more than this -סיפור על one direction-פרק 1:€

מעדטי והוא פשוט תפס אותי לפני שכמעט התמוטתטי על הריצפה,"תודה" אמרתי לו בקול צרוד אבל הוא לא ענה לי,כשהוא עדיין תופס אותי למרות שעכשיו אני כנראה יציבה יותר אני והוא מביטים זה בזה,לאט לאט אנחנו מתקרבים זה לזה ואז פתאום נפתחה הדלת,ואז שניינו התרחקנו זה מזה,ראיתי את אחד מהנערים האלה בפתח הדלת,ראיתי שהוא מביט בנו ומצחקק בלי הפסקה הוא היה בלונדיני חמוד שדומה לאפורחי מתוקי,אחרי כמה שניות כשהוא עדיין מצחקק לו הוא אומר "אתם באים עכשיו אנחנו אוכלים ארוחת צהריים,אני רעב והבנים לא מסכים לי לגעת באוכל עד שאתם לא באים לאכול איתנו!!"
הנער עם השער החום אמר "בסדר נייל ישמן,את באה לאכול איתנו"
אמרתי לו "אני כל כך מצטערת אבל אני לא יכולה,אני יותר מדי יסכן אותכם"
הבלונדיני והנער השני צחקו ואמרו זה בסדר את לא צריכה להתבייש ממנו אנחנו לא טורפים בני
אדם עניתי לו "אבל…" והבלונדי קטע אותי ושניהם משכו אותי בצחוק לחדר האוכל,נכנסנו לחדר האוכל הוא היה כזה ענקי,ראיתי שם את כל הנערים הם נופפו לי לשלום,התיישבתי בין הבלונדיני לבין הנער הם השער חום מתולתל,פתאום הבלונדיני אמר "איך זה הגיוני שאנחנו עדיין לא יודעים מה שמך"
עניתי "חח אוף מרוב סחרחורת שכחתי להציג את עצמי בפני כולם,שמי אמנדה
קרול!" (למי שלא יודעת אמנדה קרול זה השם הבדוי שלה בשביל שלא ידעו מה זהותה האמיתי שמה האמיתי הוא מריאנה וויליאמס)
מה שמכם??"
הבלונדיני ענה לי "שמי נייל"
ואז הנער עם השער החום הקצוץ אמר לי "שמי ליאם פיין!"
וגם הנער שישב לידו אמר לי "שמי לואיי"
אח"כ אמר לי הנער עם השער השחור "שמי זאין מאליק"
ולבסוף הנער עם השער החום המתולתל אמר "שמי הארי"
המשכנו לאכול צחקנו ודיברנו ואז פתאום נשמעו דפיקות בדלת הארי הלך לפתוח את הדלת
בפתח הדלת עמדו…