Mad World – פרק 15

-נקודת מבט שחף-
התעוררתי בבוקר עייפה מתמיד.
מסיבת הפיג'מות אתמול רוקנה ממני את כל כוחותיי.
*אני לא אגיע היום, סורי* שלחתי אסמס לאיימי שעובדת איתי.
*זה בסדר. את הבוס* היא החזירה.
קמתי מהמיטה וירדתי למטה, רום עדיין ישנה.
הכנתי לי כוס קפה וארוחת בוקר.
"שחף!! איך לא הערת אותי? אחרי שמונה!!" רום צעקה בבהלה ורצה למטה.
"תירגעי, יובל לא תכעס" ניסיתי להרגיע אותה.
"טוב יצאתי" היא לגמה מהקפה שלי ויצאה.

-נקודת מבט רום-
התעוררתי בבוקר עייף במיוחד.
הבטתי בשעון, השעה שמונה!!
רצתי לחדר האמבטיה, שטפתי את פניי וצחצחתי שיניים.
רצתי לארון ובחרתי בגדים.
התלבשתי מהר ורצתי למטה.
(נדלג על השיחה הקצרה של רום ושחף..)
יצאתי מהבית ונכנסתי במהירות למכונית.
הגעתי די מהר.
רצתי פנימה "יובל סליחה שאיח-" קטעתי את עצמי כשראיתי שיובל לא בחנות.
"נועם?" שאלתי לא מבינה, "מה אתה עושה פה?" הוספתי בבלבול.
"בוקר טוב גם לך רום" הוא צחק.
"בוקר טוב" חייכתי.
"יובל אמרה לי שהיא ישנה אצל חברה ושאני יעבוד במקום שתיכן היום, לא קיבלת את האסמס שלי?" הוא אמר.
"מה.. לא, מתי שלחת לי?" שאלתי מחפשת את הפלאפון בתיק לבדוק אם בכלל ההודעה הגיע לפלאפון שלי.
"לפני שעה בערך" הוא הרהר במחשבותיו.
"הפלאפון בבית, התעוררתי מאוחר אז לא שמתי לב אפילו ששלחת לי הודעה, הייתי לחוצה להגיע בזמן" הסברתי.
"טוב, זה לא משנה, את יכולה ללכת" הוא חייך.
"טוב, יום נעים שיהיה לך" נתתי לו חיבוק והלכתי לכיוון המכונית שלי.
נכנסתי הביתה ונזרקתי על הספה ליד שחף.
"את לא בעבודה?" היא שאלה מזפזפת בשלט.
"יובל נתנה לי יום חופש, נועם שם במקומנו" אמרתי, "תגידי את יודעת איפה יובל ישנה אתמול?" שאלתי.
"לא, אולי אצל ענבר" שחף הציעה.
"אביה ישנה אצלה, אין מקום" אמרתי, "אולי היא הלכה לליאם?" שאלתי בחיוך ממזרי.

