחד היתה מיטה וטלויזיה בינונית משלו.
"יאו איזה מגניב" אמרתי
"לגמרי" הארי הסכים איתי
לקחנו כל אחד מקום ורובינו נירדמנו על המקום, גם אני.