Mad World – פרק 21

-נקודת מבט שחף-
התעוררתי בבוקר מריח של שרוף.
"רום?" חיפשתי אותה בחדרה.
"למטה" היא צעקה.
ירדתי למטה וראיתי את רום נאבקת בעשן שיצא מהמחבת.
"שוב ניסית להכין אוכל?" צחקתי.
"במקום לצחוק תבואי לעזור!!" היא צעקה ומיד ניגשתי לעזור לה.
כיביתי את הגז וזרקתי את הפנקייקים השרופים לפח.
"מה עבר לך בראש כשניסית לבשל?" צחקתי, "את לא זוכרת מה קרה עם שעברה?"
"זוכרת, זוכרת, עדיין ישלי סימן מזה" היא אמרה והרימה את השרוול שלה מראה לי את הכוויה שהיא קיבלה מהשמן הרותח שנשפך עליה.
"אז מה את מנסה שוב?" אמרתי נרגעת קצת מהצחוק.
"ישנת והייתי רעבה" היא אמרה בקול ילדותי.
"תעירי אותי פעם הבאה, לטובת כולנו" צחקתי והיא נתנה לי מבט כועס.
"אני עפה להתלבש, יש לי עבודה על הראש" היא אמרה ועלתה לחדרה להתלבש.
עליתי אחריה, גם אני צריכה להגיע לעבודה.

-נקודת מבט ענבר-
התעוררתי בבוקר מוקדם יחסית, בשבע.
נכנסתי לחדר אמבטיה, שטפתי פנים וצחצחתי שיניים.
חזרתי לחדר והוצאתי מהארון סקיני כחול וחולצה אפורה קצרה.
נכנסתי למקלחת, אחרי חמש דקות יצאתי והתלבשתי בבגדים שבחרתי קודם.
התאפרתי קצת ונעלתי נעליים גבוהות שחורות והתקדמתי לכיוון הסלון לחפש את מפתחות המכונית שלי.
לקחתי את הפלאפון ושמתי משקפי שמש ויצאתי לכיוון בית החולים.
בדרך עצרתי בבית קפה וקניתי שתי כוסות קפה, לי ולאביה.
"בוקר טוב" נכנסתי לחדר בחיוך.
"ששש! הוא ישן" אביה לחשה בחוזקה.
"סליחה" לחשתי, "זה בשבילך" הגשתי לה את הכוס קפה.
"תודה" היא חייכה ושתתה מהקפה.
"קמת כלכך מוקדם בשבילי?" טום התעורר.
"אם לא בשבילך אז בשביל מי?" צחקתי וחיבקתי אותו.
"בוקר טוב" אביה אמרה בחיוך ונשקה לשפתיו.
"איך אתה מרגיש?" שאלתי.
"יותר טוב" הוא חייך והתיישב מעט במיטתו.
"שמחה לשמוע" חייכתי.
צלצול טלפון נשמע.
"זה שלי" חייכתי כשראיתי את השם של נייל על המסך.

-נקודת מבט יובל-
סיימנו לאכול את ארוחת הבוקר והצאתי לליאם לבוא איתי לחנות היום, הוא הסכים.
נכנסנו למכונית שלי ונסענו.
"בוקר טוב" רום קיבלה את פנינו בלי להרים את פניה כשהיא יושב מאחורי הדלפק עם גיטרה מנגנת לה מנגינה לא מוכרת.
"בוקר טוב" אמרנו אני וליאם ביחד ואז הי הרימה את ראשה אלינו.
"בוקר טוב גם לך" היא צחקקה לליאם.
"אחר כך נלך לאביה וטום בבית החולים?" הצעתי.
"כן" הם אמרו ביחד וצחקו.
"אולי תנגני משהו מוכר?" הצעתי לה ואני וליאם התיישבנו מולה נשענים במרפקינו על הדלפק.
"את זה ליאם בטח מכיר" היא קרצה והתחילה לנגן.
ליאם כנראה זיהה את השיר, החיוך שעל פניו הסגיר אותו.
"Don't try to make me stay or ask if I'm OK I don't have the answer,
Don't make me stay the night or ask if I'm alright, I don't have the answer"
ליאם התחיל לשיר ואחר כך גם רום הצטרפה אליו.
"Heartache doesn't last for ever I'll say I'm fine,
Midnight ain't no time for laughing, when you say goodbye"
"היי היי!" עצרתי אותם, "זה לא פייר שאני לא מכירה את השיר !" אמרתי בקול ילדותי.
."טוב סליחה" רום צחקה.
"חוצמזה מאיפה את מכירה שירים של וואן דיירקשן?" שאלתי את רום בהתחכמות, "חשבתי את לא אוהבת אותם"
"את יודעת כשיוצאים עם זאין מאליק מוואן דיירקשן צריכים לדעת מה הוא שווה אז לומדים קצת שירים שלו" היא צחקה וחזרה להתעסק בגיטרה.
צלצול טלפון נשמע.
"שלי" ליאם חייך, "וגם שלי" רום הרימה את הפלאפון שלה מהדלפק.
שניהם ענו.
"רק אליי לא מתקשרים?" אמרתי בקול עצוב והם צחקו.
אחרי דקה שניהם ניתקו.
"הארי צריך עזרה" ליאם אמר.
"במה?" שאלתי.
"הפתעה לאור" רום אמרה.
"עכשיו?" שאלתי.
שניהם הנהנו.
"טוב.. בואו" אמרתי ויצאנו מהחנות.
נעלתי את הדלתות וסימסתי לנועם שיגיע יותר מאוחר לחנות לפתוח אותה.
נכנסנו אני וליאם למכונית שלי ורום למכונית שלה ונסענו לבית של הבנים.

-נקודת מבט שחף-
הגעתי לבית של הבנים אחרי שלואי התקשר להגיד שהארי צריך עזרה.
"היי" נכנסתי לבית.
"שחף" לואי רץ לכיווני.
הוא חיבק אותי ונשק לשפתיי.
"במה הארי צריך עזרה?" שאלתי.
"היום הוא ואור שנה והוא רוצה לארגן לה משהו מיוחד" לואי הסביר לי.
"יפה להם.. שנה.." מלמלתי.
"רום אמרה שהיא כבר פה" זאין ירד במדרגות במהירות.
"היי" חייכתי אליו.
"היי שחף" הוא חייך ורץ לספר להארי שהיה בחצר.
"מעולה! גם יובל וליאם עוד מעט באים" הארי חייך ונכנס לסלון.
"וענבר ואביה גם יגיעו" נייל בא גם הוא מהמטבח עם סנדוויץ' ענקי בידיו.