Mine, yours , ours – פאנפייק על לארי סטיילינסון |פרק 1|

Mine, yours, ours- פרק 1 
זה היה יום יפה במיוחד , ידעתי את זה למרות שלא הסתכלתי בחלון במשך זמן שנתן למוח שלי לקלוט את מצב השמיים . הייתי עסוק ושקוד בהמון דברים , לאחרונה עברתי את מבחני הקבלה לקבוצת הכדורגל הארצית. הייתי צריך להקדיש לזה זמן רב , עשיתי שיקולים רבים מפני שיש לי עוד הרבה עבודה לעשות בנושא אחר . אני סוג של מנהל להקת בנים עם עוד שותף , וכרגע הבוס שלי התקשר אליי והודיע לי שעוד חבר להקה עומד להצטרף . 
זאת הייתה הודעה נטרלית מבחינתי , לא היה לי קשה לקבל את זה , למרות שלא ידעתי איך שלושת הבנים יגיבו לזה. אני מכיר אותם מספיק טוב , הם לא אנוכיים , אבל אני מפחד שיהיה להם קשה מדי לקבל את החבר החדש בלהקה . כי אחרי הכל , החבר החדש יכול להיות או תמים מידי , או טיפש מידי , או אדם נאלח ביותר . 
הייתי צריך לסדר המון דברים לקראת הבחור החדש שיצטרף ללהקה . כולם אומרים שזה לטובה , שהוא יקפיץ את מצב הלהקה , שהוא מיוחד ויוצא דופן .אין לי מה להפסיד , נכון ? 
התקשתי לפתוח את עיניי ולהשאיר אותם פקוחות בגלל העייפות הבלתי פוסקת , הרגשתי שעדיין אלכוהול צורם את הדם שלי מאתמול ורק עכשיו נזכר לעזוב את גופי . ליקקתי את שפתי היבשות , טועם לאט את טעם הניר השרוף שהסתובבה בפה שלי בגועל . ידי הרימה בחיפזון את השמיכה האבה שכיסתה אותי ברישול לצד ימין, ובמהירות קמתי מהמיטה . ראשי כאב בגלל התנועה הפתאומית . הבטתי בדמותי הישנוניות במראה הרחבה שעמדה מול המיטה . שיערי היה ללא כל צורה מעוצבת ושקים קטנים ישנו מתחת לעיניי . עבר בזק בעמוד השדרה שלי כאשר הטלפון שלי התחכך בשידת העץ עם עט שהיה מונח לידו , והטלפון השמיעה רעש מחריש אזניים . זה היה כנראה עוד אחת מהודעות הווטצאפ המעצבנות שאף אחד לעזזאל לא אוהב . מיד אספתי את הטלפון בידי מהשידה וזרקתי אותו על המיטה . שום קול מעצבן לא יכול להופעה עכשיו. רגלי השבריריות נסעו אותי לחדר האמבטיה הרחב והקר . הרגשתי את עורי מתכווץ כאשר הרוח הקרה נשבה מהחלון הפתוח. מיהרתי לסגור אותו . 
פתחתי את זרם המים וחיכיתי מאט שהם יתחממו. חטפתי מיד משחת שיניים ומברשת שאפילו לא תרחתי להסתכל אם היא שלי או לא . התזתי מאט מהחומר הצבעוני מהשפורפרת מעל מברשת השיניים והחלתי לצחצח מהר. כאשר הבטתי שנית במראה שמעל הכיור , ראיתי את כל פיי מלא בקצף ונראתי עוד יותר מכוער ממוקדם בבוקר , מה שהזכיר לי שאני צריך לסדר את השיער ו׳לעצב ׳ טיפה את החיוך שלי .
״ בוקר טוב מר טומלינסון ״ סוזן העוזרת האישית שלי ברכה בקול רח והגישה לי נס קפה בתוך כוס קרטון .״ בוקר טוב יקירה ״ קול רובוטי יצא מפיי ללא כוונה , תוך כדי שאני חוצה את המסדרון הרחב באולפן הגדול למשרד שלי . ראשי אפילו לא הוטה לסוזן והמבט שלי הוטר בכיוון ישר. הייתי כלכך קר ושנאתי את זה . אבל לא יכולתי לעשות כלום בקשר לעניין הנ״ל. 