-נקודת מבט יובל-
*אחרי המסיבה*
יצאנו כולנו מהבית של שחף ורום, הבנים נכנסו למכונית שלהם עם אביה וענבר ואני התקדמתי לכיוון המכונית שלי.
"יובל" ליאם עצר אותי.
"כן?" שאלתי.
"אולי.. את רוצה.. לבוא אלינו?" הוא שאל.
"אממ כן" חייכתי.
"מעולה" הוא חייך אלי את החיוך שובה הלבבות שלו.
"אז אולי תיסע איתי?" שאלתי.
"כן, אני אנהג" הוא חייך ולקח את המפתחות מידיי.
נכנסנו למכונית ונסענו לבית של הבנים.
שאר הבנים עדיין לא הגיעו כי הם מורידים את אביה וענבר בבית של ענבר.
"בואי" ליאם משך אותי אחריו לחדר שלו.
"חדר יפה ישלך" צחקקתי למראה החדר המסודר שצבוע בכחול בכחול בהיר.
"תודה " הוא חייך, "את ממש יפה" הוא הוסיף וחיבק אותי ממותניי.
"גם אתה בסדר" צחקקתי והוא נישק אותי, בהתחלה נשיקות קטנות על השפתיים, כמה נשיקות קטנות בצוואר, צחקקתי.
"אז אני מבין שיובל נשארת פה היום" שמענו את הארי ואור מצחקקים, שכחנו לסגור את הדלת.
"מצחיקים אתם" ליאם אמר בציניות וסגר עליהם את הדלת.
"גם אנחנו אוהבים אתכם" אור צעקה ושמענו אותה ואת הארי צוחקים.
"אז איפה היינו?" ליאם חייך והניח את ידיו על מותניי.
"פה" לחשתי וכרכתי את ידיי סביב צווארו מקרבת את שפתיי לשלו.
שוב, ליאם יורד לנשיקות קטנות בצוואר שגורמות לי לצחקק, ושוב, מפריעים לנו.
כמה דפיקות נשמעות על הדלת של החדר.
"אנחנו לא פה" ליאם צועק וממשיך בשלו ושוב אני מצחקקת.
שוב שלוש דפיקות נשמעות.
"אמרתי שאנחנו לא פה" ליאם צועק.
"תפתחו וזהו" הקול של נייל בוקע מהצד השני.
"לא רוצים, לך" ליאם צועק לו שוב.
"נו דיי ליאם, אולי זה חשוב" אני מתנתקת מהחיבוק שלו למרות שאני ממש לא רוצה וניגשתי לפתוח את הדלת.
"מה אתה רוצה?" ליאם צונח על המיטה.
"מחר הולכים עם אביה וענבר לקחת את כל הדברים של אביה מהדירה של טום, היא מפחדת ללכת לבד" נייל אמר והביט בנו.
"בסדר" חייכתי.
"בטח, אין בעיה" ליאם אומר גם הוא דוחף כרית מתחת לראשו.
"אז שיהיה לכם לילה מהנה" נייל קרץ ויצא בצחקוק קל מהחדר.
סגרתי אחריו את החדר ונשכבתי על הבטן ליד ליאם כשחצי מגופי עליו ופניי בדיוק מעל פניו.
"אני חושבת שזהו, לא יפריעו לנו יותר" חייכתי ונישקתי אותו.
"אני מקווה" הוא צחק והמשיך באותה נקודה שהפסקנו קודם.

-נקודת מבט ענבר-
נכנסנו אחרי המסיבה למכונית עם הבנים שהסיעו אותנו הביתה.
"ענבר מה נעשה עם טום?" אביה לחשה לי.
"מה עם טום?" זאין שאל.
"אני צריכה עוד לפנות את הדברים מהדירה שלו" אביה אמרה.
"אנחנו נבוא איתך" נייל אמר.
"באמת?" אביה ואני שאלנו יחד.
"בטח" הוא חייך.
"תודה נסייך שלי" אמרתי ונישקתי אותו.
"כולנו נבוא" לואי חייך.
"אתם כאלה חמודים" אביה חייכה לכולם.
"בשביל זה אנחנו פה" לואי חייך אליה שוב.
"אז תקשיבו תהיו אצלנו בבית בשעה 12 ואז נלך לקחת את כל הדברים שזה לא כלכך הרבה ואז נלך לאכול משהו" אביה הציעה.
"אני מציע שנלך ב12 לקחת את הדברים מהדירה של טום, נלך לאכול, ואז נלך לים" הארי אמר.
"נגיד גם לשחף רום ליאם ויובל" אור חייכה.
"קבענו" חייכתי אליהם.
הם הורידו אותנו בדירה שלי, נישקתי את נייל ואמרנו לכולם לילה טוב ונכנסנו לדירה.
"אני עייפה" מלמלתי ומשכתי את אביה לכיוון החדר.
"איזה נסיכים הם שהם באים איתנו" אביה הייתה בשלה, לא מתייחסת למה שאמרתי.
"כן, עכשיו בואי לישון" אמרתי ומיד פיהקתי.
"תיזהרי שלא תבלעי אותי עם הפיהוקים הענקיים האלו" אביה צחקקה.
"כן כן, מה שתגידי" נכנסתי מתחת לשמיכה, "לילה טוב" אמרתי ותוך שנייה שקעתי בשינה עמוקה.
~בבוקר~
התעוררתי וראיתי שאביה עדיין ישנה.
השעה הייתה 10וחצי.
"אביה! תתעוררי עוד שעה וחצי הבנים פה!" ניערתי אותה.
"אני קמה אני קמה" היא מלמלה והתיישבה במיטה משפשפת את פנייה.
"אני נכנסת להתקלח, בינתיים תתעוררי קצת ואת מוזמנת לבחור לך בגדים מהארון שלי" חייכתי אליה ונכנסתי למקלחת.
סיימתי להתקלח אחרי חצי שעה בערך והתלבשתי.
אביה נכנסה למקלחת מיד אחריי.
"אני מוכנה" היא יצאה מהמקלחת לבושה בהבעת פנים לחוצה.
"את בטוחה שאת רוצה ללכת?" שאלתי אותה.
"איזה עוד ברירה יש לי" היא נאנחה.
"את יכולה להישאר פה ואני אלך עם השאר" הצעתי לה.
"לא, זה בסדר" היא חייכה ומיד ראו שזה לא חיוך אמיתי.
"טוב בואי, נסמס לבנים את הכתובת שיגיעו ישר לשם" חייכתי אליה ויצאנו מהבית.

