Mad World – פרק 7

-במסעדה-
התיישבנו בשולחן ארוך שיספיק לכולם.
ישבתי בין ענבר לזאין, ליד ענבר ישב נייל, ליד נייל ליאם ולידו יובל.
מולינו לואי ואחריו שחף ככה שהיא יושבת מולי, לידה אביה ולידה שני מקומות פנויים, לאור והארי.
אחרי מספר דקות נכנסו לואי וככל הנראה נייל ואחריהם שחף.
"אני מציעה שנעשה הכירות" יובל הציעה בחיוך רחב כשהיא וליאם מחזיקים ידיים מתחת לשולחן.
"אבל מי לא מכיר אותנו?" נייל שאל כמובן מאליו.
"אני" הרמתי את ידי בביישנות.
"גם אני" שחף אמרה.
"טוב, אז נתחיל, אני ליאם" ליאם חייך.
"אני לואי" לואי אמר וקרץ לשחף.
"זאין" זאין אמר והחזיר את המראה הקטנה שלו לכיס.
"נייל" נייל חייך חיוך רחב שחשף גשר על שיניו שלא מפריע לחיוכו המדהים להיחשף.
"רום" הצגתי את עצמי.
"שחף"
"ענבר"
"אביה"
"יובל"
כולנו הצגנו את עצמינו, נייל שלח מבטים לענבר, אני לא חושבת שהיא הבינה.
"למה אנחנו לא מזמינים כבר?" נייל שאל.
"מחכים להארי וא-" ליאם התחיל להגיד ונקטע מהכניסה המרהיבה של אור והארי מחובקים ומצחקקים.
"היי" הם אמרו יחד והתיישבו.
קרני השמש פגעו בעינייה החומות דבש של אור וגרמו להן לברק עדין.
השיער שלה נראה היה חלק כנראה בעזרת מחליק וזאת אפשר לזהות בגלל תלתל קטן שבצבץ בצד פניה.
"זה הצבע הטבעי?" שחף שאלה למראה שיערה הסגול.
"לא, צבע" היא ענתה.
"שבוע הבא היא כנראה תחזיר לורוד" ליאם צחקק.
הצלחתי לראות שכאשר הארי נכנס ענבר חשה באי נעימות והארי רק בוהה בה בבלבול.
"ענבר?" הארי שאל נדהם.
"הארי.. הארי סטיילס" ענבר גמגמה.
"כמה טוב לראות אותך" חיוך קלוש עלה על פניו של הארי.
"אתם מכירים?" אור שאלה.
"כן, זאת אומרת פעם היינו, זאת אומרת יצאנו" ענבר המשיכה לגמגם.
נייל נראה מאוכזב.
"אבל את לא יותר גדולה ממנו?" שאלתי בבלבול.
"לא בהרבה, אבל זאת אחת הסיבות שנפרדנו" הארי אמר.
"טוב, זה היה בעבר אז בואו נשאיר את זה בעבר" הארי קטע אותנו מהשיחה 'המרתקת' על העבר המשותף שלהם.
החיוך של נייל חזר.
הזמנו לאכול.

-נקודת מבט של נייל *חדש*-
ענבר, היא מדהימה! היא יפייפיה! היא, מושלמת!
"נייל?" ליאם קרא לי, התעלמתי.
"נייל" הוא ניסה את מזלו בשנית.
"תורך להזמין" זאין הוציא אותי ממחשבותיי על יופייה של ענבר.
"אוכל!" צעקתי בחוסר מודעות וכולם צחקו.
"נו מה אתה רוצה לאכול?" הפעם זו הייתה אור שצעקה עליי.
הזמנתי כמו בדרך כלל "המבורגר גדול, צ'יפס וקולה" חייכתי.
המשכתי לבהות בענבר.
"אולי תשחרר?" היא אמרה.
"מה?" שאלתי לא מבין.
"אתה בוהה בי מהרגע שהגענו, אני לא פסל" היא אמרה בחוסר נעימות.
"סליחה" אמרתי והשפלתי את ראשי.
"זה בסדר" היא חייכה ולגמה מכוס השתייה שלה.
המשכנו לאכול ולצחוק, היה ממש כיף.
כשעמדנו לצאת ניגשתי לענבר.
"היי" חייכתי אליה.
"היי" היא אמרה חזרה.
"חשבתי שאולי.. אם תרצי" התחלתי לגמגם, כנראה מההתרגשות.
"מה?" היא שאלה בחוסר סבלנות.
"לצאת איתי" הוספתי.
"לא יודעת.. לא נראה לי" היא אמרה והתקדמה לכיוון היציאה.
