magic| הארי סטיילס3> פרק שני:)

2
-יום לפני כן-
ישבתי בחדר השכור של הלהקה, באחד מהמלונות הכי טובים ויקרים באיטליה.
נמנמתי לי על הספה.
השעה הייתה מאוחרת.
הארי והבנים היו אמורים להגיע כל רגע מההופעה, וכבר נמאס לי לחכות.
התעוררתי למשמע המפתח בדלת. פקחתי את עיני לחריצים קטנים.
"שיט." אמר ליאם,שכנראה חשב שהיא ישנה. "לא כדאי שהיא תתפוס אותו עכשיו.."
עצמתי את עיני בחזרה. לא היה לי מושג על מה הם מדברים, והייתה לי הרגשה שלידי הוא לא יגיד את זה.
"איפה היא?" שאל קולו של הארי. הוא נשמע צרוד ועייף. "אני לא מאמין."
"מסכנה." לואי מלמל. "לא הבטחת לה שתגיע מוקדם היום?"
אז לזה הם התכוונו.
שכחתי שהוא הבטיח את זה.
כבר שהוא אמר, ידעתי שהוא לא יקיים.
הארי הרים אותי וכרבל אותי בין זרועותיו. "טוב, אני הולך לישון."
"כדאי לך שהיא תשכח מזה מחר." אמר זאיין וצחק.
"תודה."
שתקתי, עצומת עיניים, עד שהוא הניח אותי על המיטה בזהירות.
הוא כיסה אותי בשמיכה ונשק למצחי. "לילה טוב, מותק."
פקחתי את עיני. "נראה לך שככה זה יגמר?"
"את ערה? בדיוק התכוונתי להחליף לפיג'מה ולהצטרף אלייך."
"חשבתי שתבוא מוקדם היום. הבטחת לי שנצא לאכול במסעדה האיטלקית ההיא.."
"אני יודע שלא יצא לך לבלות בכלל, אבל הלוח זמנים כל כך עמוס.."
"שלא יכולת למצוא דקה זמן בשביל חברה שלך?"
"בטח שמצאתי זמן.." הוא גמגם ופשט את חולצתו. "אני פשוט.. טוב, כל המאבק הזה עם המעריצות והצלמים.. לא מתחשק לי לעשות את זה אתך. בא לי להיות רק שנינו. ואת זה אפשר לעשות כאן, רק בחדר השינה הזה."
"לא היית כאן כל היום."
"אני יודע. אני מצטער."
"נמאס לי מהצער שלך. אני פשוט רוצה להיות איתך יום שלם."
"אבל אני עסוק, מלודי. את יודעת שאני עסוק. ידעת את זה כשהסכמת לבוא איתי לסיבוב הופעות."
"ואולי זאת הייתה טעות."
"אם את חושבת שזאת הייתה טעות, אולי כדאי שתחזרי הביתה!"
נעמדתי. "אולי באמת! זה פשוט עצוב שאתה לא יכול לפנות זמן לחברה שלך."
"מה לעשות שיש לי עוד מטלות?!"
"עוד מטלות?! אז זה מה שאני? מטלה?"
הוא רצה לענות, אבל לא נתתי לו.
הפנתי לו את גבי ויצאתי מהחדר.