-נקודת מבט של נייל-
"נו קדימה אור! כבר אחת עשרה וחצי! ענבר כבר שלחה אסמס שהן יצאו נו!!!!" צעקתי לאור שהתעכבה למעלה.
"רגע!! לצבוע את השיער לא לוקח שנייה, אתה אמור לדעת את זה" היא צעקה חזרה.
"הארי תזרז אותה" ביקשתי מהארי והוא הנהן ועלה אליה.
"יובל, הודעת לשחף ורום?" שאלתי אותה.
"כן, נתתי להן את הכתובת שענבר סימסה לך, הן יגיעו לשם ב 12, כמו שקבענו" היא חייכה והתעטפה בידיו של ליאם.
"סופסוף!" אמרתי כשאור והארי ירדו למטה.
"יאללה, נזוז?" לואי שאל.
"כן" אמרתי ונכנסנו כולנו למכונית.

-נקודת מבט רום-
"יאללה שחף בואי נזוז, הם מחכים לנו שם" זירזתי את ששחף שנעלה בדיוק את נעליה.
"אני מוכנה" היא קמה מהספה.
"יאללה" אמרתי לה ויצאנו מהבית.
נכנסנו למכונית של שחף, היא נסעה לכתובת שיובל נתנה לנו.
הגענו בדיוק ב 12, חנינו צמוד למדרכה ומיד אחרינו הבנים.
"היי" יצאתי מהמכונית מנופפת לכולם.
"שלום לך יפה אחת" זאין חיבק אותי ונשק על שפתיי.
"היי" חייכתי ונישקתי אותו שוב.
"תודה שבאתם" אביה באה מאחורינו.
"ברור, מתי שתצטרכי" יובל חיבקה אותה ואחריה אור, שחף, אני והבנים.
"טוב בואו ניכנס אם תרצו להגיע היום לים" ענבר זירזה אותנו.
"אף אחד לא אמר לנו שנוסעים לים" שחף אמרה בפרצוף נעלב.
"אחר כך נעצור אצלכם שתתארגנו ואז ניסע" לואי עטף את ידו סביב כתפייה ונשק לראשה.
"את מוכנה?" ענבר שאלה את אביה שנראתה לחוצה, מאוד לחוצה.
"אני חושבת" היא אמרה בראש מושפל לרצפה.
ענבר דפקה בדלת.
אף אחד לא ענה.
הפעם אביה דפקה, שלוש דפיקות חזקות שמידיה העדינות נראו חלשות.
"אולי הוא לא בבית?" נייל שאל.
"המכונית שלו פה ואפשר לשמוע את הטלוויזיה, הוא אף פעם לא משאיר את הטלוויזיה דולקת אלה אם הוא בבית" אביה הסבירה.
"ישלך עדיין את המפתח?" ענבר שאלה.
"כן" אביה הוציאה אותו מהכיס של הג'ינס הקצר שלבשה.
היא הכניסה את המפתח לחור המנעול וסובבה אותו לאט.
היא הניחה את ידה על ידית הדלת, מפנה מבט לענבר, ואז מבט לאחור אל כולנו.
היא לקחה נשימה עמוקה ופתחה את הדלת.

"טום!!"