״ אדוני יש לך ניירת על השולחן , ובשעה 21:00 יש לך פגישה עם הנער החדש בלהקה ״ סוזן מהרה לתפוס את קצב ההליכה שלי וכמעט מעדה מהאנשים שלא שמו לב לגופה הקטן שנגרר אחרי .״ למה בשעה כל כך מאוחרת ?״ גבי נזקף וליסתי ננעלה .״ אני לא החלטתי את זה אדוני ״ בזק פחד השתלשל בקולה של סוזן, אני לא יודע למה אני כל כך מפחיד אנשים .. ״ בסדר ״ עניתי בלא סבלנות ולגמתי מהקפה . סוזן הביטה בי שותה אותו במבט מלא ציפייה . הרמתי את גבתי הימנית ומיד היא הורידה את המבט שלה ממני . ״ טוב סוזן אני יביא לך את הניירת לאחר מכן שאני יסיים , ותדאגי שהילד הזה יגיע בדיוק באותה השעה שקבעת .״ נעמדתי מול דלת המשרד שלי ועמדתי לפתוח אותה .״ אני לא קבעתי-״ ״ יום טוב סוזן ״ סגרתי בחיפזון את הדלת מאחורי והסתובבתי לתוך משרדי הנקי. 
שאפתי בכוח את האוויר שהשתרעה בחלל , אהבתי את איך שהמשרד שלי היה מעוצב . הוא היה לבן, מאופק . אני אוהב דברים לבנים ומאופקים. 
מייד עברו מחשבות על אותו הנער שאמור להצטרף ללהקה , זה כבר התחיל להיות בעיה בשבילי , אולי הוא לא שר טוב מספיק בשביל הלהקה ? אולי הוא לא יהיה נחמד ? אולי הוא לא יראה טוב מספיק ? סיימון , הבוס שלי , הוא אמר שהוא מעולה בשביל הלהקה . שר טוב , נחמד , ויפיפה . צחקקתי שחשבתי על זה . מי קורא לבן יפיפה ? . הסתובבתי בחדר בוחן את הנוף מחלון הזכוכית . כנראה שאני כבר צריך להתחיל לחתום על כל הדפים . עיני סרקו את השולחן, וליד כל הניירות הזהים מונח קורות החיים של הנער . היה לי דחף בלתי נשלט ללכת להסתכל ,להציץ , כולם ממש מתים אליו , אולי כדי לי להסתכל מי הוא . הסתובבתי סביב השולחן עד שהגעתי לכיסא . ישבתי בכבדות על השולחן וידי אספו במהירות את התיק הכחול ולאחר מכן פתחו בסערה את התיק . היה כל כך הרבה מידע על הילד הזה , כל כך הרבה מלבד תמונתו. לעזזאל ,חשבתי בזמן שאני מדפדף בין הדפים הרבים . עצרתי בדברים האישיים יותר אליו . הוא היה יתום , היה כתוב .
׳ כואב ׳ חשבתי במוחי . לא המשכתי לקרוא , אני לא סבלני במיוחד. 
גמרתי לחתום על רוב הניירות , והנחתי את העט הכלכל בצד ליד ספל התא הישן שעליו היה כתוב ״ all the best " 
הסנפתי את מבטי לשעון , הגיע הזמן ללכת הביתה . הרמתי את רגליו הכבדות ודחפתי את הכיסא לאחור , הבטתי שנית במשרד הגדול ובדקתי אם לא שחכתי כלום . לקחתי את המזוודה שאיתה באתי ולקחתי את הטלפון שלי. כשהתכוונתי לצאת , מצד עיניי ראיתי את התיק הכחול של הבחור . יושב שם , מחכה שאני יקח אותו, חזרתי לאחור ולקחתי את התיק . ידי פתחה תא קטן במזווה ודחפה שם את התיק . לא ידעתי אם אפשר לעשות את זה , אבל כל כך רציתי לשמוע ולקרוא עוד על הבחור המשונה הזה שכולם כל כך אוהבים . 
עכשיו הייתי מוכן ומזומן לצאת . הזעה הקרה התצתופפה במצחי , והעפתי את השיירות שנפלו עליו ללמעלה . 
דחפתי את הדלת ויצאתי מהמשרד , מותיר אותו חסר חיים , עובר את האנשים שפינו לי צומת לב בשביל לברך אותי בשלום , אפילו לא הגבתי להם , ממהר לנסוע הביתה , לשבת על המיטה ולפתוח את התיק הכחול. 
רוח ערב קלה נשבה על פניי והרגיעה את הלחץ. יש עוד שלוש שעות לפגישה שלי עם הנער החדש , מעולם לא הייתי לחוץ בגלל זה . יכול להיות זה בגלל שאני ממש רוצה לקרוא את קורות חיו . ידי פתחה את דלת הרכב ואני נסתי לתוך המכונית . הנחתי את המזוודה לצידי בכיסא השני הריק . נאנחתי. 