"בבקשה, פעם אחת" שאלתי בתקווה שתסכים.
"בסדר, רק פעם אחת" היא אמרה ונאנחה, "זה המספר שלי" היא שלפה עט מהתיק שלה וכתבה את מספרה על ידי.
"היום בתשע בערב" אמרתי, היא הנהנה.
"להתראות" חייכתי אליה והיא הלכה עם הבנות.
"אז?" ליאם חייך אליי.
"אז..?" שאלתי.
"ישלך דייט היום?" הוא צחקק.
"כנראה" חייכתי.

-נקודת מבט ענבר *חדש*-
"אז?" אביה חייכה אליי.
"אז..?" שאלתי.
"ישלך דייט היום!!" אמרה בהתלהבות.
"כן, חכי עד שקייט וליאן יישמעו עם מי הדייט" נאנחתי, נזכרת בזה שאחיותיי דיירקשניות.
_____
"מישהו בבית?" צעקתי לתוך הבית הגדול.
"כן" קייט וליאן ירדו למטה במהירות.
"היי" אמרתי וחיבקתי אותן.
"איפה אמא ואבא?" שאלתי.
"בקניות" הן ענו ביחד.
"אוקיי" אמרתי והנחתי את התיק שלי על הספה, "נחשו עם מי אני יוצאת היום בתשע?" התגריתי בהן.
"עם מי?" ליאן שאלה.
"עם שון?" קייט התלהבה.
"לא, שון הוא החבר הכי טוב שלי והוא בכלל עם אביה" אמרתי.
שכחתי עד כמה הן אוהבות אותו.
"אז עם מי?" הן שאלו.
"קוראים לו נייל" חייכתי חיות ממזרי.
"נייל כמו נייל הורן מוואן דיירקשן?" הן התלהבו.
"לא כמו, זה הוא" אמרתי והגנתי על גופי בעזרת הכרית הגדולה שהייתה על הספה מתוך פחד שהן יקפצו עליי, מה שבאמת קרה.
"את מביאה לנו חתימה"
"ותמונה"
"ותמונה חתומה" הן צעקו תוך כדי קפיצות משמחה.
"בסדר בסדר" אמרתי והעפתי אותן ממני.
"אה, וגם את מביאה אותו לפה שנפגוש אותו" הן אמרו ונעמדו מולי.
"לא!" אמרתי בהחלטיות.
"למה?" הן שאלו בעצב.
"כי זה רק דייט אחד וזהו!" אמרתי ובאתי לעלות למעלה לחדרי.
"נו בבקשה" הן התחננו.
"רק אם הוא יהיה ממש נחמד" נאנחתי וחיוך מרוצה עלה על פניהם.
__
השעה שמונה וחצי, יצאתי ממקלחת, בוחרת בגדים מתאימים ל'דייט' הזה היום בערב.
"שימי את השמלה השחורה" קייט אמרה ונעמדה בכניסה לחדרי.
"איזה מהן?" שאלתי ושלפתי את שתי השמלות השחורות שתלויות אצלי בארון.
"עם הצווארון מזהב" ליאן אמרה ונעמדה לייד קייט.
"והנעליים האלה" אמא נעמדה בכניסה לחדרי עם זוג נעליים ישנות שלה שבטח יהיו טובות עליי.
"תודה" אמרתי וחיבקתי את שלושתן.
"יאללה לכי להתארגן" אמא קרצה לי וסגרה את הדלת.
http://www.polyvore.com/untitled_110/set?id=70254806
"את מדהימה" אבא חיבק אותי כשירדתי למטה.
"אתה חושב?" הבטתי על השמלה לא בטוחה שזאת בחירה טובה.
"אני בטוח" הוא חייך חיוך אוהב.
"אני רואה פה מכונית, אני משערת שזה הוא" אמא אמרה.
הצצתי מהדלת, זיהיתי את פניו דרך חלון המכונית, הוא יצא ממנה ונעמד ליד הדלת המקבילה לדלת שלו, מחכה שאני אגיע כדי שייפתח לי אותה.
"ביי" נופפתי הוריי ואחיותיי ויצאתי מהבית.
"ואוו" נייל אמר כשראה אותי.
"תודה" חייכתי והוא פתח לי את הדלת.
"ג'נטלמן" מלמלתי לעצמי.
"זהו שמי השני" הוא קרץ לי ונכנס גם הוא למכונית.
גם חמוד, גם נראה טוב וגם ג'נטלמן! מה עוד יכולתי לבקש?!
ענבר! תוציאי את זה מהראש שלך! ומהר! זאת רק פגישה אחת, וזהו! לא יותר מזה.