תקעתי את המפתח במקומו וכתוצאה מכך המנועה החל להגיב והתניעה את המכונית.
לאט לאט יכולתי לראות שטיפות מים זהירות מתאספות על החלון .
נהנתי ממזג האוויר , אהבתי אותו בלודון . הוא היה קריר ונחמד . בימים קרים תמיד אהבתי להתכרבל במיטה או סתם לשים על עצמי שמיכה אבה , להכין אוכל חם או שתיה ולצפות בסרטים נחמדים. כל האנשים ש׳מכירים׳ אותי בעבודה , חושבים שאני קר וחסר לב , אבל בעצם אני לא כזה. אני חושב.
הגעתי הביתה , לא היה כל כך קשה לזהות אותו ממרחקים .. הוא היה גדול ויפה . 
נכנסתי דרך דלת העץ הגדולה וגופי נס במהירות לתוך הבית. השלכתי את המזוודה בקצב מהיר על הרצפה ושמעתי את ההצלפה כאשר עור המזוודה פגע ברצפה החלקלקה . 
ניערתי את ראשי ושיערותיי החומות עפו מצד לצד , שנאתי להיות כל כך לא משוחרר . זה לא אני , ואני יודע את זה פאקינג מעולה . נסתי למטבח , תך כדי מוריד את החליפה השחורה , נאחז בספה כדי שאני יוכל להוריד את מכנסי וחולצתי באופן חלק. זרקתי את החליפה לאיזה מקום שלא הבטתי בו אפילו , נשארי באל בוקסר ולא יותר, מה שחשף את קעקועי שהוחבאו היטב מתחת לבגדים . ידי פתחה את המקרר במשיכה קלה ועיניו סרקו האם השאר חלב . היה קצת אוכל במקרר , בדרך כלל אני פשוט אוכל במסעדות , או רב הזמן לא אוכל. אבל בכל זאת מצעתי קרטון חלב . לקחתי אותו והנחתי על השייש המשוייף. הוצאתי את מצרכי לקפה והכנתי קפה נהדר . החזקתי אותו בשתי ידיים , ולאט לאט , התחלתי להרגיש את החום גובר בידי , הכנתי את הקפה בכס זכוכית ולא בספל. פאק. הייתי ממש קרוב לסלון , ומרוב שלא יכולתי להחזיק את הכוס הלוהטת , פשוט שחררתי את אחיזתי .״ אח!״ נערתי את ידי בכעב . הכוס נפלה והתנפצה על המזוודה שלי ! לעזזאל ! ידי השרפות הרימו במהירות את המזוודה , אבל כאשר נזכרתי שהתיק האישי של הבחור נמצא שם עיניי התרחבו. מיד פתחתי את התא ובדקתי מה שלום התיק. התיק התקפל והיה ממש רטוב , עוד היה אפשר לראות משהו . הוצאתי את כל תוכן המזוודה כאשר אני משחרר קללות קטנות מתחת לאפי . זרקתי את כל הניירות והדברים שרוכזו במזוודה ליד בית הכלב של כלבי הגדול לנון . ( בית כלב זה משהו שבו כלבים יושנים , זה קטן כזה ..) 
בדיוק תהיתי איפה הכלב המעצבן הזה . 
לקחתי את התיק הכחול והלכתי לחדר שלי בלהט . כשראיתי את המיטה שלי באופק החלתי לרוץ במהירות וכאשר הייתי במרחק קצת ממנה , קפצתי לחיכה . ממש לא מתאים לאופי שלי . או שהאופי שלי בסדר והדרך בה אני מציג את עצמי לאחרים היא מפגרת. 
״ עבר בריונות בבתי ספר , טופל לפני חצי שנה ״ בכתב קטן היה כתוב מטה . זה גם כאב קצת בלב ,מסכן הבחור הזה, חשבתי . היה לי ממש קשה לקרוא את השאר , הדפים היו דביקים ומכוסים בקפה יבש . ״ גדל אצל דודתו , לונדון , שכונות ׳ירחות׳ רחוב ׳שקיעה׳ בית מספר 2 ״ הכל היה ממש מפורט שם בתיק .״ עד פטירתה , 2011, שבץ מוחי , בית החולים גרנדון, רופא סטיב קליין ״ זה היה משהו שלא ממש רציתי לקרוא . לא המשכתי לקרוא את כל הדברים האלו , אבל הנחתי שהפגישה איתו הולכת להיות רגילה לחלוטין , יכול להיות שהוא לא ממש יפתח אליי הילדון הקטן , אחרי מה שהוא עבר , אבל אני ינסה . הנחתי את התיק בשידה השמאלית ליד מתתי ולאחר מכן תחננתי לשקוע בשינה ארוכה , אבל לפני זה כיוונתי לעצמי שעון מעורר בטלפון שלי. זחלתי מתחת לסמיכה וכיסיתי את כולי עד ראשי . עיניי נעצמו ללא התנגדות וגנחתי בנעימות. 
היה לי יום עייף במיוחד , והוא עוד לא הסתיים. 
מנגינה מעצבנת נכנסה למוחי ולקח לי זמן להבין שזה השעון המעורר בטלפון שלי . 
עיניי נפתחו לרווחה , ולעולם זה לא קורה , תמיד הייתי מתלונן על כך אבל הייתי להוט לפגוש את הנער . כמעט כמו ילדה בת12 שנלהבת מלפגוש את המפורסם שהעריצה . 
לאחר ששמתי את בגדי בשנית ברישול איום ונורא , נעמדתי במראה , מסדר הכל. העברתי יד בשיערי וסידרת את החולצה הלבנה מתחת לחליפה , ודאגתי שאף קעקוע שובב לא יהיה מחוץ לבגדים . 
נזכרתי שהמזוודה מתייבשת מקפה שנשפך עלייה מוקדם בבוקר , אז רגליי לקחו אותי במהירות לעבר דלת העץ . פתחתי אותה ואספתי את המזוודה הריקה שהייתה מונחת ליד הדלת. המזוודה נראתה בסדר . קצת. 
הכנסתי את הניירות ברישול לתוך המזוודה וכחכחתי בגרוני . 
״ ערב טוב מר טומלינסון ״ ״ ערב טוב.״ זה היה כזה קר , אנשים לא יכולים לקרוא לי לואי אחי ? או פשוט לואי . הם חייבים לקרוא לי אדון או מר , זה מציק לי ברמות מטורפות. ״ ערב טוב אדוני ״ אחת המזכירות חייכה עבורי . החזרתי לה הנהון מהיר ופניתי למשרדי. הנחתי את המזוודה והסנפתי מבט בשעון. התגאתי בעצמי שאני תמיד מגיע בזמן ללא כל איחור . ובכן , אני משאר שיש זמן עד שהבחור יגיע. התיישבתי בכיסא הלבן המסתובב שכלכך אהבתי להסתובב בו מהר מהר שאף אחד לא רואה , מאוחר בלילה , ולצערי כל אחד יכול להכנס עכשיו ששברתי את המפתח .. אני בכלל לא זוכר למה זה קרה . 
שלפתי את הטלפון שלי מכיס במזוודה ופתחתי את הנעילה שלו במגוון מספרים . 
החלתי לשחק בפוקר נחמד בטלפון .. זה לפחות העביר לי את הזמן. לרגע המשחק קפא , מה שאומר שמישהו מתקשר אליי. ואז התג שהורא על זה שמתקשרים אליי הגיע. ״ כן ״ עניתי במהירות מסתובב טיפה בכיסא.״ הבחור עומד להגיע אדוני ״ קולה של סוזן פקע מהטלפון .״ בסדר , תודה ״ אמרתי בקרירות וסגרתי את הטלפון . לקחתי תנופה נוספת בשביל להסתובב יותר חזק בכיסא , עצמתי את עיניי וצחקתי . נזכר ברגעי ילדות. 