"אז לאן נוסעים?" שברתתי את השתיקה.
"למקום שאני אוהב ללכת אליו" הוא חייך אך מבטו לא יורד מהכביש.
"ואיך אני אמורה לדעת מהו המקום הזה?" שאלתי.
"תחכי בסבלנות" הוא אמר בהתחכמות.
הוצאתי את הפלאפון מהכיס וסימסתי לקייט.
*איזה מקום נייל הכי אוהב ללכת אליו שמתאים לדייט?*
*ללונה פארק* היא השיבה.
*תוד מתוקה* סימסתי לה חזרה והכנסתי את הפלאפון לכיס.
"אז איזה מתקן אתה הכי אוהב בלונה פארק?" אמרתי בקול מתחכם.
"מה? איך? מה?" הוא התבלבל לרגע.
"אני קוסמת" צחקתי.
"יש לך צחוק יפה" הוא חייך חיוך מושלם!
"תודה" הסמקתי.
"ועכשיו באמת,איך גילית?" הוא שאל רציני לרגע.
"אסמס אחד קטן לאחות דיירקשנית" חייכתי.
"אחותך דיירקשנית?" הוא שאל בהתלהבות.
"שתי האחיות שלי" אמרתי.
"ומי הפייב שלהן?" הוא שאל בגאווה כאילו הוא בטוח שזה הוא.
"לא יודעת אבל בטח לא אתה" צחקתי והוא עשה כאילו הוא נעלב.
"הגענו" הוא החנה את המכונית ויצא במהירות לפתוח לי את הדלת.
"תודה" חייכתי.
אוחחח למה הוא כזה מושללםם ?!
"לאיזה מתקן תרצי ללכת קודם?" הוא שאל בזמן שהתקדמנו פנימה.
"לשם" הצבעתי על רכבת ההרים הגדולה.
"בואי" הוא משך בידי.
עברנו דרך קבוצת מעריצות שהצטלמו איתו וביקשו חתימה, הוא הסכים כמובן ואני נאלצתי לחכות לו.
עלינו על כל המתקנים שהיו בלונה פארק, חוץ מהגלגל ענק והרכבת שדים שממנה פחדתי.
עברנו בין כל הדוכנים, בדוכן אחד נייל הצליח לזכות בשבילי בדובון לבן קטן.
"תודה" חייכתי אליו חיוך מתוק והוא החזיר קריצה מתוקה.
המשכנו להסתובב, נייל שם את ידו בידי, מחכה שאני אפתח אותה מעט ואשלב אותה בידו.
זה מה שעשיתי. הרגשתי שאני באמת מתחילה לפתח אליו משהו.
"לאן עכשיו?" שאלתי.
"לרכבת שדים את לא רוצה" הוא אמר והנהנתי להסכמה, "אם כך נשאר רק הגלגל ענק" הוא חייך והסתכל עליי.
"בוא" אמרתי ומשכתי אותו לכיוון הגלגל ענק.
עלינו לגלגל הענק, הוא התחיל להסתובב.
"הנוף מפה מדהים" אמרתי.
"כמעט כמוך" הוא חייך והסתכל לי בעיניים.
בפעם הראשונה שמתי לב שיש לו עיניים כחולות, עמוקות, מרגיעות, גורמות לי לשכוח שאנחנו באמצע לונה פארק, גורמות לשקט לשרור באזניי למרות כל הרעש שיש עכשיו מסביב.
הוא התקרב אליי, עוד טיפה ועוד טיפה, הרגשתי את הנשימות שלו על פניי, נשימות חמימות ונעימות שמעבירות רעד בגופי ולפני ששמתי לב שפתיו נחתו על שלי בצורה מושלמת.
ידיו החמות עטפו את לחיי וחיממו אותי ואת הנשיקה שלנו.
"אחמ אחמ" המפעיל של הגלגל השתעל, שמנו לב שאנחנו כבר למטה ואנחנו צריכים לרדת מהגלגל ולתת לזוג שאחרינו לעלות.
ירדנו מהגלגל והלכנו בידיים שלובות למכונית.
נעצרנו מחוץ למכונית, נשענתי עליה ונייל מולי, ידיו מחזיקות את שלי.
"היה לי כיף" הוא אמר והסתכל בעיניי, חיוך גדול עלה על פניי.
"גם לי" אמרתי.
הוא נישק אותי שוב, הפעם הנשיקה הייתה ארוכה יותר ונעימה יותר, בלי שיהיה מישהו שיפריע לנו.
אז, זהו? זה קרה? התאהבתי?