דפיקות קלילות הפילו את ליבי לתחתונים. עיניי בערו ומיד קפצתי מהכיסא , מסדר את שיערי ומחזיר את הכיסא המסתובב למקומו. ״ יבוא ״ ישבתי על הכיסא מצפה לילד .״ אדוני חשבתי שתרצה קפה ״ מזכירה בלונדינית נכנסה למשרדי . קיפלתי את גבי באחזווה.״ הו כן ״ מלמלתי ולקחתי את הקפה . היא חייכה בריחוף מוזר במיוחד ושמתי לב שמאחוריה ישנם עוד כמה בחורות שמחייכות באותה הצורה .״ האמ אוקי״ מלמלתי לעצמי .״ יש לי עוד מאט פגישה אז.. ״ קמתי מהכיסא ודחפתי אותם -מנסה שבעדינות- לעבר היציאה . סגרתי את הדלת , וישבתי שוב על הכיסא. דפיקות נוספות נשמעו בדלת. קמתי בהתרגשות ופתחתי את הדלת .״ אדוני שחכת את -״ קטעתי מזכיר אחד שניגש לעזרתי .״ כן כן ״ הוראתי בעצבנות וסגרתי את הדלת .״ אוף מעצבנים ״ אמרתי בהחלטיות . עוד דפיקות נשמעו באוזניי . ״ מה עכשיו ..״ מלמלתי. ״ מר טומלינסון המעיל שלך-״ אותו הבחור אמר .״ בסדר אחר כך !״ נהרתי אליו. הדפיקות בדלת התחזקו לאחר דקה.בזעם ניגשתי לדלת ופתחתי אותה במרירות. ״ לעזזאל לך מפה או שאני!-״ נרתעתי כשנער יפה מראה גיחך מולי .״ הולי שיט ״ מלמלתי בפחד .״ ה-הא ס-סליחה , כנס״ פניי האדימו והרגשתי כמו מפגר . הבחור המשיך לצחקק והוריד את תיק גבו .״ היי ״ הוא אמר בחיוך , לא מתרגש כל כך מהעבודה שהוא נמצא מולי, במשרדי.״ אני מצטער על זה פשוט הם כולם נכנסו למשרד שלי- והיא אמרה , שאלה אם, ואז הוא בא ו-״ ״ זה בסדר תרגע״ הבחור קטע אותי , בחיים מישהו לא גרם לי לגמגם ככה . זה היה תחילת פגישה נוראית. כחכחתי בגרוני . ״ אוקי, שב נערי ״ חייכתי חיוך מאולץ . הנער התיישב וניער את שיערו המטולטל . ׳גם אני רוצה שיער כזה׳ חשבתי. שיער שאני יכול להתגאות בו ולהרגיש יפה תואר . קצת שקעתי בו, הרגשתי מלוכלך . סופר מלוכלך. הנער הרים את גבותיו.״ הא , סתם אני פשוט עייף״ מלמלתי כתשובה .״ אוקי ״ הוא גיחך ושקע בכיסא. ״ אני הארי״ הוא השתלט על השיחה ולחץ את ידי .״ היי ״ חייכתי, והפעם באמת.״ אני לואי ״ אמרתי. וואו , אף פעם לא הצגתי את עצמי ככה. נראנו כמו שני אנשים שנפגשו באקראיות , הרגשתי שעיבדתי את כל הנסיון שלי.״ אז , הארי – אתה רוצה להיכנס ללהקה וואן דיירקשן ?״ שאלתי עוזב את ידו ופותח מגירה בשביל לאסוף משם תפסים. 
״ אכן ״ הוא חייך בחוזקה וגומת חן צצה לה . הרמתי את מבטו אליו, חייכתי חיוך קצר ואז השפלתי את מבטי , החיוך עדיין היה שם , קצת נשכתי אותו בשביל שלא יהיה גדול . ״ אז ככה , תקרא את אלו , ותחתום אליהם ״ העברתי לצידו של הארי בשולחן את הדפים. צפיתו בו ממלא את עבודתו.״ לואי ?״ ״ מה ?״ ״ אפשר עט ?״ 
הוא שאל בגיחוך .״ הו כן״ הרגשתי טיפש ששחכתי מזה .״ קח .״ הוראתי לו. 
הוא לקח את העט ולפני שחתם עבר על כל דף באיטיות . נהנתי לשבת ולהסתכל אליו. מה יש לי לעזזאל.
הארי לעס את העט כשעבר דף. לעס את העט בחושניות. וואו . הוא נראה פאקינג מעולה . 
ניערתי את עצמי מיד, אסור לי לחשוב על דברים כאלה . ראשית , אני סטרייט מוחלט , יש לי חברה ואני שמח ומאושר , שנית , הוא קטן ממני. ושלישית , זה יהיה מוזר אם יהיו יחסים כלשהם בין חבר להקה למנהל של הלהקה. סטרתי לעצמי מנטלית. 
החלטתי שאני לא יכול להסתכל אליו עוד.״ אתה רוצה קפה ?״ שאלתי אותו. הוא הרים את ראשו היפה . הוא הנהן בביישנות . חייכתי אליו וקמתי למכונת הקפה שלמזלי הייתה בחדר האוכל. הרחק , הרחק מהארי. 
״ אני ילך להביא לך ״ מיהרתי להגיד ויצאתי מהחדר .״ פאק״ מלמלתי וניערתי את ראשי . ״ לאן אתה הולך אדוני ?״ סוזן רדפה אחריי, הו יופי .״ להכין קפה להארי ״ שיט , קראתי לו הארי. לא אופייני לי , בדרך כלל אני קורא לאדם שבפגישה שלי , בחור , ילדון, או בשם משפחתו. ״ אתה רוצה שאני יעשה את זה ?״ סוזן כמעט התחננה . ״ לא לא זה בסדר ״ מה אני עושה ?! בדרך כלל אני נותן לסוזן להכין קפה לאורכים .״ אדוני הכל בסדר ?״ סוזן נעמדה מולי .״ כן סוזן , כן״ הרמתי את קולי. 
רציתי להכין לו קפה מושלם , אני בכלל לא יודע למה .. רציתי לרצות אותו.
ערבבתי את הקפה באיפוק והרמתי את הכוס . היא הייתה חמה , קיוויתי שהוא יאהב את זה . מה יש לי ? למה אני כל כך רגיש עם ילד שפגשתי לפני חמש דקות ? זה גרוע במיוחד . 
הלכתי בחזרה למשרדי ופתחתי את הדלת. כנראה שלהארי נשאר לחתום רק על דף אחד . ״ קח ילד ״ לואי הגיש להארי את הקפה .״ תודה ״ הוא חייך .״ גמרת ?״ לואי שאל בחטנות.״ כן קח ״ הארי הגיש את כל הדפים במלואם .״ מעולה ״ לואי מלמל והניח אותם בצד . ״ תקשיב ילדון , תכננתי איזה תכנית , אני בטוח שאתה רוצה להכיר את הבנים , והם רוצים להכיר אותך ״ התחלתי להסביר לו והוא הנהן בסבלנות .״ אז אני יסיעה אותך לבית שלהם , בעוד יומיים,תהיה איתם והכל ״ המשכתי .״ הם יקחו אותך להסתובב , ותכיר אותם יותר טוב״ נאנחתי בכיסא .״ מאה אחוז ״ הוא חייך לעברי .״ לאיפה אני צריך להגיע ?״ הוא שאל .״ אני יאסוף אותך בפעם הראשונה , אחר כך כבר תצטרך לבוא אליהם לעבוד על השירים ואני אהיה עסוק. ״ סבבה ״ הארי מלמל וחייך לעצמו .״ מה ? ״ שאלתי בצחקוק . ״ לא יודע ״ הוא ענה וניער את שיערו . ״ טוב , יש לי עוד כמה שאלות שאני צריך לרשום את התשובות להם.. מאחר שאני שפכתי קפה על קורות החיים שלך ״ אמרתי בצחקוק .״ ולמה זה קרה ?״ הארי הסתובב בכיסא מולי , לא מתבייש לעשות זאת . 
״ בטעות ״ צחקקתי . ״ א-אתה קראת אותם ?״ הארי נעצר והוריד את החיוך מפניו. השפילתי את מבטי והנהנתי. אני חושב שהוא מתבייש בזה שכתוב שהוא יתום או שעבר עליו בריונות .״הו..״ הארי מזג לאוויר .״ זה בסדר הארי , יש הרבה אנשים שעברו את זה ״ הרמתי את ידי בלא היסוס והנחתי על כתפו של הארי . ״המוזיקה תרפא את הפצעים ״ מלמלתי בחיוך . הארי לאט לאט הרים את מבטו וחייך לי חיוך מלא שחושף את גומותו המדהימה בשנית. הוא הנהן לי. 
״ נסיים את הפגישה בשבוע הבא , השעה מאוחרת , אני מניח שאתה די עסוק ״ הסתכלתי בשעון שהונח על מפרק ידי .
״ כ-כן״ הוא המה. ״ הארי?״ ״ מה ?״ ״ אם יש בעיה כל שהיא , הינה המספר והכתובת שלי .״ נתתי להארי פתק קטן .״ אוקי תודה ״ הוא מלמל ודחף את הפתק לכיסו . ״ להתראות הארי היה נעים להכיר אותך ״ הושטתי את ידי לשל הארי . הארי די ייבש אותי , הוא הסתכל אליי בצורה מוזרה .״ איזה קר אתה ״ הארי צחקק .״ שתלמד לתת חיבוק תדבר איתי ״ הארי אמר ויצא מהמשרד . זה היה הדבר הכי נפלא שאי פעם מישהו אמר לי. מישהו באמת הבין אותי .